לפני מספר שנים, בשנת 2011, העלו מספר חוקרים מהמחלקה לגסטרואנטרולוגיה באוניברסיטת מונאש (Monash University) שבאוסטרליה, ביניהם חוקר בשם גיבסון (Gibson PR), את הטענה שאצל אנשים מסוימים גלוטן (חלבון הנמצא בחיטה, שעורה ודגנים אחרים, מעניק ללחם את הפריכיות שלו בעת הלעיסה) יכול לגרום לתסמיני עיכול. החוקרים קראו לזה מצב של אי-סבילות לגלוטן (או רגישות לגלוטן שאיננה צליאק; צליאק הינה מחלה אוטואימונית אשר פורצת בעקבות אכילת גלוטן- ע.ב.ח.). הטענה הזו הוכחה אז בממצאי מחקר שעשו לשם כך, כאשר מחקר זה ואחרים הובילו לתעשייה שלמה של מוצרים נטולי גלוטן, המיועדים גם לאלו שהם בעלי אי-סבילות לגלוטן ולא רק לחולי צליאק. כיום, תעשיית הנטול-גלוטן מגלגלת כ-15 מיליארד דולר נכון לשנת 2016, כאשר 18% מהאמריקאים קונים אוכל נטול גלוטן (למרות שרק 1% מהאוכלוסייה חולה הצליאק).

גיבסון החליט להמשיך לחקור את ממצאיו יותר לעומק, כדי לבודד את הסיבה שהגלוטן גורם לתגובה שכזו אצל אלו בעלי אי-סבילות לגלוטן ולשם כך ביצע מחקר נוסף. במחקר נבדקו 37 נבדקים אשר הוגדרו כרגישים לגלוטן. במהלך המחקר, הוצאו מארוחות הנבדקים כל הטריגרים האפשריים התזונתיים היכולים לגרום לתסמינים במערכת העיכול, כמו לקטוז, חומרים משמרים (למשל סולפטים וניטרטים) וגם סוגי אוכל הידועים כ-FODMAP (מזונות עם שרשראות קצרות של פחמימות). לכל נבדק, ניתנה בסמיות כפולה (לא הנבדקים ולא החוקרים ידעו מה ניתן לכל נבדק) ובצורה אקראית פעם ארוחה עם הרבה גלוטן, פעם ארוחה עם מעט גלוטן ופעם ארוחה ללא גלוטן בכלל (זו הייתה קבוצת הפלסבו). במשך כתשעה ימים לקחו לנבדקים דגימות שתן וצואה.

תוצאות המחקר היו מפתיעות- כל ארוחה, כולל ארוחות הפלסבו, גרמו אצל הנבדקים לכאב, נפיחות, בחילה וגזים באותה המידה- משמע לא הייתה שום תגובה ספציפית לגלוטן. מחקר שלישי, גדול יותר, הגיע בדיוק לאותם ממצאים.

מה בעצם קרה במחקר?

הנבדקים כנראה הושפעו מאפקט נוסבו (Nocebo). הם היו קשובים יותר למצוקת המעיים שלהם – בעקבות המחקר, הניטור והצורך לדווח – ולכן דיווחו תמיד על תחושות מצוקה של המעיים.

באופן כללי, מה שפירשו אנשים כאי-סבילות לגלוטן, יכול להיות תוצאה של הימצאות מזונות מסוג FOODMAPS בארוחה שלהם, מזונות שלרוב בנויים גם מגלוטן. זה עדיין לא מסביר מדוע הנבדקים הגיבו שלילית לכל ארוחה, ללא קשר למרכיבים שלה, כולל ארוחות עם מעט מזונות FODMAPS (אם כי, כפי שכבר נכתב, זה יכול להיות תוצאה של אפקט הנוסבו).

 

קישור למאמר המקורי

כתבה נוספת המתארת את הממצאים

תוצאות המחקר השלישי

כתבה על ממצאי המחקר השלישי

 

