הפסיפס שהגלה בחפירות המנזר. צילום: אילן אסייג
הפסיפס שהגלה בחפירות המנזר. צילום: אילן אסייג

האימפריה הביזנטית (ביזנטיון) היתה אימפריה אשר שרדה לאחר נפילת האימפריה הרומאית המערבית. היא שלטה לאורך תקופה ארוכה עד לנפילת בירתה, קונסטנטינופול, בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453. בישראל שלטו הביזנטים בין השנים 324-638, תקופה המקבילה לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים.
לאחרונה חשפה רשות העתיקות בחפירת הצלה, אשר בוצעה באיזור יישוב חורה שבצפון הנגב, מנזר מרשים מתקופה זו. המנזר מחולק לחדרים ומרוצף בפסיפסים עם כתובות בשפה היוונית. כמו כן נמצאו במנזר כלי חרס לשם אגירה, כלי זכוכית ומטבעות מהתקופה הביזנטית.
הארכיאולוגים תיארכו, על סמך הכתובות שנמצאו, את בניית המנזר למחצית השנייה של המאה השישית כאשר לטענת דניאל וורגה, מנהל החפירה, מנזר זה הינו חלק מרצף מנזרים שנבנו בתקופה זו בין עבר הירדן לבקעת באר שבע.

 
קישור לידיעה

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

file000985321178בעקבות חפירות של רשות העתיקות באיזור בשם מוריסתאן ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, לפני הקמת מסעדה באיזור, התגלה מבנה מהתקופה הצלבנית (1099-1291 לספירה הנוצרית) אשר שימש אז כבית חולים.
המבנה, אשר נראה כאולם ענק המשופע באולמות וחדרים, הוקם על-ידי מסדר דתי-צבאי נוצרי בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" (הוספיטלרים בלטינית). הוא מסוגל היה לקלוט עד 2,000 חולים וחלקו שימש גם כבית יתומים.
התברואה באותו בית החולים ורמת הרפואה היתה ירודה, בהתאם לאותה התקופה. כמו כן אחת התעודות שהתגלו שם מגלה על המשמעת הקשה אשר שרתה על אנשי הצוות שם, כאשר תיארה עונש של איש צוות אשר סרח בתפקידו ואולץ ללכת כשמאחוריו הולכים שאר אנשי הצוות ותוך כדי כך מצליפים בו ללא רחם לעיני כל החולים.
המבנה התמוטט ברעידת האדמה שהייתה בארץ ישראל בשנת 1456, רעידת אדמה שגרמה לנזק כבד לאיזור חברון וירושלים, ושרידיו שימשו בימי הביניים כאורוות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על התקופה הצלבנית בארץ ישראל

file000607586240שני גילויים חדשים בעלי חשיבות התגלו לאחרונה בירושלים על-ידי רשות העתיקות. התגלית הראשונה כוללת בור מים קטן, שלושה סירי בישול ונר חרס קטן- כל אלו מתקופת המרד הגדול (הראשון מבין שלושת המרידות של העם היהודי נגד הרומאים שהתחיל בשנת 66 לספירה).
התגלית השנייה היא קטע דרך מהמאה השנייה עד הרביעית לספירה. דרך עתיקה זו הובילה מיפו לירושלים. רוחבה כ-8 מטרים כשהיא תחומה באבני שפה מצדדיה.
קטע דרך זו הוא חלק ממערך שלם של דרכים רומאיות שקישרו בין ירושלים ליפו. קטע הדרך שהתגלה הוא מהקטע שעובר דרך בית חורון לירושלים.

 

קישור לידיעה

קצת על המרד הגדול של היהודים ברומאים