http://allgraphic.org

מערכת השמש שלנו היא מערכת שבה ישנם שמונה כוכבי לכת ידועים אשר מקיפים את השמש (אליהם מצטרפים כוכבי לכת ננסיים ומספר גדול של גופים קטנים כמו אסטרואיים, שביטים ומטאורואידים).
בתחילת השנה (שנת 2016) טענו האסטרונומים מייק בראון וקונסטנטין בטיגין מאוניברסיטת קאלטק (Caltech ; המכון הטכנולוגי של קליפורניה), שקיים כוכב לכת תשיעי גדול מאוד (פי 10 מכדור הארץ), בעל מסלול מסועף מאוד אשר נמצא בקצה מערכת השמש ושיש לו השפעה על מסלולם של מספר כוכבי לכת ננסיים בקצה מערכת השמש. כעת חוקרת נוספת בשם אליזבת ביילי (Elizabeth Bailey ) מאותה האוניברסיטה טוענת שכוכב זה גם אחראי להטייה לא מוסברת של תנועת השמש.
הסיבה לכך הוא המסלול יוצא הדופן של כוכב הלכת התשיעי (שעדיין לא נצפה ממש כך שכרגע קיומו מאושר רק על-ידי חישובים) ואשר מסיט את תנועת השמש בדיוק בשש מעלות. החיפוש אחר כוכב הלכת התשיעי עדיין נמשך והחוקרים מעריכים שבתוך מספר שנים נוכל לאתר אותו ולהוסיף אותו אל רשימת שמונת כוכבי הלכת המוכרים לנו כבר.

 

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור להודעה של החוקרים

התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)
התמונה לקוחה מויקיפדיה (באדיבות נאס"א)

קיוריוסיטי הינו רובוט אשר נשלח לחקור את המאדים, הכוכב הרביעי במערכת השמש. מאידך כוכב נוגה, או ונוס בלועזית, הוא כוכב שקרוב אלינו מהצד השני, לכיוון השמש.
נוגה הוא כוכב סלעי, מעט יותר קטן מכדור הארץ. הוא מקיף את השמש בכמעט 225 ימי ארץ, כאשר הקפתו היא כמעט מעגל מושלם (בניגוד לצורת הקפת של כוכבי לכת אחרים שהיא אליפטית). דרך אגב, אפשר לראות בשעות מסוימות את נוגה בשמי ארצנו גם בלי להשתמש בטלסקופ.

חוקרי החלל נהגו להשתעשע במחשבות שאכן קיימים חיים על נוגה, זאת בגלל הדימיון שלו לכדור הארץ. לכן נשלחו אליו מספר חלליות, אמריקאיות ורוסיות, חלקם נשרפו, חלקם הצליחו במשימתם. מאידך, כל הזמן הופקו לקחים מהכישלונות על מנת לשפר את יכולתם של החלליות הבאות.

הסובייטים היו הראשונים ששיגרו גבשושית לחלל בשנת 1961 בסדרה של חלליות בשם "ונרה". ונרה 1 לא הצליחה להעביר מידע לכדור הארץ, ונרה 3 התרסקה על פני נוגה בשנת 1966. שנה לאחר מכן הצליחה ורנה 4 לחדור לאטמוספירה של נוגה ולשלוח נתונים, אך לא לנחות עליו. כך גם קרה עם ורנה 5 ו-6 ששוגרו בהפרש של כמה ימים אחת מהשנייה.
ונרה 7, הצליח ליפול אל פני הכוכב ולשדר מספר דקות, במה שנחשב למדידה הראשונה בהיסטוריה מפני שטח כוכב שאינו כדור הארץ. ונרה 8 הצליחה לשדר כמעט שעה מפני הכוכב, כאשר ורנה 9 ממש נחתה על הכוכב ובפעם הראשונה בהיסטוריה שידרה תמונות מפני כוכב לכת. ורנות 10-16 הצליחו גם הם ברובם לשדר נתונים נוספים לגבי נוגה.

האמריקאים נכנסו לחקר נוגה, בשנת 1962, שנה לאחר הסובייטים. חלליות "מארינר" האמריקאיות נשלחו אל נוגה בין השנים 1962-1973. מארינר 1 התפוצצה בזמן שיגורה. אחריה מארינר 2, 5 ו-10 הגיעו לאיזור נוגה ושלחו נתונים ותמונות לארץ. על המידע שהביאה מארינר עבדו במשותף צוותים אמריקאים וסובייטים- שיתוף פעולה מאוד לא אופייני באותה התקופה.

חלליות נוספות ששוגרו למאדים היו שתי חלליות במשימת "פיוניר ונוס" אשר ביצעו מדידות לגבי נוגה בין השנים 1978-1992, החללית "מגלן" אשר הגיעה אל נוגה בשנת 1990 והקיפה אותו במשך ארבע שנים והחללית האחרונה, הפעם של סוכנות החלל האירופאית, "ונוס אקספרס", אשר הגיעה לנוגה בשנת 2006.

בעתיד צפויה החללית האמריקאית מרקורי מסנג'ר להגיע לנוגה, בדרכה אל כוכב חמה. כמו כן ישנם תכנונים נוספים לשלוח רכב חלל ייעודי לנוגה אשר יוכל לעמוד בחום העצום שם ואף לוויין שיוכל להפוך לכדור פורח.

 

מסע אל נוגה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

הטיסות הסובייטיות לנוגה בשנות השבעים- אתר הידען

למעלה מ-500 כוכבי לכת התגלו מאז שנת 1995. חלק מהכוכבים הללו קרויים "צדקים חמים"
(מאחר שהם בגודל ואף גדולים יותר מצדק שלנו אך קרובים לשמש הרבה יותר-ולכן חמים)
ורק לאחרונה הבחינו בשוני בהתנהגותם יחסית למערכת השמש שלנו. השוני מתרכז בשני
דברים עיקריים:

1) "צדקים חמים" רבים נעים במסלול קרוב מאוד לשמש שלהם יחסית למערכת השמש שלנו
(מסלול של מספר ימים יחסית למסלול של שלשה חודשים לכוכב "חמה"  המקיף את השמש שלנו).

2) "צדקים חמים" רבים נעים בכיוון מנוגד לסיבובה של השמש שלהם.

ההסבר, אשר עבר סימולציה בהצלחה, כולל גוף חיצוני נוסף (כמו שמש נוספת או כוכב לכת) אשר מושך את כוכבי הלכת הצעירים למסלול אליפטי.
בשלב מסוים, השמש לוכדת את הכוכב בכוחות הגיאות שלה ו"מאלצת" אותו להסתובב במסלול קרוב אליה. בעקבות התנודות הגדולות בין צורת המסלול לגובהו, אם המקום שבו תופסת השמש את כוכב הלכת מנוגד לכיוון הקפתה העצמית-זה יהיה הכיוון שבו הוא יקיף אותה לנצח.

קישור לידיעה

הסבר על כוחות הגיאות והשפל