קיבה2תחום המחקר של חיידקי המעי הינו תחום מחקר פורה מאוד בשנים האחרונות (אפשר להזכיר בהקשר זה את ד"ר ערן אלינב ממכון ויצמן, זוכה פרס רפפורט, העוסק כיום בפרוייקט רחב היקף בתחום בשיתוף עם פרופ' ערן סגל, גם הוא ממכון ויצמן- ע.ב.ח.). מחקרים שנעשו בעשור האחרון הוכיחו שהרכב חיידקי המעי קשור בנטייה להשמנה אצל עכברים וכעת מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת גוטינגן שבשבדיה, בראשותו של פרדריק בקהד (Backhed), טוען שניתוח לקיצור קיבה מביא לשינוי באוכלוסיית חיידקי המעי וכך להרזייה.
במחקר נלקחו שתי קבוצות של נשים, האחת לאחר ניתוח קיצור קיבה והאחת ללא ניתוח קיצור קיבה והתברר שהפרופיל החיידקי השתנה משמעותית אצל הקבוצה שלאחר ניתוח קיצור הקיבה. כמו כן, לאחר שהוחדרו חיידקי המעי של שתי הקבוצות למעי עכברים נקיים מחיידקים, התברר שהעכברים שהיו עם אוכלוסיות החיידקים שנלקחה מקבוצת הנשים שהיתה לאחר ניתוח קיצור הקיבה, היו רזים יותר וניחנו בחילוף חומרים גבוה יותר.
מחקר זה ממשיך את סדרת המחקרים המלמדים על השפעתם של חיידקי המעי על ההשמנה (השפעה שלדעת חוקרים רבים מגיעה אל תחומים רבים נוספים שאינם קשורים לתזונה והשמנה- .
ע.ב.ח.). החוקרים מקווים למצוא את הדרך למנוע את ניתוח קיצור הקיבה בעזרת החלפת חיידקי המעי של אותן נשים המועמדות לניתוח, וכמובן למצוא אלו חיידקים הם האחראים לשינוי.

 

הכתבה על המחקר- הבלוג של ד"ר דרור בר-ניר

כתבה על המאמר- אתר sciencemag

קצת על מחקרם של ד"ר ערן אלינב ופרופ' ערן סגל

Mother breast feeding her baby with closed eyesסוכרת מסוג 1, אשר קרויה גם סוכרת נעורים (למרות שיכולה להופיע גם בגיל מבוגר- ע.ב.ח.), היא סוכרת אשר נגרמת בעקבות מצב שבו איי לנגרהנס שבתאי בטא בלבלב אינם יכולים לייצר מספיק אינסולין כדי למנוע היפרגליקמיה (מצב של עודף סוכר בדם).
גם סוכרת מסוג 1, גם סוכרת מסוג 2 (תנגודת גבוהה של הרקמות להשפעת האינסולין) וגם סוכרות אחרות (כמו סוכרת הריונית) נמצאות בעלייה בשכיחותן באוכלוסיה והחוקרים מנסים להבין את הגורמים לכך. מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הרפואי הדסה, בראשותם של פרופ' יובל דור, ד"ר מירי סטולוביץ ופרופ' בנימין גלזר, בדק את יכולת החלוקה של תאי ביתא בעכברים ביחס לגילם ומצא שככל שהגיל מבוגר יותר, כך יכולת ההתחדשות של תאי ביתא פוחתת. ממצא לא צפוי אחר הראה שאצל עכברים יונקים, יכולת החלוקה של תאי ביתא איננה מיטבית. מסקנת המחקר היא שיכולת ההתחדשות וההבשלה התפקודית של תאי ביתא נרכשות רק לאחר הגמילה מחלב אם, כך שתהליך הגמילה מחלב מהווה שלב התפתחותי חשוב שלא זוהה עד כה בהבשלה של תאי ביתא.
ממצא זה מצטרף לתוצאות מחקרים אחרים אשר מצביעים על חשיבותו של תהליך הגמילה מיניקה בהבשלה התפתחותית של רקמות שונות בגוף והבנת הסיבה לממצאיו יכולה לקדם את ההבנה והטיפול במחלת הסוכרת.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי- Developmental cell

