כתיבההונאות רפואיות הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר. אנשים, במטרה להשיג פטורים או כסף מחברות הביטוח, משקרים בקשר למצבם הבריאותי ומאחר שהדיווחים כוללים לרוב סימפטומים סוביקטיביים, קשה לאתר שהמתלונן משקר. גם שימוש בפוליגרף, במקרה זה, איננו תמיד יעיל.
מחקר חדש, אשר נעשה על-ידי פרופ’ שרה רוזנבלום (Rosenblum, S.) מאוניברסיטת חיפה, בין השאר בעזרתו של ד”ר גיל לוריא, ראש החוג למשאבי אנוש, מנסה להתמודד עם בעיה זו בעזרת מערכת ממוחשבת לאיבחון כתב יד- מערכת אשר הוכרזה לאחרונה כפטנט.
המחקר כלל מדגם אוכלוסיה של 98 נבדקים אשר התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי- פסקה אחת אמיתית ופסקה אחת שקרית. בזמן כתיבתם הופעלה המערכת לאיבחון כתב יד וניטרה נתונים כגון מידת הלחץ שמופעל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן שהעט נמצא באוויר ועל פני הדף ועוד.
תוצאות המחקר הראו שהמערכת אכן הצליחה להבדיל מתי המשפט שכתב האדם היה שקרי ומתי אמיתי. האבחנה הושגה בעזרת ניתוח הפרמטרים של מדידת הלחץ שהופעל על הדף וסדירות משיכת היד (שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות). כמו כן נמצא כי קיים שוני בין המשפטים האמיתיים לבין המשפטים השקריים גם בממדי הזמן, המרחב, הלחץ, גודל הכתב ומאפייני כתב נוספים שבדקו החוקרים אצל הנחקרים. ההסבר של החוקרים לממצאים אלו הוא שכאשר אדם כותב דבר שקר, נוצר במוחו עומס קוגנטיבי. עומס זה פוגע בצורה משמעותית בפעולות אוטומטיות כדוגמת כתיבה.
בעתיד, מקווים החוקרים, יוכל הרופא להשתמש במערכת כזו על מנת לזהות דיווח שקרי או אמיתי. לטענתם, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יומיומית ואפשר לראות בצורה ברורה שלכל אדם סגנון כתיבה משלו.

מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, גלילאו מ”ס 197, ע”מ 40-41.

 

קישור לידיעה- אוניברסיטת חיפה

מחקר נוסף על אבחון מחלת הפרקינסון בעזרת כתב יד- אוניברסיטת חיפה

קצת על תהליך הכתיבה

נרקסיזםנרקיסיזם (Narcissism) הינו מאפיין פסיכולוגי המתאפיין באהבה עצמית מופרזת, התנהגות מתנשאת ובצורך תמידי לקבל שבחים (עד לכדי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שמאפייניה העיקריים הם עיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו, והיעדר יכולת לאמפתיה לאחר).
במחקר חדש אשר נערך על-ידי אמילי ביאנצ’י (Bianchi) מאוניברסיטת Emory באטלנטה והתפרסם בכתב העת Psychological Science נבחנה השאלה האם רמת הנרקיסיזם של אנשים תושפע ממיתון כלכלי אשר התרחש במהלך שנות הבגרות המתהווה שלהם (תקופה הנקראת Emerging adulthood, גילאים 24-16).
מחקרים קודמים הראו שמצב חברתי או כלכלי מסוים של אנשים בהתבגרותם משפיע על אלמנטים התנהגותיים בבגרותם המאוחרת יותר וכך הראו גם תוצאות מחקר זה. התברר שתנאים כלכליים גרועים בשנות הבגרות המתהווה נמצאו קשורים לרמות נמוכות יותר של נרקיסיזם בהמשך החיים. כמו כן נמצא שמנהלים שחוו בצעירותם קשיים כלכליים, נטו לשלם לעצמם משכורות נמוכות יותר ממנהלים שלא חוו מצוקה כזו. החוקרים הסבירו ממצאים אלו בכך שקשיים כלכליים מעודדים דפוסי חשיבה הממוקדים באחר ופחות בעצמי.

