תאי סרטן ידועים ביכולתם להתחלק במהירות רבה יותר מתאים רגילים. זו אחת התכונות הגורמת למסוכנות שלהם. תצפיות קודמות של פתולוגים גילו שתאים סרטניים לא מסוגלים להתחלק ולפלוש לרקמות אחרות בו-זמנית. מחקר אמריקאי שנעשה על-ידי דיוויד מייטס (David Q. Matus ) מאוניברסיטת סטוני ברוק ודיוויד שרווד (Sherwood) מאוניברסיטת דיוק, ואשר פורסם בכתב העת Developmental Cell, מגלה את המנגנון הגנטי העומד מאחורי תכונה זו.
את המחקר ביצעו החוקרים על תאי עוגן, תאים אשר מיועדים לפרוץ מבעד קרום בסיס (דבר המדמה פלישה לרקמות סמוכות) אצל תולעת בשם Caenorhabditis elegans. תולעת זו נבחרה מאחר שקל לערוך עליה שינויים גנטיים. המחקר מעלה שכדי שהתאים יוכלו לפלוש לרקמות, הם צריכים להפסיק להתחלק. ברגע שמנעו מהתא לפלוש, הוא התחיל להתחלק שוב.
חשיבות מחקר זה גדולה מאחר שהוא מציע להתמקד תרופתית דווקא בתאים הפולשים ולא בתאים המתחלקים, מאחר שהם אלו שיוצרים את הגרורות וכך מורידים את סיכויי ההחלמה מהמחלה.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

דוגמת חלבון זוהר
דוגמת חלבון זוהר

אחת הבעיות העיקריות הגורמת לתמותה ממחלת הסרטן הן הגרורות. הסטטיסטיקה מעידה על כך שהן גורמות לכ-90% ממקרי המוות מהמחלה כאשר הדרך בה הן מתפשטות בגוף עדיין איננה ברורה.
לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת ארקנסו (Univ of Arkansas) בראשותה של ד"ר הקטרינה גלנזה (Ekaterina Galanzha) פיתחו דרך לסמן ולעקוב אחרי תאים סרטניים פרטניים כאשר הם נעים בתוך הגוף. שיטתם מבוססת על חלבונים זוהרים אשר משנים את צבעם בתגובה לאור בעל אורך גל מסוים.
שיטה זו כבר יושמה בהצלחה באיתור ומעקב אחר תאים סרטניים בעכבר, כאשר בעזרת צפייה במסך הצליחו החוקרים להדגים את מסלולם של התאים הסרטניים הגרורתיים בדרך להתיישבות ברקמה אחרת מהמיקום הראשוני ממנו יצאו. שיטה זו יכולה לעזור במחקר אודות הסרטן ואז להקל על מציאת פתרונות למנוע את התפשטותו.

 

קישור לידיעה-אתר הידען (ד"ר משה נחמני)

קישור לרשימת הפרסומים של ד"ר הקטרינה גלנזה

אטומיםתאי הסרטן גדלים מהר יותר מתאים רגילים ולכן סופגים יותר חומרי מזון אליהם. פריצת דרך, אשר מנצלת תכונה זו, הושגה על-ידי מדענים מאוניברסיטת מיזורי בראשותו של פרדריק הוטורן.
השיטה החדשה נקראת (BNCT -Boron Neutron Capture Therapy) והרעיון אשר עומד מאחוריה הוא להחדיר נויטרונים לכודים של בור לתוך התאים הסרטניים ואז לגרום להם להתפרק תוך שחרור ליתיום, הליום ואנרגיה. התפרקות זו הורסת רק את התאים הסרטניים ולא את התאים הרגילים ולכן היא נעדרת תופעות לוואי כמו טיפולי הכימותרפיה והרדיותרפיה הקיימים כיום.
הטכניקה נוסתה בהצלחה על עכברים והשלב כרגע הוא ניסויים על בעלי חיים גדולים יותר. לאחר מכן אפשר יהיה לקיים ניסויים גם בבני אדם בעזרת המימון אשר יעזור לבניית הציוד המתאים להקרנות מסוג זה.

המרכז המשולב לאיבחון ומניעת סרטן במרכז הרפואי תל אביב מבצע בדיקות לגילוי מוקדם של 11 סוגי סרטן הנפוצים ביותר (סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן הרחם וצוואר הרחם, סרטן הערמונית, סרטן האשכים, סרטן חלל הפה, סרטן בלוטת המגן וסרטן העור).
מחקר אחרון שנערך בו גילה ש-2.4% מתוך 1000 נבדקים (24 נבדקים) שחשבו שהם בריאים לחלוטין אובחנו כבעלי גידולים סרטניים. בעקבות הגילוי, ניתן להם טיפול בזמן, שאיפשר להם להחלים במהירות (לטווח של שלוש שנים קדימה).
גילם הממוצע של הנבדקים שבתגלה אצלם סרטן היה 48 שנים והם בחרו להגיע מרצונם לבדיקות, עשרה מהנבדקים נמצאו עם סרטן שד, שבעה עם סרטן במערכת העיכול ושלושה עם סרטן העור והערמונית. 7.1% מהנבדקים נמצאו עם גידולים שפירים או טרום סרטניים אשר הוסרו.
המחקר גילה שלגורם הגיל (מעל גיל 50) היתה ההשפעה הכי גדולה על התפתחות גידולים סרטניים ושפירים, כאשר גם להשמנה, צריכת אלכוהול מוגזמת (יותר מ-2 מנות ליום) ועישון היתה השפעה.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לאתר המרכז לאיבחון ומניעת סרטן-המרכז הרפואי תל-אביב

