קיצור תולדות האנושות

להלן החלק הראשון של ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2015:

 

קיצור תולדות האנושות – יובל נח הררי (הוצאת דביר)

 

קיצור תולדות האנושות הינו ספר מרתק ורחב יריעה. הוא סוקר את ההיסטוריה דרך שלוש מהפכות עיקריות- המהפכה הלשונית שהחלה לפני 70,000 שנה, המהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה והמהפכה המדעית שהחלה לפני כ-500 שנה.
קיצור תולדות האנושות, מעבר לכך שהוא ספר שמאוד נהניתי לקרוא אותו, הינו ספר מעורר מחשבה גם לאחר סיום הקריאה. הוא מכיל ידע עצום ומחבר בצורה מיוחדת בין ההיסטוריה של העבר למקום שהגענו אליו כיום.

 

ציון הספר- 9.2

 

 

 

 

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה – אנטוני ביוור (הוצאת ידיעות אחרונות)

 

אנטוני ביוור זכור לי לטובה מספריו הקודמים "סטלינגרד", "הפלישה לנורמנדי" ו"נפילת ברלין". בספר הזה הוא מספר את מלחמת העולם השנייה בדרך אחרת לגמרי. הוא מתבסס על מחקרים וניתוחים היסטוריים אחרונים של התקופה ומפרט תוך סיפור עלילה מרגש ומיוחד את כל קורות מלחמת העולם השנייה. הספר שולח את הקורא לתקופה האפלה, אולי האפלה ביותר, של המאה העשרים וחווית קריאה מעולה, במיוחד לחובבי ההיסטוריה מבינכם, מובטחת.

 

ציון הספר- 9.4

 

 

 

 

 

גנוםגנום – מאט רידלי (הוצאת זמורה ביתן)

הספר "גנום" הוא אמנם ספר יחסית ישן, הוא נכתב ב-1999 ולא פשוט להשיג אותו, אבל הוא בהחלט שווה קריאה גם כיום. הוא מוביל למסע מסקרן לכל אחד מ-23 הכרומוזומים בגרעין תאי גופנו ומספר סיפור אשר קשור לאותו הכרומוזום. תוכלו לקרוא שם על המבט הגנטי של האינטליגנציה, הכולסטרול, הרצון החופשי, האישיות, המיניות, המוות, הזיכרון ועוד. הספר גם דן בקצרה בסוגיות האתיות השונות שמעוררת היכולת לקרוא ולהפיץ את המידע הגנטי של כל אדם, האווגנטיקה ויישומה על-ידי הבריטים, האמריקאים וכמובן הגרמנים ועוד. לדעתי דווקא בנושא זה היה כדאי להרחיב קצת יותר.

 

ציון הספר- 8.8

 

 

 

 

 

חשיבה חדהחשיבה חדה – גלעד דיאמנט (הוצאה עצמית)

גלעד דיאמנט הוא איש הייטק מחיפה אשר מנהל את קבוצת "חשיבה חדה" באינטרנט. הספר שהוא הוציא בשנה האחרונה, אשר נקרא כשם הקבוצה ("חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה"), מכיל מידע רב על הטיות של תפיסה, חשיבה, מגבלות המוח האנושי ונטייתו לסובייקטיביות ולאשליה. הספר גם מכיל דוגמאות מחקריות שונות ואפשר ללמוד ממנו רבות על כיצד מתנהל מחקר בצורה נכונה בעולם המדע. בחלקו השני של הספר מסביר דיאמנט כיצד תחומים מסוימים הינם פסאדו-מדע וכיצד אשליות שונות מטים את חשיבת המאמינים בהם.
הספר, אשר ניכר שהושקע מאמץ רב בכתיבתו ובשיווקו, מעורר דיון ציבורי חשוב מאוד בתחום שמעטים הספרים בו, במיוחד בשפה העברית. עצם העובדה שכתב אותו אדם, לאו דווקא מהאקדמיה, אשר חדור בתחושת שליחות מהווה בשבילי מופת לחזון שבו כל אדם יוכל לקחת נושא שמעניין אותו, גם אם הוא אינו חלק ממחקר אקדמאי, ולכתוב ולחקור אותו מתוך תחושת שליחות.

 

ציון הספר- 9.0

 

 

 

ההיסטוריה של המחרההיסטוריה של המחר – יובל נח הררי (הוצאת דביר)

את הסקירה פתחנו עם "קיצור תולדות העתיד" של יובל נח הררי ונסיים אותה עם ספר חדש שלו "ההיסטוריה של המחר". ספר זה "ממשיך" את הסיפור של הספר הקודם ומספר את מה שקורה לנו כיום ומה שיקרה לנו בעתיד. במהלך הספר מציע פרופ' הררי את התזות שלו לעתיד ומחבר זאת עם הווה של ימינו. ספר מעניין ומרתק, מאוד נהניתי לקרוא, אבל האם הוא צודק? נקווה שנהיה כאן לראות זאת.

