כתיבההונאות רפואיות הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר. אנשים, במטרה להשיג פטורים או כסף מחברות הביטוח, משקרים בקשר למצבם הבריאותי ומאחר שהדיווחים כוללים לרוב סימפטומים סוביקטיביים, קשה לאתר שהמתלונן משקר. גם שימוש בפוליגרף, במקרה זה, איננו תמיד יעיל.
מחקר חדש, אשר נעשה על-ידי פרופ' שרה רוזנבלום (Rosenblum, S.) מאוניברסיטת חיפה, בין השאר בעזרתו של ד"ר גיל לוריא, ראש החוג למשאבי אנוש, מנסה להתמודד עם בעיה זו בעזרת מערכת ממוחשבת לאיבחון כתב יד- מערכת אשר הוכרזה לאחרונה כפטנט.
המחקר כלל מדגם אוכלוסיה של 98 נבדקים אשר התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי- פסקה אחת אמיתית ופסקה אחת שקרית. בזמן כתיבתם הופעלה המערכת לאיבחון כתב יד וניטרה נתונים כגון מידת הלחץ שמופעל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן שהעט נמצא באוויר ועל פני הדף ועוד.
תוצאות המחקר הראו שהמערכת אכן הצליחה להבדיל מתי המשפט שכתב האדם היה שקרי ומתי אמיתי. האבחנה הושגה בעזרת ניתוח הפרמטרים של מדידת הלחץ שהופעל על הדף וסדירות משיכת היד (שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות). כמו כן נמצא כי קיים שוני בין המשפטים האמיתיים לבין המשפטים השקריים גם בממדי הזמן, המרחב, הלחץ, גודל הכתב ומאפייני כתב נוספים שבדקו החוקרים אצל הנחקרים. ההסבר של החוקרים לממצאים אלו הוא שכאשר אדם כותב דבר שקר, נוצר במוחו עומס קוגנטיבי. עומס זה פוגע בצורה משמעותית בפעולות אוטומטיות כדוגמת כתיבה.
בעתיד, מקווים החוקרים, יוכל הרופא להשתמש במערכת כזו על מנת לזהות דיווח שקרי או אמיתי. לטענתם, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יומיומית ואפשר לראות בצורה ברורה שלכל אדם סגנון כתיבה משלו.

מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, גלילאו מ"ס 197, ע"מ 40-41.

 

קישור לידיעה- אוניברסיטת חיפה

מחקר נוסף על אבחון מחלת הפרקינסון בעזרת כתב יד- אוניברסיטת חיפה

קצת על תהליך הכתיבה

כאבתחושת כאב היא תחושת סבל ואי-נוחות, אשר יש בה גם מרכיב סובייקטיבי ניכר. יתרונותיה הם הישרדותיים מאחר שהכאב מתריע בפני האדם על סכנה לפגיעה גופנית (תחושת כאב מוקדמת ואז הימנעות מהגורם לכאב), מאלץ את האדם לנוח על מנת שהאיבר הפגוע יחלים ומתריע בפני הקבוצה על סכנות.
מחקר חדש של ד"ר ערן חיות וד"ר אבנר כספי מהאוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף ד"ר רוני חן ופרופ' משה הוד מבית חולים בילינסון ושל פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית, חקר את זיכרון חווית כאבי הלידה של יולדות. מחקרים קודמים בתחום זיכרון חוויות (בין השאר של פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל) הראו שחוויה נזכרת על סמך הממוצע בין שיא החוויה לבין סופה, כששאר מרכיבי החוויה נשכחים. החוקרים ניסו לבדוק מסקנה זו לגבי כאבי לידה של יולדות.
במהלך המחקר מילאו היולדות שאלונים לגבי רמת הכאב שלהם בכל שלב של הלידה. התוצאות הראו שאכן המנבא הטוב ביותר לכאב הוא שיאה וסופה של הלידה. ממצא נוסף התומך במסקנה זו התגלה כאשר הישוו החוקרים את רמת הכאב של יולדות שעברו לידה קצרה ללא אפידורל לרמת הכאב של יולדות שעברו לידה ארוכה, בה ניתן אפידורל לאחר כשעתיים-שלוש. למרות שהנבדקות בשתי הקבוצות כאבו באותה מידה בשעות הראשונות, דווקא הקבוצה שחוותה לידה קצרה יותר דירגה את רמת הכאב כגבוהה יותר מהקבוצה שבה הלידה ארכה זמן רב יותר (אך בגלל האפידורל, בסופה של הלידה הכאב הורגש אצלן הרבה פחות- ע.ב.ח). ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שזיכרון הכאב מבוסס על שיאה וסופה של חווית הכאב ומהווה נדבך נוסף בהבנת חווית הכאב בפרט וזיכרון חוויות בכלל.

