קורי עכביש
קורי עכביש. יוצר התמונה הוא Luc Viatour תחת רישיון CC BY-SA 3.0

ביומימיקרי (Biomimicry) הינו מושג יחסית חדש אשר הופיע לראשונה בשנת 1982, אך צבר הכרה רק בשנת 1997 בעקבות הוצאת ספרה של ג'נין בניוס  "ביומימיקרי: חדשנות בהשראת הטבע".
משמעות המושג היא "חקיינות של הטבע". הביומימטיקה לוקחת את המודל הביולוגי שבו פותר הטבע בעיה ומנסה להשליך אותו אל התחום המדעי ולהיעזר בו לפתרון בעיה דומה.
הביומימטיקה מכילה גם תתי תחומים, כמו למשל הביוניקה, תחום אשר מחבר בין ביולוגיה לאלקטרוניקה וכל הזמן מתפתחת ומתרחבת.
בישראל קיים אירגון אשר נקרא "ארגון הביומימיקרי הישראלי" שהוא אירגון ללא מטרות רווח אשר נועד להעלות את המודעות לביומימיקרי בישראל ולחפש פתרונות אשר מבוססים על מנגנונים בטבע.
באתר זה ניתן לראות מגוון פתרונות שלקח המדע מהטבע כמו למשל טיפול בבעיית רעש רכבות ביפן אשר נלקחה מצורתו האווירודינמית של השלדג (Kingfisher) אשר מאפשרת צלילתו החלקה לתוך המים או לקיחת השראה ממבנה קורי עכביש על מנת לייצר חומרים בעלי עוצמה וחוזק.

 

הסבר על הביומימטיקה

אירגון הביומימיקרי הישראלי

נקבת האוביל-התמונה לקוחה מויקיפדיה האנגלית
נקבת האוביל-התמונה לקוחה מויקיפדיה האנגלית

ציפורים טפילות הן ציפורים אשר מטילות את ביציהן בקנים של ציפורים אחרות. דוגמה לציפורים שכאלו הם הקוקייה או נקבת האוביל (Honeyguide).
על מנת שהגוזלים הטפילים שלהם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר מהציפור הפונדקאית, נוקטות הציפורים הטפילות טקטיקות שונות כמו למשל ניקוב הביצים המקוריות של האם הפונדקאית- זאת על מנת שגוזליה יבקעו חלשים ואז יהרגו על ידי הגוזלים שלה.
עד לאחרונה חשבו החוקרים שאחת הטקטיקות שבה נוקטת האבולוציה היא גם ליצור ביצים אשר דומים מאוד לביצי האם הפונדקאית, זאת על מנת שהאם הפונדקית לא תבדיל ביניהם. מחקר חדש, אשר נערך על-ידי  קלייר ספוטיזווד מאוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה, הראה שגם אם שמים ביצים שונות לגמרי בקן ציפור פונדקאית בשם שרקרק, הציפור לא מבחינה בשוני.
הסברה של ספוטיזווד לגבי למה בכל זאת הביצים כל כך דומות היא בגלל מרוץ חימוש של נקבות האוביל אחת כנגד השנייה. הסיבה לכך היא שאם נקבת אוביל מגיעה אל קן שבו היא מזהה ביצים השונות מביציה של האם הפונדקאית, היא מנסה לנקב אותם. לכן האבולוציה קידמה אצל ציפורי האוביל יתרון של ביצים טפילות אשר דומות יותר ויותר לביצים הפונדקאיות.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונועם לוויתן, עיתון גלילאו מ"ס 182, ע"מ 8-9.

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

קצת על ציפור האוביל (Honeyguide)