החלקיק החדש, שמו *^Xi_b, אשר התגלה במאיץ החלקיקים בסרן בז'נבה הוא חלקיק מסוג בריון (baryon).
הבריון הוא חלקיק תת-אטומי יחסית כבד (למשל הפרוטון והנייטרון הם בריונים), אך כל הבריונים שנתגלו עד היום מכילים בתוכם בעיקר קווארקים קלים ואילו הבריון שהתגלה מכיל קווארק אחד קל ושני קווארקים כבדים (קווארק "למעלה", קווארק "מוזר" וקווארק "תחתון").
הבריון החדש נייטרלי מבחינה חשמלית ויש לו ספיין של 3/2 (או 1.5). הוא מאוד לא יציב ובגלל מבנהו הוא מאשר את התיאוריה כיצד קווארקים מתחברים ומסייע להבנת הכוח הגרעיני החזק.

קישור לידיעה- sciencedaily

מהו בריון?

מיון חלקיקי החומר

התגלה חלקיק בשם (Chi_b (3P במאיץ ההדרונים הגדול (LHC) ב-CERN.
החלקיק, חלק מהמודל הסטנדרטי של החלקיקים, לא התגלה עד היום מאחר שנדיר לאתר אותו בגלל התפרקותו המהירה.
החלקיק מורכב מ"קווארק יופי" ומ"אנטי קווארק יופי" ("קווארק יופי" או "קווארק קסום" הינם שמות אקראים- משמע אין קשר בין הקווארק ליופי או לקסם) אשר מוחזקים ביניהם על-ידי הכוח הגרעיני החזק, כוח אשר גם מחזיק את הפרוטונים והנויטרונים בגלעין האטום.

קישור לידיעה

הכוח הגרעיני החזק

פיתוח של חוקרים בריטיים מדגים יצירת חשמל על-ידי פירוק מוליקולות אורגניות אשר קיימות בשתן (כמו חומצה אורית, קריאטנין ופפטידים קטנים).
מוליקולות אלו מפורקות על-ידי חיידקים מתאימים אשר מעבירים אלקטרונים לאלקטרודה וכך יוצרים חשמל.
25 מיליליטר של שתן יכולים לספק 0.25 מיליאמפר לשלושה ימים, כך שכמות שתן רבה בהחלט יכולה לספק כמויות חשמל סבירות.

קישור לידיעה

ממה מורכב השתן?

צוות מדענים משולב מקוריאה, גרמניה וארצות הברית הצליח למקד אנרגיה של פעימות לייזר  בטווח הספקטרום של קרינה תת-אדונה בעזרת ננו-משפך וכך ליצור הבזקי אור אולטרה-סגול ממוקד במיוחד.
המסנן משמש כמסנן אורכי-גל כך שבפתח אחד שלו נכנסת קרינה תת-אדומה ובפתח השני, הצר יותר, יכולה לצאת רק קרינה על-סגולית.

קישור לידיעה

קצת על הספקטרום

פצצה גרעינית אשר נישאת במזוודה היא תרחיש שיכול לקרות ולכן יש צורך באמצעים לגלות  חומרים רדיואקטיביים בעזרת התקן ידני כמו גלאי מתכות.
מדענים מאוניברסיטת Northwestern הצליחו לפתח חומרים חדשים מוליכים למחצה אשר מזהים חומרים אשר פולטים קרינה רדיואקטיבית כמו פלוטוניום ואורניום. חומרים אלו, בניגוד לחומרים כבדים אחרים, הם בעלי אלקטרונים רבים קשורים ולא חופשיים וכשקרני הגמא חודרות אליהם, האלקטרונים שבהם הופכים להיות ניידים וכך ניתן למדוד אותם (השיטה נקראת "הפחתה ממדית"- dimensional reduction). מעבר למדידה ואיתור פצצות גרעיניות, החומרים הללו יכולים לשמש גם לדימות רפואי בקליטת חומרים רדיואקטיביים אשר מוכנסים לגוף.

הידיעה על המחקר מאוניברסיטת Northwestern

קצת על רדיואקטיביות

כימאים מארצות הברית פיתחו מנוע חשמלי בגודל של פחות ממילארדית המטר אשר מורכב ממולקולה יחידה של בוטיל-מתיל-סולפיד.
מנוע זה שובר את שיא גינס האחרון בתחום המנועים הממוזערים שעמד על מנוע של 200 ננומטר.
החידוש במנוע זה הוא שהמולקולה-מנוע מבוססת חשמל.

