מחקר מקיף שארך כ-6 שנים ושכלל סריקה של אבולוציית היונקים השליתיים (בעלי שליה) הגיע למסקנה שיונקי השליה הופיעו רק לאחר האסון שגרם להיעלמות הדינוזאורים.
המחקר שילב עבודת של חוקרים מהתחום המורפולוגי ומתחום ה-DNA בסביבות הזמן של הגבול בין העידן הקריטקוני לעידן הטריאס, לפני 65 מיליון שנה.
התברר שמאובן בשם Ukhaatheriumnessovi , אשר התגלה במדבר גובי במונגוליה בשנת 1994 הכיל עצמות משני צידי המפשעה אשר מאופיינים בהם רק יונקים מטילי ביצים כמו הברווזן ויונקי כיס- מה שמלמד שראשוני יונקי השליה היו גם בעלי עצמות אלו ושהיכחדות הדינוזאורים הייתה אירוע קריטי באבולוציה של היונקים.

קישור לידיעה- אתר science daily

קצת על היונקים בעולמנו

קלייטון מק'גיל הינו בסך הכל סטודנט לתואר שני במדעי כדור הארץ באוניברסיטת פן סטייט, אך הוא הניע מחקר אשר העלה את הסברה שהסביבה במזרח אפריקה השתנתה בין יער לבין סוואנה כחמש עד שש פעמים בתוך תקופה קצרה של 200 אלף שנה. הצורך להסתגל לשינויים אלו יכול היה להניע את התפתחות המוח ואת תחילת השימוש בכלים.
עד היום טענו שאפריקה התייבשה אט אט במשך כשלושה מיליון שנה, אך המחקר הדגים שההתייבשות לא היתה אחידה, אלא היו בה תקופות שונות.
למסקנת המחקר הגיעו החוקרים על-ידי דגימת משקעים אורגניים ששקעו לפני שני מיליון שנה באדם בצפון טנזניה וביצוע ספקטרומטריה שעזרה לתארך כל סוג צמחייה.
הסיבה למעבר בין תוואי הצמחייה נבעה, כנראה, מצד אחד מתנועת כדור הארץ, אשר גרמה לשינויים קלים באור השמש ואז להפרעות בעוצמת הרוח והגשמים ומצד שני מטמפרטורת פני האוקיאנוסים סביב אפריקה.
מחקר זה מוכיח ששינויים סביבתיים הם אלו אשר גורמים, בין השאר, לקפיצות ושינויים אבולוציוניים גדולים.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

"ההתפשטות הגדולה" (The great expansion) מתייחסת לתנועת בני האדם ממרכז אפריקה, שם ישב ההומו ספיינס למעלה מ-100 אלף שנה, עד שעבר למקומות אחרים ביבשת לפני כ-80 אלף שנים.
מחקר אחרון של שיתוף פעולה בין מספר חוקרים אמריקאים טוען שהסיבה להתפשטות יכולה להיות מוטציה גנטית שנוצרה לפני 85 אלף שנה ואיפשרה לבני האדם להפוך שרשראות קצרות של PUFA  לשרשראות ארוכות ואז להצליח להפיק חומרים הנחוצים למוח. מוטציה זו איפשרה לבני האדם להפסיק להזדקק לדגים וצדפות אשר נמצאו בגופי המים של מרכז אפריקה ולנדוד למחוזות אחרים. המוטציה, בגלל חיוניותה, התפשטה במהירות באוכלוסייה, התבססה כשלטת ואיפשרה לבני האדם עצמאות רבה יותר במזונות שאותם צרכו.
המחקר המשולב נעשה בעזרת ניתוח גנום של פרטים מאוכלוסיות שונות תוך התמקדות בצביר ה-FADS , שם נמצאת המוטציה. בין השאר יש לו חשיבות באשר לתגובתן השונה של אוכלוסיות שונות לתזונה ולכך שלאפריקנים-אמריקאים יש שיעורים גבוהים יותר של מחלות כלי דם כמו לחץ דם, שבץ מוחי ומחלות לב.

