שינה היא מצב פיזיולוגי ומחזורי אשר נחיצותו לתפקוד האדם ובעלי החיים הכרחי. משך השינה תלוי לרוב בפעילות האדם במהלך היום ואצל רוב האנשים היא תופסת שליש מחייהם. למרות חשיבותה של השינה, המחקר יודע עליה מעט מאוד.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת חיפה על-ידי הדוקטורנטית נטע רם-וולסוב מבית הספר לטיפול באומנויות בהנחיית פרופ' תמר שוחט מהחוג לסיעוד (תוך שיתוף עמית גרין מהמכון לרפואת שינה במרכז הרפואי אסותא ופרופ' אורנה צישינסקי ממכללת עמק יזרעאל), השווה בין דפוסי השינה של סטודנטים לאמנות וסטודנטים למדעי החברה בהקשר של יצירתיות ויזואלית ומילולית.
יצירתיות מוגדרת בארבעה מאפיינים: שטף (היכולת לספק מגוון רב של רעיונות), גמישות (היכולת לעבור בקלות בין דפוסי מחשבה שונים כדי לספק את מגוון הרעיונות), מקוריות (ייחודיות הרעיון ביחס לרעיונות של הסביבה) ושכלול (היכולת לפתח כל רעיון בנפרד). במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות לבחון כיצד יצירתיות חזותית ויצירתיות מילולית ישפיעו על משך זמן השינה ואיכותה. במהלך הנסוי נבדקו 30 סטודנטים לתואר ראשון משבעה מוסדות אקדמיים, מחציתם למדו אומנות (חד חוגי) ומחציתם מדעי החברה (חד חוגי). שנתם הוערכה במעבדת שינה, כמו כן הם מילאו שאלונים המעריכים יצירתיות ואיכות שינה. תוצאות המחקר העלו, בין השאר, שככל שרמת היצירתיות החזותית היתה גבוהה יותר, כך איכות השינה היתה ירודה יותר, מה שהתבטא בתפקוד יומי לקוי יותר. ככל שרמת היצירתיות המילולית היתה גבוהה יותר, כך הסטודנטים ישנו יותר שעות והתעוררו מאוחר יותר.
מחקר זה מחזק את הסברה שמנגנונים פסיכוביולוגיים שונים מעורבים ביצירתיות חזותית לעומת מילולית. מחקרי המשך יכולים לעסוק בשאלה האם היצירתיות משפיעה על השינה או שהשינה משפיעה על היצירתיות ואולי אין קשר ביניהן…

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת חיפה

קצת על שינה והשפעתה על האדם

אשה ישנה במיטהבחודשים האחרונים עלה לכותרות עניין זיהום האוויר באיזור חיפה והמפרץ. אין ספק שהדבר מטריד, אך מסתבר שלעיתים זיהום האוויר בתוך הבית, הנשאף אל תוך ריאותינו בזמן שאנחנו ישנים, גם הוא אינו דבר בריא במיוחד. בשל כך פרסם לאחרונה המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) מסקנה שסיכונים בריאותיים כמו אסתמה ובעיות כרוניות בלב גבוהים יותר כשאנו חשופים לזיהום האוויר שבתוך הבית יותר מאשר לזיהום שבחוץ (המסקנה הזו כמובן מושפעת מכמות זיהום האוויר שמחוץ לבית- ע.ב.ח.).

מחקר יחסית חדש, אשר נעשה על-ידי ברנדון בור (Boor), דוקטורנט באוניברסיטת טקסס באוסטין, עסק בזיהום האוויר אשר נמצא במיקרו-סביבה של השינה. כמעט שליש מזמן חיינו אנחנו ישנים. במיטה שאינה מאווררת נמצאים מיקרואורגניזמים שונים, נבגי פטריות ותאי עור מתים המהווים מצע להתפתחות חיידקים. בזמן השינה אנחנו מתגלגלים ואז מקפיצים את הדברים הללו באוויר וכך שואפים אותם לתוך ריאותנו במשך כשמונה שעות ביממה (בתהליך מכונה resuspension). מחקרים נוספים של עמיתיו של בור גילו למשל שכיסוי הראש בשמיכה מגדיל את שאיפת המזהמים באוויר פי 20 וששינה על הבטן גורמת לשאיפת יותר מזהמים משינה על הגב. מחקר נוסף של בור גם גילה שדווקא המזרונים החדשים, העשויים קצץ וסיבים, פולטים יותר תרכובות אורגניות נדיפות לעומת מזרונים ישנים.