 

מדענים ממכון ויצמן הצליחו לפתח התקן גנטי עצמאי אשר פועל בהצלחה בתוך תאי חיידקים ומסוגל לאבחן פרמטרים מסוימים בתא ולהגיב עליהם בהתאם.
מחקר זה הוא חלק מרעיון שבו מחשבים זעירים יוכלו להסתובב בתוך גופנו, לאבחן ולשחרר תרופות ללא התערבות חיצונית.
ההתקן, אשר עשוי מרצף של DNA , מאתר פגמים בגורמי השעתוק של החיידק, משמע חלבונים אשר אחראיים על ביטוי של גנים בתא. אם הוא לא מוצא פגם, הוא מייצר חלבון הפולט אור ירוק. בהמשך מטרת החוקרים היא להצליח לאתר תקלה בתא ואז לגרום להתקן לשחרר חלבון שיגרום לתא להתאבד.
החוקרים גם הצליחו לייצר התקנים גנטיים מורכבים יותר בהתאם לשערים לוגיים אשר מגיבים על מספר פרמטרים בתוך התא ואז "מחליטים" מה לעשות.
המטרה בעתיד היא להצליח לשחרר התקנים כאלו גם לתוך גוף האדם.

קישור לידיעה בעברית- אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית- אתר nature

חלבון ה-NF-kappaB הוא חלבון חשוב מאוד בתא האדם. מאידך כאשר הפעילות שלו לא נשלטת, הוא גורם לדיכוי של תהליך המוות של התא, האפופטוזיס, ואז להתפשטות של תאים סרטניים יוצרי גרורות ולהגברת עמידותם של גידולים לטיפולים כימותרפיים.
חלבון ה- NF-kappaB עובר, בתגובה לאיתותים חיצונים, אל הציטופלסמה של התא ושם גורם לביטוי של גנים מסוימים, משפעל גנים הגורמים להפסקת פעילותו וגם משתתף עיקרי ב"גיוס עובדים" לצורכי שיעתוק גנים (שיכפול גנים) תוך השתתפות בשלב שנקרא "ההארכה" ושבו נוצרות לגנים מוליקולות RNA.
מחקר אחרון של פרופ' רבקה דיקשטיין ממכון וייצמן גילה מנגנון בקרה חדש אשר יכול להסביר את פעילותו הרצופה, המזיקה של חלבון ה- NF-kappa במקרים של דלקת וסרטן. מנגנון זה מתגלם בנוכחותו של גן בשם DSIF שבשלב ההארכה, ביחד עם NF-kappaB , מקדם את ביטוים של גנים שתפקידם להפסיק את פעילותו של NF-kappaB.
כאשר גן ה-DSIF לא קיים או שפעילותו נפגמת, בקרתו של NF-kappaB
נפגמת. התמקדות בתרופות שינצלו מנגנון בקרה זה יכול להצליח להגביר את פגיעותם של התאים הסרטניים ולהפחית את יכולתם לייצר גרורות.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

תפקידיו של חלבון NF-kappaB

בתקופה האחרונה ישנם מחקרים רבים החוקרים את תפקודה של מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים. מחקר אחרון שנעשה בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי שיבא גילה מנגנון נוסף המתקשר לנושא זה.
חלבון RAS הינו חלבון אשר מעביר אותות בתוך פנים התא מקולטני גדילה הנמצאים בחלק הפנימי של קרומית התא לכיוון גרעין התא. חלבון ה-RAS נחשב לחלבון "אונקופרוטאני", משמע חלבון שהגן המקודד אותו יכול לעבור מוטציה ואז ליצור חלבון פעיל ללא הפסקה.
מחקרים קודמים הראו שחלבון ה-RAS יכול לעבור בקלות בין לימפוציטים (תאי דם לבנים) שונים, כמו למשל לעבור מלימפוציט B אל לימפוציט T בעת מגע ביניהם ואז לגרום ללימפוציט T להפוך לתא לוחם.
במחקר הנוכחי, בהובלתה של הדוקטורנטית חלי ורניצקי, הדגימו החוקרים שכאשר לימפוציטים מסוג T באים במגע עם תאים סרטניים של מלנומה, עוברות אליהם מוליקולות חלבון ה-RAS, אשר מפעילות אותם כנגד התאים הסרטניים.
בצורה כזו מערכת החיסון משמידה בעצמה את התאים הסרטניים עוד לפני שהם מתפתחים לגידול וטיפולים אשר יכולים להתבסס על מחקר הזה יכולים למצוא את הדרך להגביר את מנגנון התגובה החיסונית שתואר במחקר.

מבוסס על ידיעתם של מיכל אלכסנדר וד"ר איתמר גולדשטיין, עיתון גלילאו מס' 173, ע"מ 44-45.

קישור להסבר על חלבון RAS

קצת על לימפוציט מסוג T