התמונה מתוך אתר festo
התמונה מתוך אתר festo

חרקים כדוגמת נמלים ופרפרים, יודעים בטבע לפעול בשיתוף פעולה אחד עם השני על מנת להשיג מטרות מורכבות. לאחרונה חברה גרמנית בשם Festo הצליחה ליצור נחילים של פרפרים ונמלים רובוטיות אשר מסוגלים לתפקד ביחד ובשיתוף פעולה.
הפרפרים הרובוטיים הם בעלי מוטת כנפיים גדולה, אשר מאפשרת להם לנפנף בכנפיים פעם או פעמיים בשנייה. זמן התעופה שלהם הוא 2 דקות ואז הם צריכים להיטען במשך רבע שעה לשם המשך הפעולה. על מנת שהפרפרים לא יתנגשו בקירות, מצלמות רבות צופות בהם, ומתקשרות עם זוג משדרי אינפרא אדום שמותקנות על כל פרפר. הנמלים הביוניות, אורכן עד 13.5 ס"מ, כוללות זוג מצלמות בחלק הקדמי של גופן. גם הן עושות שימוש באותות אינפרא אדום לצורכי ניווט. בעזרת תכנות, אותן נמלים יכולות לעבוד בצוות ולהניע עצמים הגדולים מכל אחת מהן.
פיתוח זה, הקשור לתחום אשר נקרא ביו מימיקרי, פיתוח רובוטים בהשראת עולם הטבע, יכול להיות יריית הפתיחה לשלל פיתוחים מתקדמים יותר אשר יכולים לשמש בשלל תפקידים, ביניהם איסוף מידע, פעולות מרחוק ועוד, ולמלא תפקיד משמעותי בעולם הרובוטי של מחר.

 

אתר חברת Festo

קישור לכתבה -אתר TimeOut

סרטון המדגים את פעולת הנמלים הביוניות- אתר Youtube

תמונת רובוטי ה-Termes מתוך אתר אוניברסיטת הרווארד
תמונת רובוטי ה-Termes מתוך אתר אוניברסיטת הרווארד

תחום הרובוטיקה והבינה המלאכותית הינו תחום אשר מתפתח באופן נמרץ בעולם בשנים האחרונות. לאחרונה צוות מדענים מהמרכז למחקר הנדסי מושפע ביולוגיה באוניברסיטת הרווארד, בראשותה של ד"ר רדהיקה נגפל (Nagpal), הצליח לפתח רובוטים קטנים בשם TERMES, אשר פועלים בדומה לפעולת טרמיטים בתוך מושבה.
הטרמיטים ידועים כבעלי יכולת לבנות מבנים מורכבים, חזקים ועמידים בלי מנגנון פיקוח מרכזי אלא בעזרת תקשורת סביבתית עקיפה אשר קרויה Stigmergy. אותם רובוטים קטנים, אשר כל אחד מהם בנוי בצורה פשוטה ביותר ומצוייד במספר חיישנים, מסוגלים לבנות מבנים מורכבים בעזרת מספר הוראות בסיסיות ויכולת לנטר סימנים סביבתיים שהשאירו רובוטים אחרים- כל זאת ללא צורך במרכז פיקוח משותף.
היתרון הגדול של מערכת כזו היא היכולת להרחיב אותה ללא גבולות, אפילו בעזרת מדפסות תלת-מימדיות (רובוט בפני עצמו). מערכות כאלו יכולות בעתיד לבנות סכרים למניעת הצפות, מבנים על פני הים, על פני כוכבי לכת אחרים כמו הירח והמעמקים ועוד.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 189, ע"מ 10-12

 

הידיעה על המחקר- אוניברסיטת הרווארד

סרטון המתאר בניית מבנה מורכב מקלקר על ידי TERMES

Stigmergy- דרך התקשורת של הטרמיטים

 

המדריך לעתידעיסוק בעתידנות הוא בהחלט תחום מדע לא פשוט. קראתי בעבר מספר ספרים על העתיד-  ביניהם "הפיזיקה של העתיד" ו"הפיזיקה של הבלתי אפשרי" של מיצ'יו קאקו, ספריו של פרופ' דוד פסיג, "העולם בשנת 2050" של לורנס ס' סמית ועוד. בנוסף קראתי גם פוסטים מצוינים בתחום של העתידן אמנון כרמל ושל גלעד דיאמנט, אשר נותנים, כל אחד בדרכו, את הזווית שלהם לגבי העניין (קישורים לאלו מצורפים בסיום סקירה). מאידך, ככל שאני קורא יותר בתחום, כך אני מתחבר להרגשה כמה קשה, או יותר נכון כמה מאתגר, לחזות את מה שיהיה כאן בעוד 50 או 100 שנה, ואפילו בעוד 5 שנים.