קצת על מחלת הסוכרת וסוגיה השונים

ממתיקים מלאכותייםמחלת הסוכרת הינה מחלה מטבולית (מטבוליזם מתורגם כחילוף חומרים), שבה עולה ריכוז הגלוקוז בדם ובשתן בשל אי יכולת הגוף לפרק אותו בעקבות בעיה כלשהי בייצור אינסולין או בקליטתו. אי-סבילות לגלוקוז הינה הסימן הראשון להתפתחות סוכרת מסוג 2 (סוכרת של מבוגרים) והיא נוצרת כאשר הגוף לא מסוגל לפרק כמות גדולה של סוכר. בשל כך, לעיתים מוצעים ממתיקים מלאכותיים כתחליף לסוכר ומחקר חדש מגלה שאולי אלו אף יותר גרועים מהסוכר עצמו.
במחקר, אשר נערך על-ידי ד"ר ערן אלינב ופרופ' ערן סגל ממכון וייצמן למדע, ובשיתופם של חוקרים ישראליים רבים אחרים, השקו המדענים קבוצה ראשונה של עכברים בשלושת הממתיקים המלאכותיים הנפוצים ביותר- סכרין, אספרטיים וסוכלרוז ואילו את הקבצה השנייה הם השקו במי סוכר. דווקא העכברים שצרכו את הממתיקים המלאכותים פיתחו יותר אי-סבילות לגלוקוז.
הסיבה היא, לטענת החוקרים, שמאחר שהממתיקים המלאכותיים לא אמורים להיספג כלל במערכת העיכול, תיווך של חיידקי המעי הגורמים תגובה דלקתית הוא הגורם להשפעתם השלילית של הממתיקים. על מנת לבדוק זאת ביצעו החוקרים עוד מספר ניסויים שבהם הכחידו את חיידקי המעי או השתילו חיידקי מעי שנחשפו לממתיקים מלאכותיים. כמו כן הם ביצעו ניסוי על מתנדבים והראו שרבים מהמתנדבים לקו באי סבילות לגלוקוז לאחר שבוע של שימוש בממתיקים מלאכותיים. מחקרים אלו איששו את טענתם בדבר היותם של חיידקי המעי גורם מתווך בתהליך.
מחקר זה מחייב, לדעת החוקרים, שיקול נוסף בשימוש בממתיקים מלאכתויים במטרה להוריד משקל ולהקל על חולי הסוכרת.

 

קישור לידיעה- אתר מכון ויצמן למדע

קצת על מחלת הסוכרת

פירות וירקותפירות וירקות, אשר מגיעים אלינו טריים, לעיתים מכילים על גביהם שכבת הצטברות חיידקים אשר נקראת ביופילם (Biofilm). חיידקים אלו מתקשרים אחד עם השני באמצעות הפרשות, ואז מתרבים מאוד, פוגעים בפרי או בירק ואז נהיים פתוגניים (מחוללי מחלות).
סטודנט תואר שני בביו-רפואה בשם מיכאל ברנדויין מהאוניברסיטה העברית פיתח פולימר חדשני בשם Quorum quenching polymer (פולימר הוא מולקולת ענק המורכבת ממספר בלתי-מוגבל של יחידות במתכונת החוזרת על עצמה-ע.ב.ח) אשר מסוגל לכלוא מולקולה בשם TZD-6 המשבשת את התקשורת בין החיידקים וכך פוגעת בהיווצרותם.
פיתוח זה, אשר זכה בפרס קיי של האוניברסיטה העברית, יכול לשמש כציפוי לקרטונים בהם נשלחים הפירות והירקות וגם באריזות מזון קפוא, בשר ועוד, ואז לאפשר חיי מדף יותר ארוכים והפחתת הסכנה הבריאותית כתוצאה מאכילת פרי נגוע. כמו כן הוא יכול לשמש בתחום הרפואה למניעת זיהומים, למשל בקטטרים ובשתלים ובמניעת הצטברות חיידקים בצינורות המים.

מבוסס על ידיעתו של טל בן עזרא, גיליון גלילאו מ"ס 191, ע"מ 40-41.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על קרום הביופילם שיוצרים החיידקים

רימוןכמות גבוהה של כולסטרול בדם מביאה להיווצרות של טרשת עורקים, הגורם העיקרי למחלות לב ושבץ מוחי. לכן, אנשים המאובחנים כבעלי נטייה לכך מטופלים בעזרת תרופות בשם סטטינים. מחקר חדש המשותף לפקולטה לרפואה ע"ש רפורט בטכניון ושל מרכז רפואי רמב"ם, בראשותו של פרופ' מיכאל אבירם, מגלה ששימוש בתמצית פרי הרימון ביחד עם הסטטינים, יכולה לאפשר מנות קטנות יותר שלהם (של הסטטינים) וכך למנוע תופעות לוואי.
הסטטינים מעכבים את יצירת הכולסטרול בגוף האדם ומורידים את רמתו בדם, אך אין להם כמעט השפעה על הורדת חימצון הכולסטרול, וכאן נכנס לפעולה פרי הרימון, אשר מכיל נוגדי חימצון ממשפחת הפוליפנולים (כדוגמת טאנין) וכך מעכב את חימצון הכולסטרול ומשפר את איכותו.
שילוב זה חוסך את הצורך בשימוש במנות גדולות של סטטינים, מה שגורם לתופעות לוואי כגון עלייה באנזימי הכבד וכאבי שרירים.

