לפני מספר שנים, בשנת 2011, העלו מספר חוקרים מהמחלקה לגסטרואנטרולוגיה באוניברסיטת מונאש (Monash University) שבאוסטרליה, ביניהם חוקר בשם גיבסון (Gibson PR), את הטענה שאצל אנשים מסוימים גלוטן (חלבון הנמצא בחיטה, שעורה ודגנים אחרים, מעניק ללחם את הפריכיות שלו בעת הלעיסה) יכול לגרום לתסמיני עיכול. החוקרים קראו לזה מצב של אי-סבילות לגלוטן (או רגישות לגלוטן שאיננה צליאק; צליאק הינה מחלה אוטואימונית אשר פורצת בעקבות אכילת גלוטן- ע.ב.ח.). הטענה הזו הוכחה אז בממצאי מחקר שעשו לשם כך, כאשר מחקר זה ואחרים הובילו לתעשייה שלמה של מוצרים נטולי גלוטן, המיועדים גם לאלו שהם בעלי אי-סבילות לגלוטן ולא רק לחולי צליאק. כיום, תעשיית הנטול-גלוטן מגלגלת כ-15 מיליארד דולר נכון לשנת 2016, כאשר 18% מהאמריקאים קונים אוכל נטול גלוטן (למרות שרק 1% מהאוכלוסייה חולה הצליאק).

גיבסון החליט להמשיך לחקור את ממצאיו יותר לעומק, כדי לבודד את הסיבה שהגלוטן גורם לתגובה שכזו אצל אלו בעלי אי-סבילות לגלוטן ולשם כך ביצע מחקר נוסף. במחקר נבדקו 37 נבדקים אשר הוגדרו כרגישים לגלוטן. במהלך המחקר, הוצאו מארוחות הנבדקים כל הטריגרים האפשריים התזונתיים היכולים לגרום לתסמינים במערכת העיכול, כמו לקטוז, חומרים משמרים (למשל סולפטים וניטרטים) וגם סוגי אוכל הידועים כ-FODMAP (מזונות עם שרשראות קצרות של פחמימות). לכל נבדק, ניתנה בסמיות כפולה (לא הנבדקים ולא החוקרים ידעו מה ניתן לכל נבדק) ובצורה אקראית פעם ארוחה עם הרבה גלוטן, פעם ארוחה עם מעט גלוטן ופעם ארוחה ללא גלוטן בכלל (זו הייתה קבוצת הפלסבו). במשך כתשעה ימים לקחו לנבדקים דגימות שתן וצואה.

תוצאות המחקר היו מפתיעות- כל ארוחה, כולל ארוחות הפלסבו, גרמו אצל הנבדקים לכאב, נפיחות, בחילה וגזים באותה המידה- משמע לא הייתה שום תגובה ספציפית לגלוטן. מחקר שלישי, גדול יותר, הגיע בדיוק לאותם ממצאים.

מה בעצם קרה במחקר?

הנבדקים כנראה הושפעו מאפקט נוסבו (Nocebo). הם היו קשובים יותר למצוקת המעיים שלהם – בעקבות המחקר, הניטור והצורך לדווח – ולכן דיווחו תמיד על תחושות מצוקה של המעיים.

באופן כללי, מה שפירשו אנשים כאי-סבילות לגלוטן, יכול להיות תוצאה של הימצאות מזונות מסוג FOODMAPS בארוחה שלהם, מזונות שלרוב בנויים גם מגלוטן. זה עדיין לא מסביר מדוע הנבדקים הגיבו שלילית לכל ארוחה, ללא קשר למרכיבים שלה, כולל ארוחות עם מעט מזונות FODMAPS (אם כי, כפי שכבר נכתב, זה יכול להיות תוצאה של אפקט הנוסבו).

 

קישור למאמר המקורי

כתבה נוספת המתארת את הממצאים

תוצאות המחקר השלישי

כתבה על ממצאי המחקר השלישי

 

האיצטלן (sea squirt) הינו בעל חיים ימי חסר חוליות עמוד שדרה, אך בעל מיתר הדומה לחוט השדרה של האדם. יש לו מוח אשר משגר הוראות לשאר חלקי הגוף באשר לצורך שלו להתנהל בסביבה. מאידך בעל חיים זה גם מקבל מידע מהסביבה על טורפים, על מקומות הסתתרות טובים ועל טמפרטורת המים בה הוא נמצא.

בתחילת חייו, מנווט לו האיצטלן את דרכו באוקיינוס, ולאחר שהוא מוצא סלע מתאים, הוא מתיישב שם ישיבת קבע ולא זז משם לעולם. מיד לאחר מכן הוא פשוט “אוכל” את המוח שלו, שלו הוא כבר לא זקוק. בעקבות כך, מוחו נעשה קטן מאוד ואף נעלם קליל.