עם משימה מאתגרת זו בחר ד"ר צזנה להתמודד בספרו, "המדריך לעתיד", ולטעמי הוא השלים אותה בהצלחה מרובה.
אם אני מנסה לשים את האצבע על ההסבר לתחושה הזו, אז אולי אחת הסיבות לכך היא, שבספרים אחרים היתה לי הרגשה שתיאור הדברים קצת מרוחק או מנותק מידי ממה שקיים כיום. בספרו של ד"ר צזנה לא הרגשתי כך.
הייתי זוקף זאת לזכות השיטה שבה ד"ר צזנה משתמש בספר וגם לזכות ההסתייגויות שלו מהיכולת לנבא את העתיד-מה שלא נתקלתי בו כל כך בספרים אחרים.

הספר "המדריך לעתיד" מתאר שלוש מהפכות- מהפכת הייצור האישי (מדפסות תלת-מימד), המהפכה התבונית (מחשבים ורובוטים אשר משתלטים ומתערבבים עם העולם האנושי) והמהפכה הטבעית (מהבנת הביולוגיה וגיוסה של הננוטכנולוגיה לעזרתנו ועד חיבורו של המוח למחשב)- כאשר את שלושת המהפכות הללו מחבר ד"ר צזנה, בסופו של הספר, כאשר הוא מספר על הדרך שבה נצליח להתיישב בכוכבים אחרים. כל פרק מתייחס לסוגיה ספציפית בכל אחת מהמהפכות הללו וסוקר, מעבר לתיאור העתיד, את ההשלכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של העתיד המתואר (אחד ממיני עתידים).

הפרקים כולם מתובלים בתמהיל מדויק של שילוב סיפורים אישיים, מתודות מדעיות לחיזוי העתיד ודרך ייחודית ומקורית להציג ספר ולספר את הסיפור כולו- ראויים לציון הפרק "לכתוב את החיים מחדש" וגם האפילוג הסוגר את הספר, "אנה אנו הולכים", זאת בזכות המסר החשוב שהוא מעביר.

מעבר לכך שלד"ר צזנה יש את הדרך שלו, מלאת התלהבות אופיינית, לספר על העתיד, ראויה לציון גם הדרך המקורית שבה הוצא הספר- הוצאה פרטית, גיוס בסטרטאפ, שיתוף חברים מהפייסבוק לגבי החלטות שם הספר, הכריכה ומערך השיווק. דרך זו בהחלט ראויה לציון ולחיקוי בעידן של הוצאות ספרים כושלות וחוק הספרים החדש.

לסיכום, תמיד היה לי חלום לנסוע בזמן שני דורות קדימה כדי לראות מה יקרה (ובשום פנים ואופן לא שני דורות אחורה). הספר הזה עזר לי להרגיש זאת במקצת. כולי תקווה שד"ר צזנה ימשיך להעשיר אותנו בתחום עוד שנים רבות (זאת למרות תוחלת החיים הקצרה שהוא מנבא לעצמו ביחס לתוחלת החיים שהוא מעניק לקוראיו…- ע"מ 116 וע"מ 347 בהתאמה).

אסיים בהערה קצרה- הספר עשיר מאוד ומקיף תחומים רבים, כאשר גם בסיומו נשאר טעם של רצון לדעת עוד על הדרך שבה "נכון" לנבא עתיד. בשל כך הייתי כולל בספר עוד פרק קצר או אולי נספח אשר מסביר יותר את המתודות המדעיות לניבוי העתיד ולא רק מציג את התוצרים שלהם. לדעתי הדבר היה נותן לקוראים ערך נוסף.

