טבעת החותם שהתגלתה בקבר- צילום קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות
טבעת החותם שהתגלתה בקבר- צילום קלרה עמית באדיבות רשות העתיקות

במהלכם של חפירות הצלה של רשות העתיקות באיזור תל שדוד בצפון עמק יזרעאל, התגלה קבר של אדם, כנראה כנעני, אשר נקבר שם במאה ה-13 לפסה"נ, לפני כ-3,300 שנים. התגלית נחשפה לאחר שחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל חפרה באיזור לשם הנחת צינור גז. בעקבות תגלית זו רשות העתיקות ביצעה שם חפירת הצלה ארכיאולוגית.
בקבר גילו החופרים ארון קבורה מחרס אשר מעוצב בצורת אדם. בתוך הארון היו כלי אגירה, כלי פולחן ועצמות בעלי חיים עם חפצים אישיים של אדם שהיה שייך לאליטה המקומית וכנראה שירת כפקיד כנעני בשירות הצבא המצרי.
כלים אלו שימשו בתרבות המצרית למנחה לאלים ולמזון למתים לאחר מותם. כמו כן התגלתה בקבר טבעת חותם מזהב, אשר שימשה לחתימה על מסמכים, כשעליה שם המלך סתי הראשון (מלך מצרי אשר שלט במצריים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. הוא היה אביו של רעמסס השני, אשר חלק מחוקרי התנ"ך מזהים אותו עם פרעה מסיפור יציאת מצריים בספר שמות).
ברשות העתיקות מתכננים לבדוק אפשרות לקחת דגימת DNA מהקבר על מנת לבדוק האם אכן האדם ממקור כנעני או ממקור מצרי.

 
קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-רשות העתיקות

קצת על תל שדוד וההיסטוריה שלה

הצילום מתוך אתר האוניברסיטה העברית
הצילום מתוך אתר האוניברסיטה העברית

"חפירות העופל" הם חפירות אשר מתבצעות בראשותה של ד"ר איילת מזר מהאוניברסיטה העברית מדרום לכותל הדרומי של הר הבית. לאחרונה הם העלו ממצאים מעניינים בדמות שני תיקי בד- הראשון מלא במטבעות זהב וחפצים נוספים לסחר ולקניה, והשני מכיל מדליון זהב, עליו דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, אשר נועד לקשט ספר תורה.
מדובר בתגלית מאוד נדירה, אשר כנראה הובאה בידי שליחים מהקהילה היהודית שהגיעו לארץ ישראל לאחר שהפרסים כבשו אותה בשנת 614 לספירה. הפרסים הבטיחו ליהודים שהם יוכלו לבנות את ירושלים מחדש- הבטחה שלא קוימה ולכן אותו האוצר ננטש מאחור.
תגלית זו מפריכה את הדעה שקישוטי ספר תורה הינם מנהג מאוחר יחסית, אשר התחיל להתקיים רק בימי הביניים, וכעת נראה שהוא היה נהוג כבר בתקופה הביזנטית.

 

קישור לידיעה-האוניברסיטה העברית

קצת על התקופה הביזנטית בירושלים