כתיבההונאות רפואיות הפכו בשנים האחרונות נפוצות יותר ויותר. אנשים, במטרה להשיג פטורים או כסף מחברות הביטוח, משקרים בקשר למצבם הבריאותי ומאחר שהדיווחים כוללים לרוב סימפטומים סוביקטיביים, קשה לאתר שהמתלונן משקר. גם שימוש בפוליגרף, במקרה זה, איננו תמיד יעיל.
מחקר חדש, אשר נעשה על-ידי פרופ' שרה רוזנבלום (Rosenblum, S.) מאוניברסיטת חיפה, בין השאר בעזרתו של ד"ר גיל לוריא, ראש החוג למשאבי אנוש, מנסה להתמודד עם בעיה זו בעזרת מערכת ממוחשבת לאיבחון כתב יד- מערכת אשר הוכרזה לאחרונה כפטנט.
המחקר כלל מדגם אוכלוסיה של 98 נבדקים אשר התבקשו לכתוב שתי פסקאות על מצבם הבריאותי- פסקה אחת אמיתית ופסקה אחת שקרית. בזמן כתיבתם הופעלה המערכת לאיבחון כתב יד וניטרה נתונים כגון מידת הלחץ שמופעל על הדף, קצב ומהירות הכתיבה, משך הזמן שהעט נמצא באוויר ועל פני הדף ועוד.
תוצאות המחקר הראו שהמערכת אכן הצליחה להבדיל מתי המשפט שכתב האדם היה שקרי ומתי אמיתי. האבחנה הושגה בעזרת ניתוח הפרמטרים של מדידת הלחץ שהופעל על הדף וסדירות משיכת היד (שהתבטאה בגובה ובעובי של האותיות). כמו כן נמצא כי קיים שוני בין המשפטים האמיתיים לבין המשפטים השקריים גם בממדי הזמן, המרחב, הלחץ, גודל הכתב ומאפייני כתב נוספים שבדקו החוקרים אצל הנחקרים. ההסבר של החוקרים לממצאים אלו הוא שכאשר אדם כותב דבר שקר, נוצר במוחו עומס קוגנטיבי. עומס זה פוגע בצורה משמעותית בפעולות אוטומטיות כדוגמת כתיבה.
בעתיד, מקווים החוקרים, יוכל הרופא להשתמש במערכת כזו על מנת לזהות דיווח שקרי או אמיתי. לטענתם, למרות ההתפתחות הטכנולוגית, כתב היד הוא עדיין האמצעי הנפוץ ביותר לתקשורת יומיומית ואפשר לראות בצורה ברורה שלכל אדם סגנון כתיבה משלו.

מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, גלילאו מ"ס 197, ע"מ 40-41.

 

קישור לידיעה- אוניברסיטת חיפה

מחקר נוסף על אבחון מחלת הפרקינסון בעזרת כתב יד- אוניברסיטת חיפה

קצת על תהליך הכתיבה