הלוויין הישראלי הראשון לחקר הסביבה של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית, שוגר היום, 2 באוגוסט, בהצלחה ממרכז החלל האירופי בקורו בשעה 04:58 לפנות בוקר (שעון ישראל) על גבי משגר "וגה". כשעה וארבעים לאחר מכן ונוס נפרד מהמשגר ונכנס למסלולו בחלל בגובה 720 ק"מ.

משקלו הכולל של משגר וגה בעת השיגור היה 137 טון, וגובהו כ-30 מטרים כגובה בניין. מערכת שיגור משוכללת ומדויקת דואגת לכך שכל לוויין נפלט מהמשגר בתזמון המתאים למסלולו. עד כה רשם "וגה" מאה אחוזי הצלחה בשיגורים.

בשעה 6:18 בבוקר שעון ישראל, נפרד ונוס מהמשגר ובסביבות 10:30 בבוקר שעון ישראל צפויה להתקבל תשדורת ראשונה מהלוויין לחדר הבקרה בתעשייה האווירית כאשר ונוס יחלוף מעל ישראל. בסביבות השעה 12:00, כשש שעות לאחר השיגור, צפויה להתקבל התשדורת השנייה. תמונות ראשונות לצורך בחינת ביצועי הלוויין, שאותן יצלם ונוס בישראל, יתקבלו לאחר כשבוע מהשיגור והתמונות לאחר עיבוד יופצו למשתמשים כשלושה חודשים לאחר השיגור. ונוס מתוכנן לפעול בחלל במשך 4.5 שנים שלאחריהן יוסט למסלול נמוך יותר. במסגרת תוכנית חינוכית שפיתחה עמותת תעישיידע (ורצה מזה שנה), תלמידים מראשל"צ ומרחובות ינתחו את תצלומי האוויר שיתקבלו מהלוויין.

טלסקופ הרדיו-FASTטלסקופ רדיו (או רדיו-טלסקופ) הוא מתקן אשר צופה בעצמים המצויים בחלל באמצעות קרינת רדיו (קרינה אלקטרומגנטית אשר אנו משתמשים בה לשימושים רבים גם על פני כדור הארץ ואשר מוקרנת אלינו באופן קבוע גם מהחלל – ע.ב.ח.). להבדיל מטלסקופ רדיו, ישנו טלסקופ אופטי אשר צופה בעצמים בחלל על-ידי קליטה של קרינת אור שהם פולטים (למשל טלסקופ האבל, המותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ, הינו טלסקופ אופטי משוכלל). טלסקופ רדיו בנוי בצורת אנטנה ענקית (או מספר אנטנות קטנות יותר) והתחום שעושים בו שימוש נקרא "רדיו-אסטרונומיה" (תת-תחום של אסטרונומיה).
כיום טלסקופ הרדיו הגדול בעולם נמצא בארסיבו (Arecibo) שבאי פוארטו ריקו (Puerto Rico) – אי בים הקריבי השייך לארצות הברית ותושביו בעלי אזרחות אמריקאית. קוטרה של האנטנה שלו הוא 305 מטרים. לפני כעשור החליטו הסינים לבנות טלסקופ רדיו במחוז גויז'ו (Guizhou) בדרום סין בקוטר של 500 מטרים ובעוד כשנה תתחיל בנייתו. הטלסקופ נקרא כרגע FAST (Five hundred metre Aperture Spoherical radio Telescope; טלסקופ רדיו כדורי של 500 מטרים).
לטענת הסינים, טלסקופ זה יהיה יעיל פי 30 מארסיבו (אשר נבנה בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת!). אם הטלסקופ ארסיבו הצליח למדוד כ-20 אלף גלקסיות כאשר מרחק המדידה שלו עד 250 מיליון שנות אור, טלסקופ FAST יוכל למדוד כמה מאות אלפים של גלקסיות נוספות במרחקים גדולים הרבה יותר. בעקבות כך גם יוגדלו פי כמה מספר המטרות של פרוייקט SETI, החיפוש אחר תרבויות תבוניות ברחבי שביל החלב, לשם איתור ממצאים בתחום.

מבוסס על כתבתו של נח ברוש, גלילאו מ"ס 204, ע"מ 11-10. תודה לטל ענבר ממכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ויו"ר אגודת החלל הישראלית על הסיוע בדיוק הכתוב בתחילת הידיעה.

 

אתר המסביר על טלסקופ FAST

על טלסקופ ארסיבו (Arecibo)

קצת על רדיו טלסקופ

התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)
התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)

קיוריוסיטי הינו רובוט אשר נשלח לחקור את המאדים, הכוכב הרביעי במערכת השמש. מאידך כוכב נוגה, או ונוס בלועזית, הוא כוכב שקרוב אלינו מהצד השני, לכיוון השמש.
נוגה הוא כוכב סלעי, מעט יותר קטן מכדור הארץ. הוא מקיף את השמש בכמעט 225 ימי ארץ, כאשר הקפתו היא כמעט מעגל מושלם (בניגוד לצורת הקפת של כוכבי לכת אחרים שהיא אליפטית). דרך אגב, אפשר לראות בשעות מסוימות את נוגה בשמי ארצנו גם בלי להשתמש בטלסקופ.