קישור לידיעה- sciencedaily

קצת על שרשראות PUFA

האדם המודרני הקדום (ההומו סאפיינס) הופיע כנראה בישראל כבר לפני 400,000 שנה (כפי שנמצא מעדויות באתר מערת קסם ליד ראש העין).
מחקר חדש טוען ששינויים בתזונה, אשר הסתגלות אליהם הצריכו זריזות ויכולות רבות יותר, הם שגרמו להופעתו של האדם המודרני הקדום ולדחיקתו של ה"הומו ארקטוס" ששהה אז באיזור.
ההומו סאפיינס הוא צאצא של ההומו ארקטוס והוא מאופיין ביכולת תנועה טובה יותר בעקבות גוף קל יתר ובמוח גדול יותר.
התרבות האשלית, שהיא תרבותו של ההומו ארקטוס התאפיינה באכילת פילים, והיעלמות הפיל לפני כ-400,000 שנה בלבאנט (ישראל, ירדן, סוריה, לבנון וחלקים מתורכיה של היום) הטילה על ההומו ארקטוס את הצורך לצוד הרבה חיות קטנות וזריזות.
רקע זה הביא לעליית קרנו של ההומו סאפיינס הזריז יותר ובעל יכולת חשיבה ובה יותר לציד, ללכידת חיות קטנות, לעבודה בקבוצה, לשיתופיות, שליטה באש וייצור כלי אבן חדשים.
גישה זאת גם תוקפת את ההנחה שמוצא ההומו סאפיינס מאפריקה בהמשך לעדויות חדשות בשנים האחרונות מאירופה וסין.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על ההומו ספיינס- האדם הנבון

במהלך שנות חקר האבולוציה התגלו מספר מאובנים-כמו למשל מאובן בגודל חתול בית (שנקרא
"אידה") בן 50 מיליון שנה שהתגלה בגרמניה ושהפלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) טוענים
שהוא אבי-אבות סדרת הפרימטים (סדרה במחלקת היונקים שמורכבת בעיקר מקופים ובני-אדם)
וכמו האגיפטו-פיטקוס שהוא מאובן של קוף מצרי שחי לפני 35 מיליוני שנה.
הקופים הללו התפצלו לפני 15 מיליוני שנה לשימפנזים ומענף זה יצאו האוסטרלופיטקוסים  (הקוף
הדרומי), כמו המאובן "לוסי", בת 3 מיליוני שנים שכבר יכלה ללכת זקוף. כמו כן התגלו
עוד שני מאובנים- הראשון הוא הומו-ארקטוס, לפני 1.6 מיליוני שנה, שהיה הראשון שעזב
את אפריקה ומין אחר בשם הומו-הביליס (האדם המיומן).
המאובן הבא שנמצא הוא ההומו-ספיינס, לפני כ-200 אלף שנה שמתפשט לרוב העולם. מספר מיניו נטמעים במהלך הזמן אל ההומו-ספיינס-ספיינס (האדם החושב).
לאחרונה נמצא כנראה המאובן אשר מחבר בין תקופת האוסטרלופיטקוסים לבין ה"זקוף" וה"מיומן" ובהמשך להומו ספיינס ולהומו ספיינס ספיינס.
שמה אוסטרלופיטקוס סדיבה והיא בת יותר משני מיליון שנה והיא נחשבת לצורת
הביניים בין האוסטרלופיקוס להומו.
האוסטרלופיטקוס סדיבה משלבת מרכיבים אנושיים וקופיים. היא בעלת מבנה כפות רגליים מותאם להליכה ולטיפוס. פרקיה נראים אנושיים אך העקב והשוק קופיים. האגן רחב כמו אגן אנושי וכנ"ל הידיים המותאמות לעבודה עם כלים (למרות שלא נמצאו כלים בסביבת המאובן).
קישור לידיעה

מאמר על האבולוציה של האדם

התגלו שרידים של התרבות המוסטרית ליד החוג הארקטי (צפון רוסיה), כשהתיארוך שלהם (לפי שיטות רדיואקטיביות) הוא מעל 28,000 שנה, 8,000 שנה לאחר התקופה שבה חשבו שהניאנדרטליים נעלמו.
התרבות המוסטרית השתמשה רבות בכלי צור
ותרבותם נחשבה לארכאית ולא מתקדמת יחסית לאדם המודרני ולכן לא ציפו למצוא
שרידים של תרבותם באיזור אקלים כה צפוני.
כתובות אינטרנט מצורפות:
קישור לידיעה
התרבות המוסטרית-ויקיפדיה