 

קישור לכתבה על המחקר- האוניברסיטה הפתוחה

הרצאה מרתקת של ד"ר ערן חיות על זיכרון הכאב

קצת על תחושת הכאב

חוויה משותפת של סרט ביחדבמהלך חיינו אנחנו חווים חוויות רבות. את חלקן אנחנו חווים לבד ואת חלקן האחר ביחד עם אנשים אחרים. מחקר, אשר נעשה לאחרונה, בדק באיזה מצב החוויה שנחוש תהיה עוצמתית יותר?
במחקר, אשר נעשה על-ידי אריקה בות'בית מרגרט קלארק וג'ון בארג' (Boothby, Clark & Bargh) מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, חולקו נבדקים לשני קבוצות. בקבוצה הראשונה הם חוו חוויה משותפת, למשל טעימת שוקולד טעים ובקבוצה השנייה חוויה מובדלת. מתוצאות המחקר התברר שכאשר החוויה היתה משותפת, הנבדקים חשו אותה בעוצמה מוגברת ביחס לחוויה שאותה חוו לבד. כמו כן הנבדקים תיארו תחושת "שידור על אותו גל" עם האדם שאיתו חוו את החוויה. תוצאות דומות התקבלו גם כאשר החוויה היתה שלילית, משמע כאשר הנבדקים חוו חוויה שלילת עם אדם אחר, כמו לאכול שוקולד לא טעים, הם חוו אותה בצורה לא נעימה מוגברת מאשר כאשר עשו זאת לבד.
מחקר זה מלמד אותנו על התפקיד של החברה בתגבור עוצמת החוויות שאנו חווים וגם על תחושת חיבור בין אנשים אשר חווים חוויות משותפות. מחקרים נוספים אמורים להתחקות אחר הגורמים לתופעה זו.

מבוסס על כתבתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 195 , ע"מ 46-47.

 
קישור לתקציר המאמר המקורי

תינוקותזיכרון הוא דבר חשוב, מאידך כאשר אנחנו תינוקות, אנחנו לא ממש זוכרים את החוויות שלנו. בעבר סברו שחוסר היכולת להיזכר נובע מכך שאין לתינוקות שפה, תפיסת עצמי או כישורים מנטליים מתאימים הנחוצים לאחסון זיכרונות, אולם לאחרונה, שני מדענים מבית החולים לילדים בטורנטו בשם פול פרנקלנד ושינה ג'וסלין (Paul Frankland & Sheena Josselyn), טוענים שהסיבה לשיכחה היא צמיחתם המהירה של תאי עצב חדשים במוח התינוק, צמיחה אשר חוסמת את הגישה לזיכרונות החדשים.
במהלך מחקרם ניצלו החוקרים את העובדה שגם עכברים שוכחים את ילדותם המוקדמת ושינו את קצב הצמיחה של תאי עצב בהיפוקמפוס של עכברים צעירים ובוגרים. התברר שהאטת קצב צמיחת תאי העצב בהיפוקמפוס של עכברים צעירים הביא לכך שהזיכרון לטווח ארוך שלהם היה טוב יותר. לעומת זאת, האצת קצב צמיחת תאי העצב בהיפוקמפוס של עכברים מבוגרים הביא לכך שהם זכרו פחות טוב.
לטענת החוקרים, סיבה זו בנוסף לעובדה שקליפת המוח הקדם-מצחית (prefrontal cortex), איזור נוסף שבו מוצפנים הזכרונות, אינו מפותח אצל תינוקות, מונעת יכולת היזכרות בזכרונות ינקות. ככל שגדלים, כך קצב צמיחת תאי העצב מואט ואז נוצר איזון בין יצירת הזיכרונות לבין שמירתם.

