הטלאי הצהובמחקרים רבים אשר נערכים בעולם מתמקדים בחוויות שאנשים חווים, כמו למשל טראומות, לסיכויי תחלואה בהמשך החיים. מחקר כזה, אשר נערך באוניברסיטת חיפה בראשותה של ד"ר נעמי וין-רביב מבית הספר לבריאות הציבור בדק את הקשר בין פוסט טראומה אשר נגרמה בשל אירועי השואה לבין תחלואה בסרטן השד אצל ניצולות שואה.
מחקר קודם בעניין, אותו גם ערכה ד"ר וין-רביב, מצא ששיעור התחלואה בסרטן אצל ניצולי שואה הינו גבוה יותר באופן מובהק מכאלו שעלו ארצה מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה. במחקר הנוכחי נבדקה בקרב קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת האם לקו בפוסט טראומה בשל אירועי השואה (תוך שלילת פוסט טראומה מאירועים שקרו לאחר מלחמת העולם השנייה). כמו כן נבדקה רמת הרעב אותו חוו הניצולות, זאת על פי מספר מדדים- חלקן אוביקטיבים וחלקן סוביקטיבים.
תוצאות המחקר הראו שאכן קיים קשר בין הניצולות שחוו פוסט טראומה לבין התחלואה בסרטן, אך החשיפה לרעב הינו משתנה אשר משפיע על קשר זה (משתנה מתערב). במילים אחרות, תסמונת הפוסט טראומה מהווה גורם סיכון ללקות בסרטן השד רק כאשר קיים כבר גורם סיכון מוכר אחר כמו רעב.
מחקר זה פותח פתח למחקרים נוספים לשם הבנת הקשרים בין חוויות שעובר האדם- נפשיות וגופניות- לבין סיכויי התחלואה שלו בעתיד.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהי הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית?

Children playingיועצים רבים ממליצים להורים לשבח את ילדיהם על פעולות מוצלחות שהם עושים במטרה להגדיל את ביטחונם העצמי, אך מחקר חדש מגלה שלא תמיד הדבר חיובי.
המחקר, אשר נעשה בהולנד, בין השאר בראשותו של אדי ברומלמן (Brummelman), מגלה כי בעוד תשבחות יכולות לעודד ולהעצים ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה, הן יכולות לפגוע בילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך. הסיבה לכך, לטענתם של החוקרים, היא שילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך יחששו בעתיד ממטלות מאתגרות בעקבות השבחים שקיבלו, זאת מחשש שיאכזבו.
החוקרים הוכיחו טענה זו על-ידי ביצוע של שלושה ניסויים- במעבדת מחקר, בבית הילדים ובמוזיאון בהולנד. הממצאים הראו שאכן ילדים בעלי ביטחון נמוך, אשר קיבלו שבחים מופרזים, נמנעו ממשימות מורכבות יותר . ממצאים אלו מראים שיש לשקול בכובד ראש הענקת שבחים ולהתאים אותם לביטחונו העצמי של הילד.

מבוסס על ידיעתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ"ס 186, ע"מ 52-53.

 

קישור לידיעה-אתר researchnews

depressionדיכאון, אשר תוקף אחד מכל שישה אנשים- גורם לנכות, לחוסר תפקוד וקשור לחילול של מחלות כלי דם ולב. תחום המחקר עליו די קופא על שמריו בשנים האחרונות, אך כעת, שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשותו  של פרופ' רז ירמיה לבין חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, הביא לסוג של פריצת דרך בתחום.
החוקרים התמקדו בתאי המיקרוגלייה, שהם נציגי מערכת החיסון המהווים כ-10% מתאי המוח ותפקידם להתמודד עם חיידקים ווירוסים אשר תוקפים את המוח. במהלך הכנסת עכברים למצבי עקה, מה שגרם להם לדיכאון, שמו לב החוקרים שמספר תאי המיקרוגליה פחת אצלם. בעזרת שימוש בחומרים אשר המריצו את תאי המיקרוגלייה לחזור לכמותם התקינה, גילו החוקרים שניתן להקל על הדיכאון וגם להגביר את ייצור תאי העצב.
מחקר זה, מעבר לאפשרות יצירת תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, מחזק את הקשר בין תאי מיקרוגלייה לבין דיכאון.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על תאי מיקרוגלייה