מחקר ישראלי של החוקרת ד”ר נועה שנקר והסטודנטית טל גורדון מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב גילה בנוסף שאיצטלן בשם פוליקרפה מיטיליגרה, אשר חי בשונית האלמוגים באילת, מסוגל לפלוט בתגובה ללחץ מכאני קל את כל מערכת העיכול שלו, ואז לבנות מערכת עיכול חדשה. פליטת המעי כנראה נועדה על מנת לגרום לטורפים פוטנציאליים לאכול את המעי הנפלט ואז להקיא אותו החוצה ולסגת מהאזור. היפטרות מאיברי גוף ושיחזורם איננה דבר חדש בעולם הטבע, אלא שהדבר נעשה בדרך כלל לאיברים שאינם חשובים, כמו זרוע או זנב. אצל האיצטלן מתגלה, בפעם הראשונה, פליטה של איבר שהוא בעל חשיבות גדולה להישרדותו של בעל החיים (חשוב לציין שגם פליטת המעי איננה ייחודית לאיצטלן, כיוון שגם מלפפון הים מסוגל לפלוט את המעי שלו, אלא שמלפפון הים איננו ממערכת המתירניים, המערכה שעליה נמנים גם בני האדם). מחקר זה מעורר עניין רב בעולם בשל היכולת להבין כיצד לשחזר ולחדש רקמות רכות שנכרתו אצל בני האדם.

 

קישור לכתבה על האיצטלן האוכל את מוחו

המחקר על יכולתו של האיצטלן לפלוט את המעי שלו לסביבה ולבנות אותו מחדש

 

 

 

 

 

ספריית החומרים בחולון- תצלום ערן לם
ספריית החומרים בחולון- תצלום ערן לם

חומרים רבים נמצאים סביבנו וכמותם הולכת וגדלה מידי יום בעקבות פיתוחים ופטנטים חדשניים. אמנם ספרייה מתקשרת יותר לספרים, אך במהלך השנים, על מנת להצליח למיין ולקטלג חומרים, קמו ברחבי העולם ספריות חומרים. אחת מספריות אלו נמצאת במוזיאון העיצוב בחולון.
הספרייה, אשר משמשת אדריכלים, מעצבים, יוצרים, אנשי תעשייה וסטודנטים, פתוחה לשימוש ללא תשלום. היא מכילה יותר מאלף חומרים, בהם ניתן לגעת וללמוד על תכונותיהם. החומרים בספרייה מחולקים למשפחות חומרים- למשל טקסטיל, פולימרים, מתכת, קרמיקה ועוד. כל חומר מלווה במידע אשר קשור אליו. בספרייה גם מגוון של חומרים מיוחדים, חלקם אף פותחו בארץ כמו למשל אריג חכם שבתוכו סיב המסוגל להוליך חום, רשת אשר מונעת מעבר חרקים ספציפיים דרכה ועוד.
הספרייה עומדת בקשרים עם ספריות חומרים אחרות בעולם כמו ספריית Materia ההולנדית וספריית החומרים של ברצלונה (Materfad) ומקיימת ימי עיון, סדנאות ומפגשי ייעוץ מקצועיים.

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ”ס 199, ע”מ 58-60

 