 

קישורים מצוינים לגבי עתידנות

המכשלות של חיזוי העתיד- גלעד דיאמנט

(ראו שם גם קישורים לפוסטים קודמים בעניין)

עוד על עתידנות- אמנון כרמל

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  offer-b@inter.net.il

file000241538450כיום אנחנו נזקקים לסלולרי שלנו כאשר אנחנו רוצים להתעדכן בתנועה, במיקום ובדברים שונים אחרים בזמן נסיעה. בשנים האחרונות עובדות חברות הטכנולוגיה הגדולות וחברות סטרטאפ על מה שנקרא "המכונית המחוברת"
(Connected Car). למכונית הזו תהיה יכולת להתחבר לאינטרנט, לאפליקציות ולשירותים רבים אחרים.
בעזרת מכונית שכזו, האפשרויות הם בלתי מוגבלות- מניווט, מוסיקה, וידאו מוזרם למסכים ברכב, שירותי מיקום של גוגל ואפליקציות מותאמות ועד הפיכת הרכב, בזכות האנטנה הגדולה שלו, לאמצעי חיבור wifi מהיר ליושבים בתוך הרכב. בנוסף, יוכלו המכוניות לתקשר אחת עם השנייה, עם רמזורים ומערכות תנועה מבוססות מחשבים ואז אפשר יהיה למנוע עומסי תנועה ותנועות דרכים. אוטומטיזציה של הרכב, למשל רכב שיחנה בעצמו או נהג אוטומטי גם הן אפשרויות שמפותחות כיום.
החברות המובילות כיום בתחום, מעבר לחברות הרכב והטכנולוגיה, הם למשל אפל, אשר מפתחת מערכת הפעלה לרכב (iOS in the car) ונוקיה, אשר השיקה באוגוסט האחרון מערכת למכונית המחוברת בשם Here auto.

*הידיעה באדיבות שגיא כהן, כתב מחשבים

 

מאמר מקיף אשר מסכם את התחום

file0001715002647המיליארדר הדרום אפריקאי איילון מאסק, האדם שיזם את ה-spaceX (שירותי שיגור לחלל) ואת הרכב החשמלי טסלה, צופה שמערכת התחבורה העתידנית תכלול רכבת, אשר תנוע במהירות של 1,200 קמ"ש, בתוך מנהרה סגורה- מנהרה אשר תאפשר לה להגיע למהירויות הללו.
מאסק טוען שהדרך הטובה לעשות זאת היא לבנות מנהרה ולבצע מניפולציות עם האוויר שבה על מנת לגרום לרכבת לנוע- כמו למשל שימוש במערכת דחיסה חשמלית אשר תדחוס את האוויר מקדמת הרכבת אל חלקה האחורי ותמנע את החיכוך הנגרם בגלל האוויר. כך אפשר יהיה להתגבר על מה שנקרא "גבול קנטרוביץ'", חוק היחס בין המהירות המרבית במנהרה מסוימת לנפח שתופס קליע.
מאסק טוען שכדאי למקם רכבת כזו בין שתי ערים גדולות בעלי נפח תנועה גדול ביניהם, כמו למשל לוס אנגלס וסאן פרנסיסיקו וטוען שבניית כל המערכת יכולה להיות זולה עשרות מונים מבניית רכבות מהירות אחרות.

 

קישור לידיעה- Universe today

קצת על מערכת Hyperloop

8-03-2

מועצת המודיעין הלאומית של ארצות הברית פירסמה דו"ח אשר סוקר את ארבעת המגמות שישפיעו על העולם כפי שיראה בשנת 2030 , זאת במטרה להכין את ארצות הברית לשינויים אלו.

המגמה הראשונה מדברת על העצמה אישית- האינדיבידואל (גברים ונשים) בכל מדינות העולם, בעקבות חשיפה לאינטרנט דרך סמרטפונים, טאבלטים ומחשבים, יתחזק בזכות הנגישות למקורות ידע שיגבירו מודעות ויעצימו את הפרט.
המגמה השניה היא התחזקות הכלכלה באסיה, כך שסין תהפוך להיות המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם בעוד שכלכלות אירופה ויפן ידעכו.
בנוסף יתחזקו תאגידים וחברות כדוגמת גוגל ופייסבוק ויצברו כוח.
המגמה השלישית עוסקת בשינויים דמוגרפיים כמו הזדקנות גיל האוכלוסייה
(הגיל החציוני יעלה מ-38, כפי שהוא כיום לגיל 43), מה שיגרור הוצאות רפואיות כבדות. כמו כן תתרחש הגירה של עובדים זולים למדינות אחרות והמשך התחזקות תהליך העיור, היווצרות מגה-ערים עם מיליוני תושבים.
המגמה הרביעית מדברת על הזדקקות למזון, מים ואנרגיה בעקבות עליית האוכלוסייה מ-7.1 מיליארד כיום ל-8.3 מיליארד בשנת 2030.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

