מחקר שנערך בארצות הברית סקר את מוחם של שישה נגני ג'ז בזמן אלתור מוזיקלי בעזרת fMRI.
התברר שכאשר הנגנים מאלתרים, אזורים בקדמת המוח אשר קשורים לתכנון ושליטה בהתנהגות פעלו פחות יחסית למצב שבו הנגנים ניגנו מוזיקה סדורה שאינה מאולתרת. מאידך איזור בשם "הקוטב הקדמי" בקדמת המוח, ביחד עם אזורים אחרים הקשורים לרגשות, פעלו בצורה נמרצת יותר.
הסיבה לכך היא כנראה כיבוי "השוטר הפנימי" ומתן קדימות לאזורים של פעילות רגשית.

קישור למאמר

מהו fmri?

הגוף שלנו מסונכרן על-ידי שעון ביולוגי, אשר ממוקם באיזור ההיפותלמוס, של 12 שעות אור ו-12 שעות לילה. החיווי על האור מגיע אלינו דרך הרשתית של העין וגורם לגנים לקודד חלבונים מסוימים. השעון המרכזי הזה מווסת גם שעונים נוספים בגוף. מחקרים מראים ששינוי בשעות השינה, למשל בעקבות עבודה במשמרות לילה, מביא להשמנה, לעלייה במספר חולי הסוכרת ובמחלות הלב.
מחקר בעכברים שנעשה בתחילת שנה זו מדגים זאת וגם מראה השפעות מוחיות בעקבות שינויי הרגלי השינה הטבעיים. במחקר זה קבוצה אחת של עכברים חוותה אור יום של 12 שעות ולילה של 12 שעות בעוד שהקבוצה השנייה חוותה אור יום של 10 שעות וחושך של 10 שעות. המחקר גילה שהעכברים בקבוצה השנייה, על אף ההבדל הפעוט ביניהם, חוותה השמנה, עמידות לאינסולין (גורם עיקרי לפיתוח סוכרת מסוג 2) ושינויים בכושר הלמידה בעקבות התקצרות שלוחות העצב במוחם.

קישור לידיעה

קצת על השעון הביולוגי

מחקר שנעשה בשיתוף עם המחלקה לפסיכולוגיה של אונ' חיפה גילה שצאצאים של חולדות אשר נחשפו לסטרס או להתנהגות מעשירה, הפגינו התנהגויות חברתיות בדומה למה שעבר על האימהות שלהם.
החולדות האימהות עברו מצבי סטרס או תנאי העשרה או סטרס ולאחריו תנאי העשרה (כלובים גדולים יותר, משחקים שונים וכד'). לאחר מכן הם הביאו צאצאים לעולם והתברר שצאצאי אימהות שעברו סטרס אופיינו ביותר חרדה ובהתנהגות חברתית מופחתת, אך גם בלמידה משופרת בתנאי לחץ.
חשיפת האימהות החולדות שנחשפו לסטרס לתנאים מעשירים מאוחר יותר, הפחיתה את ההתנהגויות הללו אצל הצאצאים שלהן.
צאצאים לחולדות שקיבלו תנאים מעשירים אופיינו בעיקר בהתנהגויות חיוביות- התנהגות חברתית מוגברת ורצון לחקור.
החולדות הם חיות חברתיות בעלות פעילות חברתית דומה לאדם ולכן השלכות המחקר יכולות להיות תקפות גם לגבי בני אדם (למשל סטרס שחווים אימהות בשעת מלחמה בילדותן, יכול להשפיע על הצאצאים שלהם מאוחר יותר).

קישור לידיעה

כמו שאנחנו, בני האדם, צוחקים לפעמים מתוך צורך חברתי לרצות את סביבתנו, התברר שגם הקופים עושים משהו דומה.
שימפנזים בשמורת טבע באפריקה הוקלטו כשהם מצחקקים צחוק חברתי על מנת להשתלב חברתית. צחוק זה אובחן כצחוק שונה מהצחוק האמיתי שלהם ועזר לתחזק את האווירה החברתית שנוצרה.

קישור למאמר

קצת על הצחוק