קישור לאתר ספריית החומרים בחולון

ספריית החומרים בהולנד- Materia

סטלה גולדשלגמספר היהודים בגרמניה ירד בצורה משמעותית במהלך שלטון הנאצים- בתחילה בגלל הגירה ולאחר מכן בגלל גירוש למזרח (אקציות למיניהם- ביניהם אקציית המפעלים ואקציית בית החולים), התאבדויות ומקרי רצח. מאידך, לפני הגירוש למזרח (אשר הסתיים ברוב המקרים באושוויץ, הוצאות להורג בירייה או חיים קצרים בגטאות במזרח), היו יהודים בגרמניה שהחליטו לרדת למחתרת, משמע להתחזות ל”לא יהודים” (קראו להם גם “צוללות” והיו ביניהם גם מישלינגה מדרגה ראשונה, משמע אזרחים שלפי תורת הגזע לא היו לגמרי יהודים אלא רק “מזוהמים” חלקית בדם יהודי בגלל נישואי תערובת).
הירידה למחתרת הייתה צעד קשה לאותם יהודים מאחר שהגסטפו איתר את ההעלמות והוציא להורג יהודים אחרים במקומם, לרוב מההתאחדות היהודית. ככל שהתקדמה המלחמה, כך היה הגסטפו יותר אובססיבי בלכידת אותם יהודים. הוא לא עשה זאת רק בעזרת הלשנות וכוחות משטרה אלא גם בגיוס של “לוכדים” יהודים. אותם לוכדים, המפורסמת שבהם הייתה סטלה גולדשלג קיבלר איזאקזון, בתו היפיפייה של מלחין ולאחר מכן זמרת בפני עצמה, היו מגויסים על-ידי הגסטפו כפי שמגייסת כיום המשטרה אנשים בעולם התחתון ומציעה להם הקלה בעונשם על מנת לתפוס פושעים אחרים, גדולים יותר. הם היו נהנים מתלושי מזון, מיכולת להסתובב ללא הכוכב ובעיקר הם ומשפחתם ניצלו זמנית מהגליה. פעולותיהם היו יזומות, לעיתים הם היו מתחזים לאסירים על מנת לצבור מידע על “יורדים למחתרת” או מסתובבים במקומות ידועים ליהודים. לעיתים היו לובשים את המעילים השחורים של אנשי הגסטפו וטוענים שהם הגסטפו. ברגע שהיו מזהים יהודי, מספיק שהיו צועקים “תפסו את היהודי” וכל עוברי האורח היו מתגייסים לתפוס את הקורבן הנמלט.
חלק מהלוכדים נרצחו בידי יהודים אחרים במהלך המלחמה, חלק בידי הגרמנים וחלק נשפטו לאחריה על-ידי הרוסים בגין שיתוף פעולה עם הנאצים והוצאו להורג. הם פעלו תחת משטר שסחט אותם תחת הטענה של “להיות יהודי זה פשע” ובגללם רק אחד מתוך ארבעה יהודים שירד למחתרת ניצל.

מתבסס על מידע מהספר “גרמנים נגד גרמנים” מאת פרופ’ משה צימרמן

 

כתבה על הלוכדים

קצת על סטלה גולדשלג

Data-Imageהמחשבים והאנשים בעולמנו מבצעים מיליוני פעולות ואינטראקציות. לכל הפעולות הללו יש סימנים אשר נשארים מאחורה- מכתיבת סטטוס בפייסבוק, דרך הפעלת חיישן, תשלום במסעדות מסוימות בכרטיס אשראי והרגלי צריכה ועד לפעולות מסוימות שאנשים עושים כאשר הם חולים.

את כל אלו מאגד כלי אשר נקרא ה- Big Data (ביג- דאטה), מאגר מידע אשר נכנס לשימוש רחב בשנת 2011 ושכולל נתונים רבים לא מאורגנים ממקורות רבים. מאגר זה מאפשר למנתחים אותו לרדת לפרטים הקטנים ביותר של הפעולות והאינטראקציות שהוזכרו ואף להפיק מהם לקחים. כך אפשר לקלוט ולהסביר מגפות, מפולות פיננסיות, הפיכות פוליטיות וכיוצא בזה, עוד בתחילתן.

העוצמה הטמונה בביג-דאטה היא אדירה מאחר שניתוח נכון שלו יכול לכמת כמעט כל דבר, לאפיין יצרנות של חברה, יצירתיות שלה והתפתחויות ראשוניות בה. הוא יכול להועיל למודיעין צבאי ומשטרתי, לביולוגיה, מטאורולוגיה, פיזיקה, מסחר, לוחמת סייבר ועוד שטחים רבים אחרים ולהצביע על מגמות עכשוויות ועתידניות.

 

חברה מבוססת נתונים- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על ה-Big Data

סיוט לילהתסמונת המוות הלילי הפתאומי (Sudden Unexplained Nocturnal Death או דאב-טסואם כפי שהיא מכונה בתאילנד ובקמבודיה) היא תסמונת אשר מתרחשת אצל גברים צעירים ממוצא מזרח אסיאתיים. ישנן השערות רבות לגבי הגורם לתופעה, אך אף אחת עוד לא הוכחה סופית.
תסמונת זו, אשר זוהתה לראשונה בשנת 1977, מתרחשת לרוב בזמן השינה, כמה שעות לאחר ארוחה כבדה. הלוקה בה מתעורר כשהוא חש תחושת מחנק, מתקשה לנשום ופולט קצף מהפה. המוות נגרם בגלל הפרעת קצב בשם פרפור חדרים.
הסברה היא שהתסמונת קשורה להפרעות במערכת ההולכה בלב ולכן לא ניתן לאתר אותה בנתיחה לאחר המוות. מהסיבה הזו קביעת סיבת המוות כצואה מהתסמונת הזו היא רק על דרך השלילה.
תסמונת זו קטלה בישראל מתחילת שנת 2008 ועד היום כ-45 עובדים זרים, כמעט כולם מתאילנד.