חוקרי החלל נהגו להשתעשע במחשבות שאכן קיימים חיים על נוגה, זאת בגלל הדימיון שלו לכדור הארץ. לכן נשלחו אליו מספר חלליות, אמריקאיות ורוסיות, חלקם נשרפו, חלקם הצליחו במשימתם. מאידך, כל הזמן הופקו לקחים מהכישלונות על מנת לשפר את יכולתם של החלליות הבאות.

הסובייטים היו הראשונים ששיגרו גבשושית לחלל בשנת 1961 בסדרה של חלליות בשם "ונרה". ונרה 1 לא הצליחה להעביר מידע לכדור הארץ, ונרה 3 התרסקה על פני נוגה בשנת 1966. שנה לאחר מכן הצליחה ורנה 4 לחדור לאטמוספירה של נוגה ולשלוח נתונים, אך לא לנחות עליו. כך גם קרה עם ורנה 5 ו-6 ששוגרו בהפרש של כמה ימים אחת מהשנייה.
ונרה 7, הצליח ליפול אל פני הכוכב ולשדר מספר דקות, במה שנחשב למדידה הראשונה בהיסטוריה מפני שטח כוכב שאינו כדור הארץ. ונרה 8 הצליחה לשדר כמעט שעה מפני הכוכב, כאשר ורנה 9 ממש נחתה על הכוכב ובפעם הראשונה בהיסטוריה שידרה תמונות מפני כוכב לכת. ורנות 10-16 הצליחו גם הם ברובם לשדר נתונים נוספים לגבי נוגה.

האמריקאים נכנסו לחקר נוגה, בשנת 1962, שנה לאחר הסובייטים. חלליות "מארינר" האמריקאיות נשלחו אל נוגה בין השנים 1962-1973. מארינר 1 התפוצצה בזמן שיגורה. אחריה מארינר 2, 5 ו-10 הגיעו לאיזור נוגה ושלחו נתונים ותמונות לארץ. על המידע שהביאה מארינר עבדו במשותף צוותים אמריקאים וסובייטים- שיתוף פעולה מאוד לא אופייני באותה התקופה.

חלליות נוספות ששוגרו למאדים היו שתי חלליות במשימת "פיוניר ונוס" אשר ביצעו מדידות לגבי נוגה בין השנים 1978-1992, החללית "מגלן" אשר הגיעה אל נוגה בשנת 1990 והקיפה אותו במשך ארבע שנים והחללית האחרונה, הפעם של סוכנות החלל האירופאית, "ונוס אקספרס", אשר הגיעה לנוגה בשנת 2006.

בעתיד צפויה החללית האמריקאית מרקורי מסנג'ר להגיע לנוגה, בדרכה אל כוכב חמה. כמו כן ישנם תכנונים נוספים לשלוח רכב חלל ייעודי לנוגה אשר יוכל לעמוד בחום העצום שם ואף לוויין שיוכל להפוך לכדור פורח.

 

מסע אל נוגה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

הטיסות הסובייטיות לנוגה בשנות השבעים- אתר הידען

galaxy-backgrounds-300x187גלקסיות קומפקטיות הם גלקסיות אשר התחילו להתגלות רק בעשור האחרון, מאחר שעד אז חשבו שהם כוכבים בודדים או גלקסיות מרוחקות מאוד אשר נראות ככוכב אחד.
צוות בינלאומי, בראשותו של פרופ' ג'יי סטריידר מאוניברסיטת מישיגן, גילו גלקסיה, שלה הם קראו M60-UCD1, אשר נחשבת לגלקסיה הצפופה ביותר שהתגלתה עד היום- פי 15,000 יותר צפופה מאזור הכוכבים שבו נמצא כדור הארץ בגלקסיית שביל החלב.
הגלקסיה הננסית הקומפקטית שהתגלתה, הינה חלק מצביר גלקסיות אשר נקרא "צביר הבתולה", צביר אשר נמצא 54 מיליון שנות אור מגלקסיית שביל החלב. הגלקסיה החדשה התגלתה בעזרת טלסקופ החלל "האבל", אשר גם איתר במרכזה מקור קרינת X, כנראה חור שחור לפי סברת החוקרים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

Galaxyzoo- אתר אשר מרכז את כל הגלקסיות שהתגלו

לוויןבספטמבר 2013  שיגרה סין טיל כשעליו שלושה לוויינים ללא דיווח בינלאומי. כאשר ארצות הברית זיהתה את השיגור, טענו הסינים שמטרתם של הלוויינים היא מחקר.
מאידך, מומחי חלל טוענים שהציוד על פני הלוויינים- זרוע רובוטית גדולה, מצלמת תלת-ממד משוכללת וכדומה, כנראה נועדו ללכידת לוויינים בחלל והשתלטות עליהם.
היכולת להיצמד ללוויין, להסיט אותו ממסלולו ובעצם לנטרל אותו יכולה להעניק לסין יכולות שליטה בחלל. מאידך יש גם יתרון להתפתחות טכנולוגיה שכזו, כמו היכולת לנקות את החלל מפסולת לוויינים ישנים, לחלץ אסטרונאוטים בשעת חירום ולשלוט על לוויינים במיקומים שונים בחלל.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על לוויינים

הסטה לאדום היא מצב שבו כל סקלת הספקטרום של האור נדחקת לכיוון הקצה האדום ומתרחקת מהקצה הכחול. הדבר אומר שגלי האור חוו התרחבות במסעם אלינו (משמע, גדילה באורך הגל).