 

ציון הספר- 8.9

 

 

 

 
כותב הסקירה- עופר בן חורין,  offer-b@inter.net.il

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א'

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב'

מחשב ווטסון-מתוך ויקיפדיה
מחשב ווטסון-מתוך ויקיפדיה

מערכת המחשוב ווטסון (Watson) של חברת IBM הינה מערכת מחשבים אשר מסוגלת במידה מסוימת לתקשר ולהבין תכנים בשפה אנושית. מחשב-על זה, שלב חשוב בהתפתחות הבינה המלאכותית, כבר ביצע כמה הישגים משמעותיים כמו להביס את אלופי העולם בשעשועון "מלך הטריוויה" (Jeopardy) ועוד.
יכולותיו של ווטסון להבין ניואנסים דקים של שפה אנושית מאפשרים לו להבין גם את השפה המדעית, כולל נוסחאות מסובכות. חוקר טיפוסי מצליח לקרוא כ-23 מאמרים מדעיים בחודש, כאשר מערכת של ווטסון הקרויה Watson Discovery Advisor, מערכת הזמינה כשירות ענן של IBM, יכולה לסרוק מאות מאמרים בזמן קצר, לנתח את הנוסחאות שלהם וכך לבחון השערות שונות במטרה לעזור בהמצאה, פיתוח ואישורי תרופות.
המערכת כבר נמצאת בשימושם של מספר אירגונים כמו חברת התרופות ג'ונסון את ג'ונסון, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ביילור ועוד. היא עוזרת להם לדעת באילו חלבונים כדאי להתמקד על מנת למצוא מבנה רצוי של תרופה ומאיצה את כל תהליכי המחקר הקשורים לכך.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על יכולות מחשב ווטסון (Watson)

צניחת אקסטרייםהמירוץ למיליון התחיל לא מזמן והחווים אותו מספקים לעצמם חוויות שאינם שגרתיות, אולם האם שיתוף חוויות אלו יעזור להם בעתיד להיות מקובלים יותר חברתית?
במהלך מחקר חדש, אשר נערך על-ידי דניאל גליברט, טימותי ווילסון וגאס קוני (Daniel, Timothy & Cooney) מאוניברסיטת הרווארד ואשר פורסם בכתב העת Psychological Science, בוצעו מספר ניסויים שבדקו זאת. בסדרת הניסויים, חלק מהנחקרים חוו חוויה מיוחדת יחסית כמו צפייה בסרטון מעניין וחלק אחר צפה בסרטים שדורגו כפחות מעניינים. אז נפגשו כל הנחקרים לפגישה חברתית ודיברו על החוויה שחוו. לאחר מכן התבקשו הנחקרים לדרג את תחושתם לגבי כמה דחויים וכמה מקובלים חשו במהלך הפגישה ומה מצב רוחם. מתוצאות הניסוי התברר שנחקרים, אשר שיתפו חוויה מיוחדת, חשו דחויים יותר וכתוצאה מכך מצב רוחם היה ירוד יותר. ניסוי שני בסדרת הניסויים גילה שהנחקרים אף לא צופים את המחיר החברתי ביגרם בעקבות שיתוף צפוי של חוויה מיוחדת.
שכלול התוצאות של סדרת הניסויים כולה הראתה ששיתוף אחרים בחוויה מיוחדת עלולה לקלקל את האינטרקציה איתם, אולי כתוצאה מחוסר מכנה משותף או קנאה, אם כי ברור שלא כך הדבר בכל סיטואציה ולכן נדרשים גם מחקרי המשך לתמוך במסקנה זו.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ"ס 194, ע"מ 46-47

 

קישור למאמר המקורי

קישור לכתבה- אתר Timeout

מיליםמנהיגים פוליטים מובילים מדיניות של ממשלות ואירגונים בעולם, ביניהם גם של אירגוני טרור. הם אלו המחליטים החלטות בעלות חשיבות להמוני בני אדם. מסיבה זו חוקרים בתחומים שונים מנסים לאתר שיטות ללמוד עליהם ככל האפשר ואז להגדיר את הפרופיל הפסיכולוגי שלהם (למשל, אם נאתר שלמנהיג יש נטייה לראות את עצמו ככל-יכול, נפיק מכך שהוא תופס את העולם במונחי צייד-ניצוד ולכן לא תהיה לו בעיה לפגוע בחפים מפשע).
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של פרופ' יאיר נוימן, פיתחו שיטה חדשה לבניית פרופיל פסיכולוגי של מנהיג וזאת על סמך ניתוח טקסטים שהוא כתב. בשיטה זו מנתחים החוקרים את המילים בהם משתמש המנהיג בכתביו בסמיכות למילים אחרות, יוצרים ווקטורים מתאימים בהתאם לכך ואז בודקים זאת מול מסד נתונים של טיפוסי אישיות.
שיטה זו יכולה להתוות מדיניות פעולה מסוימת כלפי מנהיג על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר הנדרשות לשם ביטחון המדינה.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, גלילאו מ"ס 193, ע"מ 34-35