 

קצת על תסמונת המוות הלילי הפתאומי

הפרעות שינה שונות ומשונות-אתר תפוז

קורי עכביש
קורי עכביש. יוצר התמונה הוא Luc Viatour תחת רישיון CC BY-SA 3.0

ביומימיקרי (Biomimicry) הינו מושג יחסית חדש אשר הופיע לראשונה בשנת 1982, אך צבר הכרה רק בשנת 1997 בעקבות הוצאת ספרה של ג’נין בניוס  “ביומימיקרי: חדשנות בהשראת הטבע”.
משמעות המושג היא “חקיינות של הטבע”. הביומימטיקה לוקחת את המודל הביולוגי שבו פותר הטבע בעיה ומנסה להשליך אותו אל התחום המדעי ולהיעזר בו לפתרון בעיה דומה.
הביומימטיקה מכילה גם תתי תחומים, כמו למשל הביוניקה, תחום אשר מחבר בין ביולוגיה לאלקטרוניקה וכל הזמן מתפתחת ומתרחבת.
בישראל קיים אירגון אשר נקרא “ארגון הביומימיקרי הישראלי” שהוא אירגון ללא מטרות רווח אשר נועד להעלות את המודעות לביומימיקרי בישראל ולחפש פתרונות אשר מבוססים על מנגנונים בטבע.
באתר זה ניתן לראות מגוון פתרונות שלקח המדע מהטבע כמו למשל טיפול בבעיית רעש רכבות ביפן אשר נלקחה מצורתו האווירודינמית של השלדג (Kingfisher) אשר מאפשרת צלילתו החלקה לתוך המים או לקיחת השראה ממבנה קורי עכביש על מנת לייצר חומרים בעלי עוצמה וחוזק.

 

הסבר על הביומימטיקה

אירגון הביומימיקרי הישראלי

התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)
התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס”א)

קיוריוסיטי הינו רובוט אשר נשלח לחקור את המאדים, הכוכב הרביעי במערכת השמש. מאידך כוכב נוגה, או ונוס בלועזית, הוא כוכב שקרוב אלינו מהצד השני, לכיוון השמש.
נוגה הוא כוכב סלעי, מעט יותר קטן מכדור הארץ. הוא מקיף את השמש בכמעט 225 ימי ארץ, כאשר הקפתו היא כמעט מעגל מושלם (בניגוד לצורת הקפת של כוכבי לכת אחרים שהיא אליפטית). דרך אגב, אפשר לראות בשעות מסוימות את נוגה בשמי ארצנו גם בלי להשתמש בטלסקופ.

חוקרי החלל נהגו להשתעשע במחשבות שאכן קיימים חיים על נוגה, זאת בגלל הדימיון שלו לכדור הארץ. לכן נשלחו אליו מספר חלליות, אמריקאיות ורוסיות, חלקם נשרפו, חלקם הצליחו במשימתם. מאידך, כל הזמן הופקו לקחים מהכישלונות על מנת לשפר את יכולתם של החלליות הבאות.

הסובייטים היו הראשונים ששיגרו גבשושית לחלל בשנת 1961 בסדרה של חלליות בשם “ונרה”. ונרה 1 לא הצליחה להעביר מידע לכדור הארץ, ונרה 3 התרסקה על פני נוגה בשנת 1966. שנה לאחר מכן הצליחה ורנה 4 לחדור לאטמוספירה של נוגה ולשלוח נתונים, אך לא לנחות עליו. כך גם קרה עם ורנה 5 ו-6 ששוגרו בהפרש של כמה ימים אחת מהשנייה.
ונרה 7, הצליח ליפול אל פני הכוכב ולשדר מספר דקות, במה שנחשב למדידה הראשונה בהיסטוריה מפני שטח כוכב שאינו כדור הארץ. ונרה 8 הצליחה לשדר כמעט שעה מפני הכוכב, כאשר ורנה 9 ממש נחתה על הכוכב ובפעם הראשונה בהיסטוריה שידרה תמונות מפני כוכב לכת. ורנות 10-16 הצליחו גם הם ברובם לשדר נתונים נוספים לגבי נוגה.

האמריקאים נכנסו לחקר נוגה, בשנת 1962, שנה לאחר הסובייטים. חלליות “מארינר” האמריקאיות נשלחו אל נוגה בין השנים 1962-1973. מארינר 1 התפוצצה בזמן שיגורה. אחריה מארינר 2, 5 ו-10 הגיעו לאיזור נוגה ושלחו נתונים ותמונות לארץ. על המידע שהביאה מארינר עבדו במשותף צוותים אמריקאים וסובייטים- שיתוף פעולה מאוד לא אופייני באותה התקופה.