תחזית IBM  לחמשת השנים הבאות טוענת שכל חמשת החושים ימוחשבו.
מגע ומישוש- אפשר יהיה להרגיש מירקם וטקסטורה כאשר נעביר אצבע על תמונה או בגד.
ראייה- מערכות ממוחשבות יוכלו להתבונן ולזהות מידע חזותי, כמו למשל פתולוגיה של תמונות של הדמייה רפואית והתרעה לרופא.
שמיעה- מחשבים ידעו לפענח קולות בתדרים שאינם חשופים לאוזן האדם. כמו כן הם יוכלו להבין האם בכי התינוק מעיד על רעב, עייפות או כאב.
טעם- מכונה אשר תוכל לחוות ולאתר טעמים תקבע את המבנה הכימי של המאכל ותגרום למאכל בריא להיות גם טעים.
ריח- חישה וניתוח של מוליקולות ריח, מה שיכול לעזור בהרחת כימיקלים, ניטור זיהום אוויר ואבחון מחלות בעזרת הרחת הנשימה.
מיחשוב חמשת החושים יהוו מעיין שלוחות מתקדמות לחושיו הקיימים של האדם וכך יאדירו את יכולותיו.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה באתר IBM

עיכובים בדרכים, כמו פקקים, נגרמים בעיקר בגלל חוסר תיאומים בין הנהגים בכביש.
רעיון ספרדי המכונה SARTRE (בעברית- רכבות דרכים בטוחות עבור הסביבה) מנסה ליצור רכבת של מכוניות המונהגות על-ידי המכונית המובילה.
הפרויקט הזה לוקח מספר מכוניות והופך אותם למעיין רכבת.
הדבר מתבצע כך- רק במכונית הראשונה יושב נהג מיומן (זהו ה"קטר"). בשאר המכוניות יושבים אנשים, אך הם אינם נוהגים אלא עוסקים בפעולות של דיבור בפלאפון, קריאת עיתון, שתיית קפה ועוד. בעזרת חיישני לייזר, מצלמות אלחוטיות ורדאר, שאר המכוניות עוקבות בדיוק מדהים אחרי פעולות המכונית הראשונה.
פרויקט זה, אם אכן יצליח, יביא לשיפור היעילות והבטיחות בדרכים וגם לפינוי זמן שבו יוכל הנהג לישון או לעסוק בפעולות פנאי אחרות במקום נהיגה.

קישור לידיעה- אתר הידען

מידע נוסף על הפרויקט

חברת IBM פרסמה חמש תחזיות טכנולוגיות אשר לדעתה יתרחשו בחמשת השנים הבאות:

1. אספקת האנרגיה בבתים תעשה בעזרת ייצור אנרגיה באופן עצמאי על-ידי רתימת האנרגיה הקינטית הנוצרת למשל בהליכה, ריצה, החום הנפלט מהמחשב והמים הזורמים בצנרת הבית.
2. שיפור באבטחת מידע וזיהוי, למשל בעזרת רשתית העין, סריקת מבנה הפנים, זיהוי קול ועוד, מה שיגרום לסיסמאות להיות מיותרות.
3. קריאת מחשבות בעזרת טכנולוגיות אשר יקשרו בין המוח האנושי לבין מחשבים, סמרטפונים וכדומה. מחשבות, המתורגמות במוח לפעילות חשמלית, יזוהו על-ידי חיישנים חכמים בתוך קסדות וכך פעולות יוכלו להתבצע בעזרת המחשבה בלבד. הדבר יעזור גם לשימושים רפואיים רבים.
4. ההיעלמות הפער הדיגיטלי בין מקומות שונים בעולם בעזרת פרויקטים חובקי עולם, מה שישנה את עולם המחשבים, הכלכלה והמסחר בעולם.
5. שליחת דואר ואינפורמציה מדויקים המתאימים לצרכי משתמש הקצה, כך שדואר זבל לא יתקיים כלל וכל אינפורמציה תתאים למטרות המשתמש.

קישור לידיעה