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת בן-גוריון

הריסות קרתגו- התמונה מויקיפדיה- מותרת לשימוש נחלת הכללקרתגו היתה עיר-מדינה ממקור פניקי, אשר ישבה באיזור תוניסיה של היום בין שנת 800 לפני הספירה ועד 146 לפני הספירה, אז הוחרבה בידי הצבא הרומאי.
בכתבי היוונים והרומאים מוזכר מנהגם של אוייביהם, תושבי קרתגו, להקריב את ילדהם לאלים. בשל היות הקרתגים אוייבי היוונים והרומאים, סברו חוקרים רבים שמדובר בעלילת שווא, אלא שממצאים ארכיאולוגים אחרונים, אשר נאספו במסגרת מחקר בינלאומי, מוכיחים שתושבי קרתגו אכן הקריבו את ילדיהם. החוקרים אף טוענים שאותו הנוהג של הקרבת התינוקות הוא זה אשר גרם להקמת התרבות הקרתגית, כאשר זו התפלגה מפיניקים אחרים בשל מנהג קיצוני זה והקימה עיר בעצמה.
הילדים שהוקרבו, בנים ובנות, היו בני מספר שבועות בזמן הקרבתם. מאחר שתינוקות רבים נפטרו באותה התקופה, הקרבת תינוקות כפולחן דתי לא נראתה מזעזעת אז כפי שהיא נראית לנו כיום. למרות זאת, גם בתקופת העולם העתיק הדבר נראה כקיצוני והיה נדיר יחסית.

 
קישור לידיעה-אתר אוקספורד

קצת על העיר קרתגו

Children playingיועצים רבים ממליצים להורים לשבח את ילדיהם על פעולות מוצלחות שהם עושים במטרה להגדיל את ביטחונם העצמי, אך מחקר חדש מגלה שלא תמיד הדבר חיובי.
המחקר, אשר נעשה בהולנד, בין השאר בראשותו של אדי ברומלמן (Brummelman), מגלה כי בעוד תשבחות יכולות לעודד ולהעצים ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה, הן יכולות לפגוע בילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך. הסיבה לכך, לטענתם של החוקרים, היא שילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך יחששו בעתיד ממטלות מאתגרות בעקבות השבחים שקיבלו, זאת מחשש שיאכזבו.
החוקרים הוכיחו טענה זו על-ידי ביצוע של שלושה ניסויים- במעבדת מחקר, בבית הילדים ובמוזיאון בהולנד. הממצאים הראו שאכן ילדים בעלי ביטחון נמוך, אשר קיבלו שבחים מופרזים, נמנעו ממשימות מורכבות יותר . ממצאים אלו מראים שיש לשקול בכובד ראש הענקת שבחים ולהתאים אותם לביטחונו העצמי של הילד.

מבוסס על ידיעתה של ד"ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ"ס 186, ע"מ 52-53.

 

קישור לידיעה-אתר researchnews

צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

האמונה בכתבי קללה ובעין הרע רווחה בעולם בעבר ולאחרונה התגלה, בחפירות רשות העתיקות בחניון גבעתי שבעיר דוד, כתב קללה על פני לוחית עופרת כשעליו כתובת ביוונית.
כתב הקללה התגלה בתוך בניין ענקי מהתקופה הרומית, אשר חרב ברעידת האדמה של שנת 363. לוחית העופרת נפתחה לאחר מאמצים רבים על-ידי המשמרת לנה קופרשמידט ובה התגלה כתב קללה של אישה בשם קירילה אשר רוצה להטיל כישוף על אדם בשם יאניס, זאת בעקבות מחלוקת ביניהם. כתב הקללה, אשר כנראה הוטמן בסתר בחדרו של אותו יאניס או באולם בית המשפט שבו התגלעה המחלוקת, סביר להניח שלא נכתב על-ידי אותה קירילה אלא בעזרתו של מכשף מקצועי, מקצוע שרווח באותם הימים. יחד איתו נמצאו עוד פריטים רבים, למשל רעפים שעליהם טביעת הליגיון העשירי, צלמיות חרס, פרסקאות (טיח צבעוני) ועוד.

 

קישור לידיעה-אתר רשות העתיקות

קצת על כישוף ועולם המאגיה בעת העתיקה ובימי הביניים

file711280241883ברחבי אסיה ואירופה מדברים בשפות רבות ושונות. מאידך מחקר בריטי אשר פורסם ב"גארדיאן" מגלה שישנם מילים אשר בסיסן משותף בכל השפות.
החוקרים סבורים שמקור כל השפות הוא בשפה אחת אשר דוברה בדרום-אירופה בסוף תקופת עידן הקרח, לפני כ-15 אלף שנים לפחות. שפה זו התפלגה לשבע שפות, אשר התפלגו גם הן במהלך השנים, בהתאם לנדודי בני האדם אז, והתיישבותם באזורים נפרדים.
השפה היא תלוית תרבות, כך שעצם מגוון השפות הביא למגוון התרבויות אשר אנחנו רואים כיום.

 

מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ"ס 178, ע"מ 14.

 

קישור לידיעה-עיתון גלילאו