 

קישור לכתבה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קישור לכתבה באנגלית- אתר scientificamerican

קצת על הזיכרון שלנו

צניחת אקסטרייםהמירוץ למיליון התחיל לא מזמן והחווים אותו מספקים לעצמם חוויות שאינם שגרתיות, אולם האם שיתוף חוויות אלו יעזור להם בעתיד להיות מקובלים יותר חברתית?
במהלך מחקר חדש, אשר נערך על-ידי דניאל גליברט, טימותי ווילסון וגאס קוני (Daniel, Timothy & Cooney) מאוניברסיטת הרווארד ואשר פורסם בכתב העת Psychological Science, בוצעו מספר ניסויים שבדקו זאת. בסדרת הניסויים, חלק מהנחקרים חוו חוויה מיוחדת יחסית כמו צפייה בסרטון מעניין וחלק אחר צפה בסרטים שדורגו כפחות מעניינים. אז נפגשו כל הנחקרים לפגישה חברתית ודיברו על החוויה שחוו. לאחר מכן התבקשו הנחקרים לדרג את תחושתם לגבי כמה דחויים וכמה מקובלים חשו במהלך הפגישה ומה מצב רוחם. מתוצאות הניסוי התברר שנחקרים, אשר שיתפו חוויה מיוחדת, חשו דחויים יותר וכתוצאה מכך מצב רוחם היה ירוד יותר. ניסוי שני בסדרת הניסויים גילה שהנחקרים אף לא צופים את המחיר החברתי ביגרם בעקבות שיתוף צפוי של חוויה מיוחדת.
שכלול התוצאות של סדרת הניסויים כולה הראתה ששיתוף אחרים בחוויה מיוחדת עלולה לקלקל את האינטרקציה איתם, אולי כתוצאה מחוסר מכנה משותף או קנאה, אם כי ברור שלא כך הדבר בכל סיטואציה ולכן נדרשים גם מחקרי המשך לתמוך במסקנה זו.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 194, ע"מ 46-47

 

קישור למאמר המקורי

קישור לכתבה- אתר Timeout

בחורה חושבת לבדחלק מהיכולות אשר מבדילות אדם מבעלי חיים הוא יכולתו לחשוב מחשבות, לתכנן את עתידו ולדמיין. מחשבות, לעיתים, יכולות גם להפריע לאדם כאשר הן מטרידות ולא קשורות לפעולה אותה הוא מבצע ולאחרונה התברר שחלק מהאנשים אף מעדיפים לתת לעצמם שוק חשמלי ובלבד שלא להישאר לבד עם מחשבותיהם.
המחקר, אשר שנעשה באוניברסיטת הרווארד על-ידי דניאל גילברט וטימותי ווילסון (Wilson & Gilbert), כלל סדרת ניסויים. באחד הניסויים התבקשו הנבדקים לשבת בחדר ולחשוב. לאחר מכן הם התבקשו למלא שאלון, אשר ממצאיו הראו שרובם לא נהנו כלל מהחוויה. גם כאשר עשו את אותו הניסוי בביתם של הנחקרים, התברר שהם העדיפו לעשות משהו במקביל ובלבד לא להישאר עם מחשבותיהם. ניסוי נוסף העלה שחלק מהאנשים אף מעדיפים לתת לעצמם שוק חשמלי על מנת לעשות משהו, ורק לא לשבת בחוסר מעש ולחשוב.
מחקר זה, בעל ממצאים יחסית מפתיעים, יכול להוות פתח למחקרי המשך אשר ינסו לברר מה הסיבה שבגינה אנשים אינם יכולים להישאר עם מחשבותיהם לבדם.