המחקר בתחום נמשך, אך בינתיים הדרך להקל על שאיפת מזהמים אלו היא הקפדה על אוורור טוב של המצעים וכביסה שלהם מידי שבוע.

 

קישור לתקציר המאמר המקורי- אתר sciencedirect

קישור לכתבה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

אישה ישנה1שליש מחיינו עובר בשינה ושינה טובה הינה בעלת חשיבות עצומה לאיכות חיים, למגע חברתי וליכולת פעילות מוחית תקינה במהלך היום. מחקרים רבים הוכיחו קשר בין שינה לקויה לבין תחלואה ותאונות ולכן חשוב, במצבים מסוימים, להעריך נכונה את איכות השינה ולאבחן ליקויים בה.
כיום בדיקת איכות השינה (בדיקה פוליסומנוגרפית; Polysomnography) נעשית על-ידי הגעתו של הנבדק למעבדת שינה, בה מחברים אליו חיישני מגע אשר עלולים לגרום לו אי נוחות ואז לעוות את תוצאות הבדיקה. לאחרונה
מחקר חדש, אשר בוצע על-ידי הדוקטורנטית אלירן דפנה בראשותו של ד"ר יניב ציגל מהמחלקה להנדסה ביורפואית מאוניברסיטת בן-גוריון, הציג דרך חדשה לעמוד על איכות השינה, וזאת בעזרת מיקרופן אשר מנתח את אותות השמע של קולות הנשימה במהלך השינה. במהלך שיטה זו מוקלטות קולות הנשימה של הנבדק במשך לילה שלם ומסווגות לפי התכונות האקוסטיות המצופות משלבי השינה.
שיטה זו, כאשר תיושם בפועל, יכולה לחסוך את אי הנוחות בהצמדת חיישני מגע לגוף הנבדק בזמן השינה, ויותר מכך, אף להיעשות בבית הנבדק בעזרתו של טלפון חכם.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, דובר אונ' בן-גוריון, גלילאו מ"ס 199, ע"מ 34-35

 

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת בן-גוריון

קצת על בדיקה פוליסומנוגרפית

סיוט לילהתסמונת המוות הלילי הפתאומי (Sudden Unexplained Nocturnal Death או דאב-טסואם כפי שהיא מכונה בתאילנד ובקמבודיה) היא תסמונת אשר מתרחשת אצל גברים צעירים ממוצא מזרח אסיאתיים. ישנן השערות רבות לגבי הגורם לתופעה, אך אף אחת עוד לא הוכחה סופית.
תסמונת זו, אשר זוהתה לראשונה בשנת 1977, מתרחשת לרוב בזמן השינה, כמה שעות לאחר ארוחה כבדה. הלוקה בה מתעורר כשהוא חש תחושת מחנק, מתקשה לנשום ופולט קצף מהפה. המוות נגרם בגלל הפרעת קצב בשם פרפור חדרים.
הסברה היא שהתסמונת קשורה להפרעות במערכת ההולכה בלב ולכן לא ניתן לאתר אותה בנתיחה לאחר המוות. מהסיבה הזו קביעת סיבת המוות כצואה מהתסמונת הזו היא רק על דרך השלילה.
תסמונת זו קטלה בישראל מתחילת שנת 2008 ועד היום כ-45 עובדים זרים, כמעט כולם מתאילנד.

 

קצת על תסמונת המוות הלילי הפתאומי

הפרעות שינה שונות ומשונות-אתר תפוז

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת סטנפורד של ד"ר אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון מציג אפשרות שבה ניתן לשכך את הפחד אשר קשור לזיכרונות פוסט-טראומתיים (PTSD    – הפרעת דחק פוסט טראומתית) בזמן השינה.
כיום ההשערה השולטת לגבי השינה היא שיש לה תפקיד משמעותי באירגון מחדש של הזיכרון, מה שמעניק לו עמידות ואורך חיים. במחקר נבדק התהליך ההפוך, הכחדת זיכרונות בזמן השינה, בעזרת מניפולציה באיזור האמיגדלה אשר שוברת את הקשר בין הזיכרון לבין הפחד הנלווה אליו.
המחקר, שנוסה בינתיים על עכברים, יכול לפתור את בעיית הזיכרונות החוזרים אצל אנשים בעלי הפרעת דחק פוסט טראומתית ולהקל על חייהם.

מבוסס על כתבה בעיתון מגזין הטכניון (חורף 2013)

קישור לידיעה-אתר הטכניון

מהי הפרעת דחק פוסט טראומתית?