חלליות נוספות ששוגרו למאדים היו שתי חלליות במשימת “פיוניר ונוס” אשר ביצעו מדידות לגבי נוגה בין השנים 1978-1992, החללית “מגלן” אשר הגיעה אל נוגה בשנת 1990 והקיפה אותו במשך ארבע שנים והחללית האחרונה, הפעם של סוכנות החלל האירופאית, “ונוס אקספרס”, אשר הגיעה לנוגה בשנת 2006.

בעתיד צפויה החללית האמריקאית מרקורי מסנג’ר להגיע לנוגה, בדרכה אל כוכב חמה. כמו כן ישנם תכנונים נוספים לשלוח רכב חלל ייעודי לנוגה אשר יוכל לעמוד בחום העצום שם ואף לוויין שיוכל להפוך לכדור פורח.

 

מסע אל נוגה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

הטיסות הסובייטיות לנוגה בשנות השבעים- אתר הידען

התמונה לקוחה מויקיפדיה בהתאם לרישיון CC
התמונה לקוחה מויקיפדיה בהתאם לרישיון CC

לעתים נדמה שתחום הרדיותרפיה, טיפול בעזרת הקרנות, הוא תחום שקופא על שמריו, אך לא כך הדבר- מחקר תמיד מתבצע בתחום זה.
מכשיר יחסית חדש בתחום הרדיותרפיה משתמש בפרוטונים על מנת להקרין גידולים סרטניים בצורה מדויקת וכמעט ללא אנרגית פיזור. הקרינה גורמת נזק ל-DNA של התאים הסרטניים והורסת אותם. התופעה הפיזיקלית אשר מתרחשת בתהליך זה ידועה בשם “בראג פיק”(Bragg peak) .
בזכות היכולת לדייק ולפזר מעבר לכך מעט מאוד את הקרינה, מקרין הפרוטונים הוא מכשיר יעיל, אם כי משתמשים בו רק כאשר גבולות הגידול ברורים וכאשר אין גרורות.
בארץ, בגלל העלויות הגבוהות ובגלל האינדיקציות המעטות שבהם משתמשים במכשיר, אין תקציב למכשיר הקרנת פרוטונים, אם כי מתוכנן בעתיד מכשיר אוניברסיטאי לשם כך. כרגע, מטופלים, בעיקר ילדים, נאלצים לנסוע לחו”ל לשם ביצוע טיפולים באינדיקציות אשר מתאימות לתרפיה בפרוטונים.

 

קישור להסבר על תרפיה בהקרנת פרוטונים

המרכז השווייצרי להקרנת פרוטונים (כולל סרטון הסבר)

קצת על תופעת “בראג פיק”

pregnant-man-trans-beatieאצל המין האנושי, הנקבה היא זו אשר נכנסת להיריון ומשקיעה בצאצאים. כך הוא גם אצל הרוב המכריע של האורגניזמים על פני כדור הארץ- מאידך ישנם כמה יוצאים מהכלל…
למשל כמה מינים של סוסוני ים והקרובים אליהם, האבובונים (pipefish)- הזכרים הם אלו אשר נכנסים להריון ומשקיעים יותר בצאצאים. הנקבות אמנם מייצרות את הביצים, אבל לאחר שהזכר מפרה אותן, הוא שם אותם בכיס מיוחד בבטנו או בזנבו ונושא אותן עד שהן בוקעות.
הדבר גם מתרחש, בדרך קצת אחרת, אצל סוג עופות ממשפחת החרטומנים אשר נקראות “שחיינות”. שם הזכר הוא האחראי היחיד לטיפול והאכלת הגוזלים. יותר מכך, הנקבות הם פוליאנדריות, משמע מזדווגות עם זכרים רבים- בדיוק הפוך ממה שקורה בדרך כלל בטבע.
כתוצאה מכך, אצל אותם בעלי חיים שהוזכרו, מתהפכות היוצרות והזכרים בוחרים את הנקבות- לכן הנקבות הם הססגוניות מבין שני המינים.
התמונה המצורפת לפוסט את תמונתו של תומאס ביטי, נקבה ששינתה מינה לזכר ואז נכנסה להריון.

ביבליוגרפיה- “למה האבולוציה נכונה?” מאת ג’רי א. קווין, בהוצאת ספרי עליית הגג.

קצת על ה-pipefish

מהי ברירה זוויגית?

גבר בן 34 נכנס לחדר מיון ואמר שהוא בהריון…