מבוסס על כתבתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 193, ע"מ 46-47

 

קישור לידיעה

קצת על חשיבה ומחשבות

הבדלים בסריקת PET בין מוח אדם בריא למוח אדם הלוקה בסכיזופרניה
הבדלים בסריקת PET בין מוח אדם בריא למוח אדם הלוקה בסכיזופרניה

מחלת הסכיזופרניה (שסעת בעברית) היא הפרעה נפשית כרונית נפוצה יחסית השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. חלק מסימניה הם הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בחשיבה וצמצום רגשי. מחקרים מעידים על כך שכ-80% מהסיכויים ללקות בסכיזופרניה הינם מסיבות גנטיות. מאידך מדענים מנסים, ללא הצלחות ניכרות, לזהות גנים ספציפיים אשר גורמים לה.
לאחרונה, מחקר, אשר בוצע על-ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ווישינגטון, ביניהם רוברט קלונינגר (Robert Cloninger) ודראגן סוורקיק (Dragan Svrakic), קבע על סמך אנליזה גנטית שהסכיזופרניה איננה מחלה אחת אלא מורכבת משמונה מחלות נפרדות, כל אחת בעלת סימפטומים ייחודיים משלה.
המחקר, אשר בו בוצעו סקירות גנטיות ליותר מ-4,000 אנשים הלוקים בסכיזופרניה ול-3,800 אנשים שאינם לוקים בסכיזופרניה (קבוצת ביקורת), איתר 42 אשכולות גנים שונים אשר קשורים לסכיזופרניה וקישר ביניהם לסימפטומי החולים. כך הצליחו החוקרים להראות בצורה מדוייקת יותר את ההסתברות להתפרצות סכיזופרניה בהתייחס לממצאים הגנטיים ולסימפטומים ולחלק את המחלה לשמונה הפרעות שונות.
מחקר זה, אשר תורם למחשבה שגנים אינם פועלים לבדם, אלא בתוך קבוצה בה יש ביניהם אינטרקציות שונות, מצליח לפרוץ את הדרך מרובת הכשלונות בה חיפשו החוקרים אחר גנים יחידים אשר גורמים לסכיזופרניה. הוא יכול להוות אבן דרך לגילוי אינטרקציות בין גנים גם כגורם למחלות נפוצות ומורכבות אחרות כמו מחלות לב או סכרת.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למחקר באתר אוניברסיטת וושינגטון

קצת על סכיזופרניה

נוירונים ואוטיזםאוטיזם (תסמונת קנר) הינה לקות התפתחותית אשר נמצאת על פני ספקטרום והסיבה לה, לפי סברת החוקרים, הינה תורשתית ומולדת. התסמונת מאופיינת, בין השאר, בהפרעה בדיבור, בהתנהגויות חזרתיות, בקושי ביצירת קשרים חברתיים ובנטייה להתבודד. מחקרים קודמים קישרו את האוטיזם עם מבנה מוחי בשם אמיגדלה (amygdala), אשר תפקידו קשור בויסות רגשות ובהתנהגות חברתית. כעת מחקר חדש, אשר נעשה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), שופך אור נוסף על הסיבה לאוטיזם.
במחקר, אותו ערכו הפוסט-דוקטורנט וייז הונג (Weizhe Hong) בהנחייתו של פרופ' דיוויד אנדרסון (David Anderson), התגלו שתי אוכלוסיות נוירונים כאשר האוכלוסיה הראשונה מעודדת התנהגות חברתית (כמו הזדווגות, לחימה ומשחק) והאוכלוסיה השנייה מעודדת התנהגות לא חברתית (כמו התעסקות עצמית ונטייה לא להתייחס לסביבה). אוכלוסיות הנוירונים הללו הופעלו במוחות של עכברים בעזרת טכניקה אשר נקראת "אופטוגנטיקה" (Optogenetics), טכניקה בה מתבצעת מניפולציה בתאי העצב כך שיופעלו בתגובה לאור באורך גל מסוים. כאשר הופעלו הנוירונים "החברתיים", העכברים התנהגו בצורה חברתית, בעוד שכאשר הופעלו הנוירונים "הלא חברתיים", העכברים נטו להתנהגויות שאינן חברתיות. כמו כן נמצא קשר של משוב או אפקט נדנדה בין שני אוכלוסיות הנוירונים.
מחקר זה, מעבר ליכולת שלו להדגים השפעה על ההתנהגות בעזרת שליטה אופטוגנטית על נוירונים במוח, יכול להיות קשור לגורם לאוטיזם ואז גם להצליח לפתח טיפולים לאותה התסמונת.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

מהו האוטיזם הקלאסי?

