דגל הודו-מתוך ויקיפדיה
דגל הודו-מתוך ויקיפדיה

היכולת לשגר אדם לחלל היתה שמורה, עד היום, לשלושה מעצמות- ברית המועצות, ארצות הברית וסין. לאחרונה סוכנות החלל ההודית (ISRO) הצהירה על חזונה לשגר גם היא אדם לחלל ולהצטרף לרשימת המדינות הללו.
הצהרה זו, אשר מלווה בפיתוח של חללית מאוישת, מצטרפת למשימות אחרונות של הודו בתחום החלל כמו שיגור חללית מחקר ראשונה למאדים בסוף אוקטובר  2013(MOM-Mars Orbiter Mission), משימה לחקר הירח (צ'אנדראיאן) ושיגור של לוויינים הודיים רבים, ביניהם לווייני תצפית, תקשורת ולוויינים מטאורולוגיים.
תוכנית החלל ההודית, בניגוד לתוכניות חלל של מדינות אחרות, עובדת בתקציבי משימות זולים. כמו כן המחקר בה לגבי החלל הינו מתקדם ביותר- מה שמרמז על כך שהיא אכן יכולה להיות המעצמה הרביעית אשר תשלח אדם לחלל ותגביר את התחרות בין המדינות בחקר החלל.

מבוסס על ידיעתו של טל ענבר, עיתון גלילאו מ"ס 184, ע"מ 48-49.

 

הודו בחלל- שלל כתבות אחרונות מאתר הידען

קצת על סוכנות החלל ההודית (ISRP)

התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)
התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)

קיוריוסיטי הינו רובוט אשר נשלח לחקור את המאדים, הכוכב הרביעי במערכת השמש. מאידך כוכב נוגה, או ונוס בלועזית, הוא כוכב שקרוב אלינו מהצד השני, לכיוון השמש.
נוגה הוא כוכב סלעי, מעט יותר קטן מכדור הארץ. הוא מקיף את השמש בכמעט 225 ימי ארץ, כאשר הקפתו היא כמעט מעגל מושלם (בניגוד לצורת הקפת של כוכבי לכת אחרים שהיא אליפטית). דרך אגב, אפשר לראות בשעות מסוימות את נוגה בשמי ארצנו גם בלי להשתמש בטלסקופ.

חוקרי החלל נהגו להשתעשע במחשבות שאכן קיימים חיים על נוגה, זאת בגלל הדימיון שלו לכדור הארץ. לכן נשלחו אליו מספר חלליות, אמריקאיות ורוסיות, חלקם נשרפו, חלקם הצליחו במשימתם. מאידך, כל הזמן הופקו לקחים מהכישלונות על מנת לשפר את יכולתם של החלליות הבאות.

הסובייטים היו הראשונים ששיגרו גבשושית לחלל בשנת 1961 בסדרה של חלליות בשם "ונרה". ונרה 1 לא הצליחה להעביר מידע לכדור הארץ, ונרה 3 התרסקה על פני נוגה בשנת 1966. שנה לאחר מכן הצליחה ורנה 4 לחדור לאטמוספירה של נוגה ולשלוח נתונים, אך לא לנחות עליו. כך גם קרה עם ורנה 5 ו-6 ששוגרו בהפרש של כמה ימים אחת מהשנייה.
ונרה 7, הצליח ליפול אל פני הכוכב ולשדר מספר דקות, במה שנחשב למדידה הראשונה בהיסטוריה מפני שטח כוכב שאינו כדור הארץ. ונרה 8 הצליחה לשדר כמעט שעה מפני הכוכב, כאשר ורנה 9 ממש נחתה על הכוכב ובפעם הראשונה בהיסטוריה שידרה תמונות מפני כוכב לכת. ורנות 10-16 הצליחו גם הם ברובם לשדר נתונים נוספים לגבי נוגה.

האמריקאים נכנסו לחקר נוגה, בשנת 1962, שנה לאחר הסובייטים. חלליות "מארינר" האמריקאיות נשלחו אל נוגה בין השנים 1962-1973. מארינר 1 התפוצצה בזמן שיגורה. אחריה מארינר 2, 5 ו-10 הגיעו לאיזור נוגה ושלחו נתונים ותמונות לארץ. על המידע שהביאה מארינר עבדו במשותף צוותים אמריקאים וסובייטים- שיתוף פעולה מאוד לא אופייני באותה התקופה.

חלליות נוספות ששוגרו למאדים היו שתי חלליות במשימת "פיוניר ונוס" אשר ביצעו מדידות לגבי נוגה בין השנים 1978-1992, החללית "מגלן" אשר הגיעה אל נוגה בשנת 1990 והקיפה אותו במשך ארבע שנים והחללית האחרונה, הפעם של סוכנות החלל האירופאית, "ונוס אקספרס", אשר הגיעה לנוגה בשנת 2006.

בעתיד צפויה החללית האמריקאית מרקורי מסנג'ר להגיע לנוגה, בדרכה אל כוכב חמה. כמו כן ישנם תכנונים נוספים לשלוח רכב חלל ייעודי לנוגה אשר יוכל לעמוד בחום העצום שם ואף לוויין שיוכל להפוך לכדור פורח.

 

מסע אל נוגה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

הטיסות הסובייטיות לנוגה בשנות השבעים- אתר הידען

file0001238200923טלסקופ קפלר שוגר במרס 2009 אל מסלול סביב השמש המרוחק כ-96 מיליון ק"מ מכדור הארץ במטרה למפות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
לאחרונה הודיעה סוכנות החלל האמריקאית על תקלה חמורה בטלסקופ אשר יכולה להשבית אותו. התקלה גרמה לשתי גלגלות ייצוב מתוך ארבע הקיימות לצאת מכלל פעולה- מה שהכניס את הטלסקופ ל"מצב בטוח" ולחוסר פעילות.
תיקון התקלה בידי אסטרונאוטים אינו אפשרי בשל הריחוק הרב של הטלסקופ, אם כי עדיין קיימת האפשרות שאחת הגלגלות תחזור לפעול בזכות נוזל הסיכוך שהתפשט בה.
טלסקופ קפלר הצליח לאתר, במהלך ארבע שנות פעילותו, כ-132 כוכבי לכת וכ-2,740  מערכות שמש חדשות בגלקסיה שלנו- הישג חסר תקדים. בשנת 2017 ישוגרו לחלל שני טלסקופים חדישים- TESS  של נאס"א ו-Cheops של סוכנות החלל האירופאית, אשר ימשיכו את עבודתו של קפלר באיתור כוכבים ומערכות שמש נוספות.

 

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ"ס 179, ע"מ 17-18.

 

קישור לידיעה-אתר הארץ

מאגר תמונות אשר צולמו על ידי קפלר

קצת על טלסקופ קפלר

נאס"א תשגר חללית בשם אוסיריס רקס לאסטרואיד קרוב- ארץ בשם 1999 RQ36 בשנת 2016.
החללית הלא מאוישת תגיע אל האסטרואיד בשנת 2020 ותיקח דגימת קרקע.
אסטרואידים הם שאריות מענן הגז והאבק שיצר את השמש וכוכבי הלכת לפני 4.5 מיליארד שנה ולכן החומר עליהם (שכולל פחמן) יכול לספר לנו על התנאים ששררו בעת לידתה של
מערכת השמש.

קישור לידיעה