קישור לידיעה

נייטרינו (Neutrino) הוא חלקיק נטול מטען חשמלי, בעל ספין של חצי (משמע פרמיון) אשר שייך למשפחת הלפטונים. בגלל מסתו הקטנה יחסית הוא מושפע בעיקר מהכוח הגרעיני החלש.
קיימים שלושה סוגי נייטרינו- הנייטרינו האלקטרוני, הנויטרינו המואוני והניטרינו הטאואוני, כשלכל אחד מהם קיים גם אנטי-חלקיק אשר שונה בסימן המטען הקשור לכוח הגרעיני החלש. לאחרונה התברר שהניטרינו הופך מסוג אחר לסוג אחר באופן ספונטני.
ה-CERN (סרן) הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים הממוקם על גבול שוויץ-צרפת. ב-CERN חברות 20 מדינות מאירופה ומדינות אחרות שנמצאות במעמד משקיפות (ישראל הפכה להיות לאחרונה חברה זמנית בסרן).
ה-CERN מכיל מספר מאיצי חלקיקים, ביניהם מאיץ ה-LHC, מאיץ טבעתי הגדול בעולם. מאותו המאיץ, החוקרים שיגרו מנות נוטרינו, אשר נקלטו במשכירים ייעודים לכך, כמה מיליארדריות שניה מהצפוי, מה שאומר שאותם החלקיקים עברו את מהירות האור- ניסוי שסותר את חוקי הפיזיקה הבסיסית.
למרות זאת, מוקדם עדיין להסיק מסקנות מאחר שיכולות להיות בניסוי טעויות שיטתיות שהיטו את התוצאה.

קישור לידיעה

קצת על חלקיק הנוטרינו

מהי מהירות האור?

הבזקי אור קצרצרים של קרני לייזר (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה) משומשים על מנת לבצע חיתוכים במיקום ספציפי בלי לגרום נזק לאיזור.
קל לבצע את הדבר כאשר המיקום הינו שטחי אך הבעיה מתחילה כאשר יש צורך למקד את האור לתוך הגוף. הסיבה לכך היא שאלומת האור הרגעית מתפזרת בעקבות הרקמות שעליה לעבור.
חוקרים ממכון וייצמן פיתחו מערכת אלגוריתמית אשר "מפצה" על הפיזור של
קרני הלייזר ומונעת את התפזרותם. שימוש יעיל בחדירת קרני לייזר לעומק הרקמות יוכל בעתיד לעזור לבצע ניתוחים ברקמות הנמצאות בתוך הגוף.

קישור לידיעה

קצת על קרני לייזר

מסכים בנויים מחומרים לא אורגניים כמו סיליקון והם מהירים ויציבים, אך לא ניתנים
לקיפול. מאידך מוליכים למחצה אורגניים (כוללים מולקולות אורגניות)  יכולים
להתחבר למסך אשר ניתן לקיפול, אך עדיין לא נמצא החומר אשר יביא את איכות
הצפייה במסך לאיכות גבוהה.
לאחרונה צוות מחקר בראשות חוקרים מאוניברסיטאות סטנפורד והרווארד הצליח לפתח מוליך-למחצה שהינו המהיר ביותר הידוע עד כה. החומר הוא חומר שנקרא DNTT ולו הוסיפו עוד תרכובת אשר הגבירה את ביצועיו מתוך שבעה תרכובות מועמדות.

הידיעה על המחקר

מוליך למחצה- ויקיפדיה

 

למרות השימוש הגובר והולך באולטרסאונד לצורכי טיפול וריפוי, עד היום האינטראקציה בינו לבין התא החי לא היו ברורים.
מחקר חדש מגלה את פשרן של הבועות אשר נוצרות ברקמות גופנו תחת השפעת גלי האולטרסאונד.
הסיבה לכך היא האנרגיה המכנית שמופעלת על ממברנת התא (שתי שכבות חד-מולקולריות של שומן) אשר גורמת לחלל התוך- מברני לתפוח ולהתכווץ ואז נוצרות בועות ברקמה. ככל שעוצמת הגל האולטרסאונד גבוהה יותר, כך ההשפעה על ממברנת התא וחלבוני התא גדולים יותר עד כדי הריסתם (לכן אולטרסאונד משמש בשנים האחרונות גם להריסת תאים סרטניים).

קישור לידיעה

על האולטרסאונד