Greeneyes
התמונה נלקחה מאתר ויקימדיה בהתאם לרישיון cc

לדעת לשכנע אדם אחר בצדקתך הינה יכולת חשובה, השאלה האם נחוץ לשם כך להסתכל בעיני בן-שיחך.
מחקרים קודמים נטו לתמוך בכך שמבט ישיר באדם שאותו מנסים לשכנע, עוזר לשם כך. מאידך מחקר שנעשה לאחרונה הגיע למסקנה אחרת.
במחקר, חולקו סטודנטים לשתי קבוצות, הראשונה התבקשה להתמקד בעיניו של הדובר המנסה לשכנע אותם והשנייה בפיו. התברר שדווקא קבוצת הסטודנטים אשר התמקדה בעיני הדובר נטתה פחות להשתכנע מהקבוצה שהונחתה להסתכל על פיו.
החוקרים מסבירים ממצאים אלו בכך שנעיצת עיניים נחשבת להתנהגות תוקפנית אצל בעלי חיים ולכן מובילה להתנגדות לעמדת הדובר. בתגובה לממצאים הציעו החוקרים מחקרי המשך על מנת לזהות את ההקשרים המדויקים שבהם התבוננות בעיני האחר היא יעילה.

מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ"ס 183, ע"מ 10-11.

 

קישור לתקציר המאמר- כתב העת Psychological Science

איך להשפיע על אנשים אחרים- אתר הידען

file000288943151פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב"ם, בראשותם של פרופ' שרה רוזנבלום וד"ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ"ס 182, ע"מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי

file000374220683בעלי חיים רבים עוקבים בעיניהם אחר מבטם של חיות אחרות, בכלל זה גם קופים ובני אדם. הסיבה היא אולי הצורך לזהות אוכל, סכנה או משהו חשוב אחר, אך לא היה ידוע עד כה אם ההתמקדות היא בעיניים או במרכז הפנים, ששם במקרה נמצאות גם העיניים. מחקר ייחודי חדש, אותו ערכו אלן קינגסטון (Kingstone), חוקר מאוניברסיטת קולומביה הבריטית ובנו בן ה-12, ג'וליאן לוי (Levy), התמודד עם הבעיה בעזרת שימוש במפלצות שעיניהם נמצאות לא בפניהם, אלא בידיהם ובמקומות אחרים בגוף.
במחקר הוצגו לנבדקים תמונות של יצורים שעיניהם בפנים ותמונות של יצורים שעיניהן בכפות ידיהם ובמקומות אחרים שאינן פנים. מצלמה אשר ניטרה את תנועות העיניים של הנבדקים גילתה שהנבדקים התמקדו בעיניים, לא משנה היכן הם היו, ולא בפנים.
מחקר זה מדגים דרך ייחודית ויצירתית  לבצע ניסוי ולפתור בעיה שהטרידה את המדע זמן רב וגם את האפשרות של ילד בן 12 להופיע ככותב ראשי במאמר אשר התפרסם בכתב עת מוביל (Biology Letters).

מבוסס על ידיעתם של נעם לוויתן ויונת אשחר, עיתון גלילאו מ"ס 183, ע"מ 6.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור לתמצית הידיעה- Biology Letters

IMG_2527סכנות העישון ברורות לכולם וחוקרים רבים אינם מבינים מדוע ישנם אנשים שממשיכים לעשן בכל זאת.
מחקר אחרון, אשר נעשה בשיתוף פעולה של ד"ר אייל ארט מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אלדד יחיעם מהטכניון, מצא שהסיבה לכך שמעשנים ממשיכים לעשן היא לאו דווקא בגלל נטייה לקחת סיכונים, כפי שנמצא במחקרים אחרים, אלא בגלל חוסר יכולת לדחות סיפוקים או לעמוד בפיתוי של רווח מידי.
במחקר ערכו החוקרים ניסוי, שבו הראו שהמעשנים נטו להעדיף פעולה מתגמלת מידית אשר תגרום להם נזק בטווח הארוך על פני פעולה פחות מפתה אשר תשתלם להם בעתיד.
המחקר בעצם מבדיל את המעשנים מהלא מעשנים בכך שיש למעשנים נטייה מוגברת להתמקד ברווח מיידי ולא באהבת הסיכון, בניגוד למה שהראו חלק מהמחקרים הקודמים בתחום.

