Mother breast feeding her baby with closed eyesסוכרת מסוג 1, אשר קרויה גם סוכרת נעורים (למרות שיכולה להופיע גם בגיל מבוגר- ע.ב.ח.), היא סוכרת אשר נגרמת בעקבות מצב שבו איי לנגרהנס שבתאי בטא בלבלב אינם יכולים לייצר מספיק אינסולין כדי למנוע היפרגליקמיה (מצב של עודף סוכר בדם).
גם סוכרת מסוג 1, גם סוכרת מסוג 2 (תנגודת גבוהה של הרקמות להשפעת האינסולין) וגם סוכרות אחרות (כמו סוכרת הריונית) נמצאות בעלייה בשכיחותן באוכלוסיה והחוקרים מנסים להבין את הגורמים לכך. מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הרפואי הדסה, בראשותם של פרופ' יובל דור, ד"ר מירי סטולוביץ ופרופ' בנימין גלזר, בדק את יכולת החלוקה של תאי ביתא בעכברים ביחס לגילם ומצא שככל שהגיל מבוגר יותר, כך יכולת ההתחדשות של תאי ביתא פוחתת. ממצא לא צפוי אחר הראה שאצל עכברים יונקים, יכולת החלוקה של תאי ביתא איננה מיטבית. מסקנת המחקר היא שיכולת ההתחדשות וההבשלה התפקודית של תאי ביתא נרכשות רק לאחר הגמילה מחלב אם, כך שתהליך הגמילה מחלב מהווה שלב התפתחותי חשוב שלא זוהה עד כה בהבשלה של תאי ביתא.
ממצא זה מצטרף לתוצאות מחקרים אחרים אשר מצביעים על חשיבותו של תהליך הגמילה מיניקה בהבשלה התפתחותית של רקמות שונות בגוף והבנת הסיבה לממצאיו יכולה לקדם את ההבנה והטיפול במחלת הסוכרת.

 

קישור לידיעה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי- Developmental cell

קצת על מחלת הסוכרת וסוגיה השונים

file000163648711סוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1) היא בעצם מחלה אוטואימונית אשר מתפרצת כאשר תאי מערכת החיסון הורסים את תאי הלבלב, תאים אשר תפקידם לשחרר אינסולין המווסת את כמות הסוכר בדם. במחלה זו חולים כחצי מיליון ילדים בעולם כשיותר ויותר חולים בה.
"השערת התברואה" (Hygiene Hypothesis) קובעת כי היתקלות המערכת החיסונית במהלך הילדות עם מיקרואורגניזמים כמו חיידקים וטפילים אחרים מלמדת את הגוף מה לתקוף ומגינה עליו מפני מחלות אוטואימוניות.
חוקרים מאוניברסיטת מלטה גילו מסקר מחקרים ונתונים שככל שבמדינה יש פחות תמותה ממחלות זיהומיות (בשל חוסר היחשפות), כך שיעורי התחלואה בסוכרת עולים. ממצא זה מאושש את תיאוריית השערת התברואה, אך לא מוכיח אותה, כיוון שיכולים להיות משתנים מתערבים אחרים אשר יכולים להביא לממצאים אלו.

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על מחלת הסוכרת

מחקר ישראלי חדש שנעשה באוניברסיטה העברית מגלה אפשרות לזהות סמנים אפיגנטיים של מחלות כדוגמת מחלת הסוכרת מסוג 2, מחלות פסיכיאטריות, אוטואימוניות ועוד.
הסמנים האפיגנטיים מושפעים מהמזון שאנחנו אוכלים, חשיפה למזהמים סביבתיים ועוד- כל אלו עלולים לגרום לתפקוד לא תקין של הגנים ולגרום למחלה. הסמנים האפיגנטיים הם בעצם תוספות מולקולאריות אשר נצמדות ל-DNA בלי לשנות את הרצף שלו, אך הן בעלות השפעה על התבטאות הגנים.
במחקר מיפו החוקרים אפיגנומים של מאות חולי סכרת ומאות אנשים בריאים והתברר שקיימים הבדלים מובהקים באיזורים מסוימים. הבדלים אלו היו הרבה יותר משמעותיים מהשוני ב-DNA  הרגיל בין החולים לבריאים.
בעזרת השיטה הזו יהיה ניתן לנבא טוב יותר את הסיכוי של אנשים צעירים ללקות במחלה, רק על סמך מיפוי האפיגנטיקה שלהם, עוד לפני שהתגלו בהם סימפטומים של המחלה.

קישור לידיעה

מהי אפיגנטיקה?

מחלת הסוכרת מורכבת משני סוגים. הסוג הראשון נקרא סוכרת נעורים ובו מע' החיסון תוקפת את תאי הביתא של הלבלב אשר מייצרים אינסולין עד כדי השמדתם המלאה. מחסור בתאי ביתא קיים גם בסוכרת מבוגרים (אם כי הגורם כאן מורכב יותר). ללא אינסולין, תאי הגוף אינם מסוגלים לספוג את הגלוקוז מהדם ולהשתמש בו ליצירת אנרגיה ונותרים מורעבים. במקביל, הגלוקוז מצטבר בדם ועלול לגרום לכשל כלייתי ועיוורון. לכן חולי הסוכרת נאלצים להזריק אינסולין באופן תמידי.
מחקר של האוניברסיטה העברית איתר את המנגנון ליצירת תאי ביתא בלבלב.
במחקר זה התברר שישנו אנזים בשם גלוקוקינאז אשר עוזר לשכפול תאי הביתא. שימוש בתרופות הכוללות אנזים זה יכול להאיץ את התרבות תאי הביתא בלבלב ולהקל על תסמיני הסוכרת לסוגיה.

קישור לידיעה

קצת על הסוכרת