ההיסט לאדום הוא סוג תוצר של תופעת דופלר (שבה גלים של גוף נע נעשים צפופים יותר כשהגוף נע לעברנו ורחוקים יותר, מרווחים יותר, כשהגוף מתרחק מאיתנו)- לכן "מוסט לאדום" אומר שהגוף מתרחק מאיתנו ו"מוסט לכחול", שהגוף מתקרב אלינו (כמו למשל גלקסיית אנדרומדה שמתקרבת אלינו ותתאחה עם גלקסיית שביל החלב עוד כ-6 מיליארד שנה בערך).

file5261278160946בשנת 2007 התגלו בידי אסטרונומים חובבים גלקסיות אשר נראות כאפונים ירוקות. גלקסיות אלו הן גלקסיות אשר דומות לגלקסיות שהיו ביקום הראשוני מאחר שהן מאופיינות בקצב גבוה של יצירת כוכבים.
מחקר אחרון של חוקרות מאוניברסיטת מישיגן מגלה שגלקסיות אלו פולטות קרינה מייננת ולכן יכולות לתת לאסטרונומים מידע על שלב הרה-יוניזציה של התפתחות היקום המוקדם- שלב שבו החלל בין הגלקסיות השתנה בעקבות אור אולטרה סגול לפלזמה, גז טעון חשמלי.
המחקר התמקד בשש גלקסיות כאלו, המרוחקות 1-5 מיליארדי שנות אור. בעזרת חקירת הספקטרום של הקרינה יוכלו החוקרים לקבל מידע רב על הקשר בין האור שהגלקסיה בולעת לסביבתה.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר sciencedaily

החור השחור הגדול הידוע עד לאחרונה היה החור השחור שבמרכז גלקסיית M87 שמסתו 6.3 מיליארד מסות שמש.
לאחרונה התגלו שני חורים שחורים במרכזן של שתי גלקסיות המרוחקות מעל ל-300 מיליון שנות אור מכדור הארץ שכל אחת מהן בעלת מסה של 10 מיליארד שמשות.
חור שחור הוא צורה דחוסה של חומר אשר מייצר כוחות כבידה גדולים מאוד שהאפילו האור אינו מסוגל לברוח מהם (ולכן "חור שחור"). חור שחור נמצא ברבות ממרכזי הגלקסיות, אם לא בכולן. חור שחור קטן בגודל מסת השמש שלנו יכול להיגרם לאחר סופרנובה, אך היווצרות חורים שחורים מאסיביים שכאלו הם תוצאה של מיזוג מספר חורים שחורים או לכידת כמות גדולה של כוכבים וגז בתוך החור השחור.
החוקרים סבורים שהחורים השחורים שהתגלו הם השרידים של גלקסיות בהירות קדומות שקרויות קווזרים, אשר אכלסו את היקום המוקדם.

אל הידיעה של אוניברסיטת ברקלי

מהו חור שחור?

ההשערה היא שהירח שלנו נוצר כתוצאה מהתנגשות של עצם בגודל של מאדים עם כדור הארץ, התנגשות שפלטה שרידים אשר יצרו את הירח.
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה סוברים שבאותה התנגשות נוצרו שני ירחים ולא אחד שסבבו סביב כדור הארץ ושלפני 4 מיליארד שנה אחד הירחים התנגש בירח הנוכחי שלנו ויצר את הצד ההררי שלו, הצד המרוחק מאיתנו (מה שקרוי בפי החוקרים "המעיכה הגדולה").
תרחיש זה מסביר את ההבדלים בין הטופוגרפיה והמבנה הכימי של שני צידי הירח (אחד נמוך ומישורי והשני גבוה והררי).

קישור לידיעה

קצת על הירח שלנו

הירח, במרחק של כ-5 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ,  התגלה על-ידי טלסקופ החלל האבל.
הירח סובב את פלוטו, כוכב לכת ננסי במערכת השמש שלנו (בשל קטנותו, הוסר
פלוטו בשנת 2006 ממעמד כוכב לכת והשאיר לנו רק 8 כוכבי לכת גדולים). הירח מצטרף לירחיו האחרים של פלוטו- כארון, ניקס והידרה- אשר כבר התגלו.
ההשערה היא שהירחים נוצרו בעקבות התנגשות הכוכב עם עצם בגודל דומה לו (כך כנראה גם נוצר הירח שלנו).

קישור לידיעה

כוכב פלוטו (עדיין מצויין רק עם 3 ירחים בויקיפדיה...)