 

קישור לידיעה

קצת על השפעות בריאותיות של עישון סיגריות

file000590857181הורמון האוקסיטוצין (Oxytocin), או בשמו האחר "הורמון האהבה", הוא הורמון אשר מופרש בזמן הלידה על מנת להמריץ את האם לטפל בתינוקה, וגם בזמני אורגזמה והתאהבות. מחקרים אחרונים גילו ששאיפת ההורמון בצורת תרסיס מגדילה את אמון האדם בסביבתו, בעצם עושה אותו תמים יותר.
מחקר אחרון, אשר נעשה באוניברסיטה העברית בראשותו של פרופ' אייל וינטר, מצא שתרסיס אוקסיטוצין גם גרם לאנשים לאבד מיכולתם לזהות שקרים והונאות.
במחקר היו שתי קבוצות, אחת רוססה בהורמון ואחת לא. התברר שהקבוצה שרוססה הצליחו פחות מהקבוצה שלא רוססה, באיתור אדם משקר על סמך הבעות פניו ושפת גופו.
מסקנת מחקר זו היא שמעבר לתכונות הקודמות שגילו על האוקסיטוצין, הוא גם מקשה על איתור אדם שמשקר ולכן לעיתים קל יותר לאדם שבו התאהבו לנצל את המתאהב.

 

קישור לידיעה- אתר האוניברסיטה העברית

מה קורה לנו כאשר אנחנו מתאהבים?

file9711283703792השתכרות-יתר (Overearning) היא תופעה שבה אנשים מוותרים על שעות הפנאי שלהם על מנת לעבוד ולהרוויח כסף, למרות שיש להם יותר כסף ממה שיוכלו לצרוך כל חייהם.
מחקר אמריקאי שנעשה בנושא ובו תוגמלו נבדקים בקוביות שוקולד בתמורה להאזנה לרעש לא נעים, הראה שגם כאשר צרכו האנשים יותר קוביות שוקולד ממה שיכלו לאכול, הם המשיכו "לעבוד", משמע המשיכו להעדיף שמיעת רעש לא נעים.
ניסוי המשך במחקר זה, אשר כלל הגבלה על כמות הרווחים, הראה שאנשים לא עבדו לשם העבודה, אלא על מנת להרוויח (משמע שהם לא נהנים מעצם העבודה עצמה). כמו כן התברר שדווקא אותה קבוצה אשר הוגבלה מבחינת היכולת שלה להרוויח, חשה תחושות אושר גדולות יותר מהקבוצה שלא הוגבלה.
מסקנת הניסוי היא שאנשים יכולים להמשיך לעבוד גם לאחר שהרוויחו מספיק כסף, אך הגבלה חיצונית שתמתן ותמנע זאת מהם יכולה לגרום להם אושר רב יותר בחייהם.

 

מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ"ס 180, ע"מ 64-65.

 

קישור לכתבה על המחקר

קישור לתמצית מאמר החוקרים-PSS

file0002112719921מחקר שנעשה על-ידי רוברט אקרמן וראנד קונגר (Ackerman&Conger) ואשר פורסם בכתב העת ""Psychological Science" בחן משפחות של נבדקים כאשר היו בגיל 12 בממוצע ולאחר מכן את התנהגותם במסגרת משפחה משלהם.
במחקר התברר שהנבדקים שהיו במשפחות שבהן היתה מידת "מעורבות חיובית" טובה (נכונות להקשיב לאחר, תקשורת אפקטיבית, חום, תמיכה ועוד)
התנהגו עם רמות מעורבות חיובית גם במשפחות שלהם ועם בני זוגם. כמו כן התברר שבני זוגם הפגינו כלפיהם פחות עויינות ורמת שביעות הרצון מחיי הנישואין היתה גבוהה יותר.
החוקרים הסבירו ממצאים אלו בכך שהצעירים למדו לחקות את התנהגות הוריהם וחיפשו בבגרותם בני-זוג שיעניקו למשפחתם חום ותמיכה.

מבוסס על ידיעתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ"ס 178, ע"מ 66-67.

קישור לידיעה- Psychological science

קצת על תהליך החיברות (סוציאליזציה)