קצת על אופטוגנטיקה- מכון דוידסון לחינוך מדעי

נרקסיזםנרקיסיזם (Narcissism) הינו מאפיין פסיכולוגי המתאפיין באהבה עצמית מופרזת, התנהגות מתנשאת ובצורך תמידי לקבל שבחים (עד לכדי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה לאחר).
במחקר חדש אשר נערך על-ידי אמילי ביאנצ'י (Bianchi) מאוניברסיטת Emory באטלנטה והתפרסם בכתב העת Psychological Science נבחנה השאלה האם רמת הנרקיסיזם של אנשים תושפע ממיתון כלכלי אשר התרחש במהלך שנות הבגרות המתהווה שלהם (תקופה הנקראת Emerging adulthood, גילאים 24-16).
מחקרים קודמים הראו שמצב חברתי או כלכלי מסוים של אנשים בהתבגרותם משפיע על אלמנטים התנהגותיים בבגרותם המאוחרת יותר וכך הראו גם תוצאות מחקר זה. התברר שתנאים כלכליים גרועים בשנות הבגרות המתהווה נמצאו קשורים לרמות נמוכות יותר של נרקיסיזם בהמשך החיים. כמו כן נמצא שמנהלים שחוו בצעירותם קשיים כלכליים, נטו לשלם לעצמם משכורות נמוכות יותר ממנהלים שלא חוו מצוקה כזו. החוקרים הסבירו ממצאים אלו בכך שקשיים כלכליים מעודדים דפוסי חשיבה הממוקדים באחר ופחות בעצמי.

 

מבוסס על כתבתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 192, ע"מ 48-49

 

קישור לתקציר הידיעה

קצת על נרקסיזם והפרשנויות שלו

כסף2שיפוט מוסרי מוגדר כהערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשיית על רקע מערכת ערכים ומידות בהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימות. מחקרים רבים, גם כאלו אשר מתעסקים בניהול קונפליקטים, מנסים להבין מה משפיע על השיפוט שלנו ולאחרונה, מחקר שנעשה על-ידי שני חוקרים אירופיים (Pitesa&Thau), מגלה שלכמות המשאבים החומריים שיש לנו, יש קשר לאופן שבו אנחנו שופטים מצבים מוסריים.
המחקר, אשר נעשה על אוכלוסיה בינלאומית גדולה של כ-85,000 אנשים, בדק את הקשר בין שני המשתנים שהוזכרו תוך התייחסות גם לגובה האינפלציה במדינת המשתתף והתברר שמשתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות יותר, נקטו שיפוטים מוסריים או שפטו בצורה מחמירה יותר סיטואציות מוסריות שונות מאנשים עם הכנסות גבוהות יותר. לאינפלציה גבוהה גם היה קשר לאותה החמרה בשיפוט המוסרי. מחקר המשך, אשר הפעם נעשה במעבדה וכלל 199 נבדקים שלל מצב שבו אנשים עם הכנסה נמוכה שפטו בחומרה כל התנהגות, גם כזו שלא מזיקה לאנשים אחרים.
החוקרים טוענים שהסיבה לשיפוט מחמיר זה היא עצם העובדה שלאנשים מיעוטי יכולת כלכלית, במיוחד במדינה עם אינפלציה גבוהה, יש פחות יכולות וחופש פעולה להתמודד עם התנהגות לא מוסרית.

 

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון "גלילאו" גליון מ"ס 189, ע"מ 52-53

 

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

קצת על התפתחות מוסרית (פיאז'ה, קולברג ועוד)