 

מבוסס על כתבתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 192, ע”מ 48-49

 

קישור לתקציר הידיעה

קצת על נרקסיזם והפרשנויות שלו

כסף2שיפוט מוסרי מוגדר כהערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשיית על רקע מערכת ערכים ומידות בהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימות. מחקרים רבים, גם כאלו אשר מתעסקים בניהול קונפליקטים, מנסים להבין מה משפיע על השיפוט שלנו ולאחרונה, מחקר שנעשה על-ידי שני חוקרים אירופיים (Pitesa&Thau), מגלה שלכמות המשאבים החומריים שיש לנו, יש קשר לאופן שבו אנחנו שופטים מצבים מוסריים.
המחקר, אשר נעשה על אוכלוסיה בינלאומית גדולה של כ-85,000 אנשים, בדק את הקשר בין שני המשתנים שהוזכרו תוך התייחסות גם לגובה האינפלציה במדינת המשתתף והתברר שמשתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות יותר, נקטו שיפוטים מוסריים או שפטו בצורה מחמירה יותר סיטואציות מוסריות שונות מאנשים עם הכנסות גבוהות יותר. לאינפלציה גבוהה גם היה קשר לאותה החמרה בשיפוט המוסרי. מחקר המשך, אשר הפעם נעשה במעבדה וכלל 199 נבדקים שלל מצב שבו אנשים עם הכנסה נמוכה שפטו בחומרה כל התנהגות, גם כזו שלא מזיקה לאנשים אחרים.
החוקרים טוענים שהסיבה לשיפוט מחמיר זה היא עצם העובדה שלאנשים מיעוטי יכולת כלכלית, במיוחד במדינה עם אינפלציה גבוהה, יש פחות יכולות וחופש פעולה להתמודד עם התנהגות לא מוסרית.

 

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון “גלילאו” גליון מ”ס 189, ע”מ 52-53

 

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

קצת על התפתחות מוסרית (פיאז’ה, קולברג ועוד)

file9711283703792השתכרות-יתר (Overearning) היא תופעה שבה אנשים מוותרים על שעות הפנאי שלהם על מנת לעבוד ולהרוויח כסף, למרות שיש להם יותר כסף ממה שיוכלו לצרוך כל חייהם.
מחקר אמריקאי שנעשה בנושא ובו תוגמלו נבדקים בקוביות שוקולד בתמורה להאזנה לרעש לא נעים, הראה שגם כאשר צרכו האנשים יותר קוביות שוקולד ממה שיכלו לאכול, הם המשיכו “לעבוד”, משמע המשיכו להעדיף שמיעת רעש לא נעים.
ניסוי המשך במחקר זה, אשר כלל הגבלה על כמות הרווחים, הראה שאנשים לא עבדו לשם העבודה, אלא על מנת להרוויח (משמע שהם לא נהנים מעצם העבודה עצמה). כמו כן התברר שדווקא אותה קבוצה אשר הוגבלה מבחינת היכולת שלה להרוויח, חשה תחושות אושר גדולות יותר מהקבוצה שלא הוגבלה.
מסקנת הניסוי היא שאנשים יכולים להמשיך לעבוד גם לאחר שהרוויחו מספיק כסף, אך הגבלה חיצונית שתמתן ותמנע זאת מהם יכולה לגרום להם אושר רב יותר בחייהם.

 

מבוסס על ידיעתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 180, ע”מ 64-65.

 

קישור לכתבה על המחקר

קישור לתמצית מאמר החוקרים-PSS

כאשר אנחנו מדברים על כסף, יכולים להופיע במוחנו דימויים חיוביים של רכישת מצרכים, תחושת רווחה ומתן צדקה אך גם דימויים שליליים של חמדנות, אנוכיות ושחיתות.
מחקר שנעשה לאחרונה מגלה ששטרות נקיים יכולים לעורר נטייה להתנהגות מוסרית והוגנת בעוד שמראה שטרות מלוכלכים יכול לעורר נטייה להתנהגות אנוכית ולא מוסרית.
המחקר נעשה בשני חלקים- בחלק הראשון היו הנבדקים בסיטואציית שוק שבה קנו מוצרים והתברר שהמוכר נטה לשקר במשקל הירק השני בתגובה למראה שטר מלוכלך. בחלק השני בדקו החוקרים כמה כסף יסכימו הנבדקים לקבל בתמורה להתנהגות לא מוסרית והתברר שהמחיר היה גבוה יותר כאשר היה מדובר בשטרות נקיים.
הניסוי מעיד על תופעה שבה ניקיונו של שטר כסף מעלה את רמת המוסריות, דבר שיכול להיות מיושם לחיוב בהדפסת שטרות נקיים במחזור צפוף יותר.

מבוסס על ידיעתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 60-61.

קישור לידיעה-עיתון גלילאו