נדל סיניהנדל הסיני אדום-הראש (Scolopendra subspinipes mutilans) הוא נדל גדול יחסית ולא ממש נעים למראה, אלא שהארס שלו יכול לעזור בצורה משמעותית בשיכוך כאב אצל בני אדם.
הרעיון התגלה עוד בשנת 2013 על-ידי ביוכימאי בשם גלן קינג (Glenn King) מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה ובשנתיים האחרונות המחקר בתחום צובר תאוצה לקראת סינתוז סדרה חדשה של משככי כאבים. היתרון המרכזי בשימוש בארס זה הוא יכולתו לחסום תעלה מסוימת בשם NaV1.7 בעזרת היצמדות של מולקולת ארס המכונה m-SLPTX-Ssm6a אל דפנות התעלה. חסימה ספציפית זו מסוגלת לשכך כאב ביעילות רבה יותר ממורפיום בלי לגרום לתופעות לוואי.
קינג סינתז תרופה מאותו ארס, אלא שיעילותה היתה פחותה, כנראה בשל מעורבות מרכיב נוסף לא מזוהה. בימים אלו מבוצעים במעבדתו של קינג מחקרי המשך למציאת אותו רכיב מיותר ולבידודו על מנת לייצר תרופות משככות כאב רבות עוצמה וללא תופעות לוואי.

 

מבוסס על כתבתו של מארק פפלו, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל-מאי 2015, ע"מ 48.

 

קישור לידיעה- אתר sci-news

קצת על נדל סיני אדום-הראש

כיצד נדל סיני אדום-הראש עוקץ?- אתר Youtube

כאבתחושת כאב היא תחושת סבל ואי-נוחות, אשר יש בה גם מרכיב סובייקטיבי ניכר. יתרונותיה הם הישרדותיים מאחר שהכאב מתריע בפני האדם על סכנה לפגיעה גופנית (תחושת כאב מוקדמת ואז הימנעות מהגורם לכאב), מאלץ את האדם לנוח על מנת שהאיבר הפגוע יחלים ומתריע בפני הקבוצה על סכנות.
מחקר חדש של ד"ר ערן חיות וד"ר אבנר כספי מהאוניברסיטה הפתוחה, בשיתוף ד"ר רוני חן ופרופ' משה הוד מבית חולים בילינסון ושל פרופ' דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק בארצות הברית, חקר את זיכרון חווית כאבי הלידה של יולדות. מחקרים קודמים בתחום זיכרון חוויות (בין השאר של פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל) הראו שחוויה נזכרת על סמך הממוצע בין שיא החוויה לבין סופה, כששאר מרכיבי החוויה נשכחים. החוקרים ניסו לבדוק מסקנה זו לגבי כאבי לידה של יולדות.
במהלך המחקר מילאו היולדות שאלונים לגבי רמת הכאב שלהם בכל שלב של הלידה. התוצאות הראו שאכן המנבא הטוב ביותר לכאב הוא שיאה וסופה של הלידה. ממצא נוסף התומך במסקנה זו התגלה כאשר הישוו החוקרים את רמת הכאב של יולדות שעברו לידה קצרה ללא אפידורל לרמת הכאב של יולדות שעברו לידה ארוכה, בה ניתן אפידורל לאחר כשעתיים-שלוש. למרות שהנבדקות בשתי הקבוצות כאבו באותה מידה בשעות הראשונות, דווקא הקבוצה שחוותה לידה קצרה יותר דירגה את רמת הכאב כגבוהה יותר מהקבוצה שבה הלידה ארכה זמן רב יותר (אך בגלל האפידורל, בסופה של הלידה הכאב הורגש אצלן הרבה פחות- ע.ב.ח). ממצאים אלו מחזקים את ההבנה שזיכרון הכאב מבוסס על שיאה וסופה של חווית הכאב ומהווה נדבך נוסף בהבנת חווית הכאב בפרט וזיכרון חוויות בכלל.

 

קישור לכתבה על המחקר- האוניברסיטה הפתוחה

הרצאה מרתקת של ד"ר ערן חיות על זיכרון הכאב

קצת על תחושת הכאב

Blurry pattern of colorful decoration lightsכ-10%-20% מכלל האוכלוסיה סובלים מכאבים כרוניים, אשר נגרמים ממחלות ממאירות, בעיות אורתופדיות, פגיעות עצביות ועוד. הרפואה כיום מצליחה להקל על כאב כזה בצורה די מוגבלת וזמנית.
מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית בדק אפשרות של שימוש באופטוגנטיקה להקלת הכאב. אופטוגנטיקה הינה שימוש באור אשר גורם לתאים מהונדסים, שעליהם מוקרן האור, לייצר חומרים מסוימים- כאשר בניסוי הנוכחי השתמשו החוקרים בנגיפים מהונדסית גנטית, כך שיפרישו חומרים בהתאם לתגובה לאור באורך גל מסוים.
הנגיפים המהונדסים הוזרקו לרגלי עכברים, כאשר הם הונדסו לשחרר חומרים גורמי כאב בתגובה לאור כחול וחומרים משתקי כאב בתגובה לאור צהוב ואכן כך קרה-כאשר נדלק אור כחול בתחתית הכלוב, העכברים חשו כאב ואילו כאשר נדלק אור צהוב, הם פיתחו חסינות לכאב.
ניסוי זה פותח פתח לשימוש בהקלה על כאב, במנגנון דומה, גם אצל בני האדם, אם כי בהחלט נדרשים מחקרים נוספים בתחום.

קישור לידיעה-אתר רשת ב'

קצת על תחושת הכאב- אתר האגודה הישראלית לכאב

מהי אופטוגנטיקה?- מכון דוידסון לחינוך מדעי

file0001486305654כאבי ראש, שרירים ושיניים הם כאבים שניתן להתמודד איתם כהלכה בעזרת תרופות. מאידך, כאבים אשר נגרמים כתוצאה מדלקת- כמו כאבי גב, דלקת פרקים ועוד- הם הרבה יותר קשים לטיפול.
עד היום נעשה לצורך טיפול בכאבים כאלו שימוש במורפין, שמעבר לכך שהוא גורם לתופעות לוואי מסוכנות, הוא סם פסיכואקטיבי ממכר ביותר. מעבר לכך אפשר להזריק סטרואידים לאיזור, אשר אליהם הגוף מתרגל בסופו של דבר.
חומר חדש אשר קרוי רסיניפרטוקסין (RTX) והמבוסס על רעלן המצוי בצמח קוצני דמוי-קקטוס ממרוקו, מעניק תקווה חדשה. הוא מסתמן כחומר אשר מסוגל בהזרקה אחת, להעניק הקלה תמידית מכאב מקומי. הוא עושה זאת באמצעות הרס תאי עצב מיוחדים, תאים אשר מייצרים חלבון בשם TRPV1, והם אלו אשר גורמים לכאב הדלקתי באמצעות העברתו לאורך האקסונים אל המוח- כל זאת בלי לפגוע בתאי עצב אחרים.
את החומר סינתזו חוקרים אמריקאים, בראשם אנדרו מנס, כאשר עד היום נוסה החומר בהצלחה על כלבים וכעת נערך ניסוי להקלת כאביהם של חולי סרטן מתקדמים.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על חלבון TRPV1