מבוסס על ידיעתו של עמוס לבב, עיתון גלילאו מ"ס 186, ע"מ 42-43.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הרימון ויתרונותיו הבריאותיים

על הסטטינים ותופעות הלוואי שלהם

שמן זיתתרכובת בשם אולאוקנתאל (Oleocantal) הינה תרכובת אשר מצויה באופן טבעי בשמן זית ואשר יוצרת תחושת חריפות וצריבה בגרון.
כבר בשנת 2005 התגלה שאותה התרכובת מסוגלת לדכא דלקות, ומחקר אחרון על האולאוקנתאל מטעם אוניברסיטת לואיזיאנה, מגלה שהוא גם מסוגל להתערב בייצור העמילואיד בטא- החומר אשר גורם להרס עצבי במחלת האלצהיימר.
במחקר, אשר נעשה על עכברים, נמצא שהאולאוקנתאל העלה את ריכוזם של שני חלבונים אשר תפקידם לפרק את העמילואיד בטא ולהעביר אותו מחוץ למוח.
יישומי מחקר זה יכולים להביא לייצור תרופות אשר יימנעו את הופעת מחלת האלצהיימר. הוא גם מחזק את יתרונותיה של הדיאטה הים התיכונית, דיאטה אשר מתבססת על צריכה גבוהה של ירקות טריים, ואשר מחקרים רבים מקשרים אותה לתוחלת חיים בריאה וארוכה יותר- בין השאר, שיעור מקרי אלצהיימר נמוכים ב-32%-40% לעומת אלו שלא שמרו על דיאטה שכזו.

 

קישור לידיעה-אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על שמן הזית וסגולותיו הרפואיות

מהי תזונה ים תיכונית ומעלותיה הבריאותיות?

מהו אלצהיימר ומחקרים אחרונים בתחום- פורטל MRI והדימות המוחי

150px-Mannitolמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ' אהוד גזית, פרופ' דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.

 

קישור לידיעה-אתר רשת ב' (איתי נבו)

מהו המניטול?

על מחלת הפרקינסון- פורטל MRI והדימות המוחי

BreakfastAndLunch-Largeתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) היא תסמונת נפוצה מאוד בקרב נשים. בתסמונת זו השחלות מייצרות עודף הורמוני מין זכריים (אנדרוגנים), בעיקר טסטוסטרון, כתוצאה מתנגודת לאינסולין (חוסר יכולת האינסולין להוריד את רמת הסוכר בדם). בעקבות כך נגרמות שלל תופעות, ביניהן בעיות בפריון אשר נובעות מחוסר ביוץ.
מחקר חדש של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב ובי"ח וולפסון, מצא שנשים אשר אכלו ארוחת בוקר גדולה, שיפרו את רמת הפוריות יותר מנשים שלא אכלו ארוחת בוקר גדולה (צרכו את אותה כמות קלוריות בארוחת ערב)- זאת בזכות ירידה של כמעט 50% ברמת הטסטוסטרון. כמו כן נצפתה באותה קבוצה ירידה ברמת הגלוקוז וההתנגדות לאינסולין ביחס לקבוצה השנייה.
מחקר זה מצטרף לשורה של מחקרים אחרונים, אשר מדגימים קשר בין מועד אכילת הקלוריות למצב הבריאות הכללית.

 

קישור לידיעה

קצת על תסמונת השחלות הפוליציסטיות

מהי תנגודת לאינסולין?

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERAמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים את המעביר העצבי- דופמין. בעקבות כך נגרמים רעידות של שרירי הגוף, קישיון בגפיים, בעיות בשיווי משקל ועוד. המחלה פורצת לרוב לאחר גיל 40, אם כי ישנם מקרים שאף מוקדם מכך.
מחקרים קודמים הראו שעישון סיגריות או טבק יכול להקטין את הסיכוי ללקות בפרקינסון. מחקר אחרון שנערך באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל הראה שכנראה הניקוטין הוא זה אשר מגן מפני מחלת הפרקינסון ושמאחר שעישון סיגריות אינו בריא, אפשר לצרוך אותו גם בירקות סולניים כמו פלפל ועגבנייה.
עדיין קיימת האפשרות שמדובר בחומר אחר אשר מגן מפרקינסון שאינו הניקוטין ולכן יש צורך במחקרים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה

על ירקות סולניים

קצת על מחלת הפרקינסון