מטוס סילון מודפסהדפסה תלת-ממדית, אשר הומצאה בשנת 1983 על ידי צ'אק האל מחברת "3D Systems", היא טכנולוגיית ייצור המאפשרת לייצר דגמים תלת-ממדיים היישר מתוך המחשב. הדגמים מתוכננים על-גבי מחשב באמצעות תוכנות תב"ם (תכנון בעזרת מחשב; CAD) ואז מיוצרים מפולימרים שונים, שכבה אחר שכבה, עד שלבסוף מתקבל דגם סופי. כיום קיים מגוון גדול של מדפסות תלת-ממד אשר מסוגלות להדפיס חלקי מתכת מורכבים, תכשיטים, בגדים ויש אף יישומים המנסים להדפיס מזון, מבנים, איברים ביולוגיים ועוד.
לאחרונה הציגו יצרנית כלי הטיס Aurora Flight Sciences וחברת סטרטסיס (Stratasys) את כלי הטיס הסילוני הראשון שהודפס במדפסת תלת מימד. הכלי שיוצר הוא מל"ט (מטוס ללא טייס) בעל מוטת כנפיים של שלושה מטרים במשקל 15 ק"ג, כאשר 80% מתוכו הודפסו במדפסת תלת מימד על בסיס תכנון ממוחשב. היתרון הגדול של סוג יצור שכזה הוא במהירות ובחיסכון – לדברי המפתחים התהליך של ייצור המל"ט הראשון ארך כחודש, קצר לפחות ב-50% ביחס לייצור רגיל בתעשייה. קיצור זמן הייצור אף צפוי להתקצר במל"טים הבאים לשבועיים בלבד.
בעבר נעשו ניסיונות להדפיס כלי טיס קטן במדפסת תלת מימדית, אך כלי הטייס שהודפס על-ידי Aurora וסטרטסיס הוא הגדול והמהיר מכולם. יתרונות הדפסת תלת מימד הם רבים, בין השאר הוזלה ניכרת של עלויות ובסופו של דבר יכול להיות שכך יודפסו מטוסי העתיד.

 

קישור לידיעה-אתר israeldefense

קישור לידיעה- אתר businesswire

קצת על הדפסה תלת-מימדית

נוצהנוצות, באופן אינטואיטיבי, מתקשרות בעיקר לציפורים. הנוצות בנויות מחלבון בשם קרטין (החלבון אשר משמש, בין השאר, לבניית שיער, קשקשים וציפורניים) ומבין תפקידיהן, יכולת תעופה ושמירה על חום הגוף. הסברה הינה שמקורן של הנוצות הינו בקשקשים של הדינוזאורים, אך מחקר חדש מגלה שמעבר לכך שהיו דינוזאורים עטויי נוצות, מקור הגנים של הנוצות הינו קדום הרבה יותר.
המחקר, אשר בוצע על-ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארצות הברית וקנדה, בראשותו של קרייג לאו (Lowe) מאוניברסיטת סטנפורד, בדק את הגנים האחראים ליצירת הנוצות ואת רצפי הבקרה אשר נועדו להפעלת גנים אלו. במהלך המחקר, סקרו החוקרים גנומים של יצורים אחרים במטרה לאתר את אותם גנים ורצפי בקרה בבעלי חיים אחרים מלבד עופות ואותם גנים נמצאו כבר אצל הדגים, האבות הקדמוניים של הזוחלים, היונקים והעופות וכמובן גם נמצאים אצלנו. אצל הדגים, אותם גנים כמובן לא שימשו ליצירת נוצות אלא שימשו ליצירת פנוטיפים אחרים (פנוטיפים הם התכונות שניתן לראות, אשר נובעות מאינטרקציה בין הגנים לבין הסביבה- ע.ב.ח.). מאידך, כאשר התנאים הסביבתיים סיפקו ליכולת התעופה יתרון הישרדותי, האבולוציה "פעלה" לכיוון זה ואז, בנוסף לגנים אלו, התפתחו גם רצפי הבקרה להפעלתם.
מחקר זה הוא אחד משורת מחקרים אשר משווים בין גנומים של יצורים שונים, תהליך שהתאפשר בעקבות יכולת המדע בשנים האחרונות לרצף גנום ביעילות גדלה והולכת.

 

קישור לכתבה- אתר Timeout

קישור למאמר המקורי

קצת על נוצות

מטוס ללא חלונותכאשר אנחנו טסים, ישיבה ליד החלון הינה מועדפת אצל אנשים מסוימים, למשל בשביל לראות את הנוף. מאידך עצם הוספת חלונות למטוס היא דבר יקר. היא מאלצת את מתכנניו להוסיף לו חיזוק לאורך הגוף ומבנה עבה וכבד יותר. משקל נוסף זה גורם לצריכת דלק מוגברת במהלך הטיסה ואז ליותר גזי חממה ולמחיר טיסה יקר יותר. מהסיבה הזו מטוסי מטען לרוב לא נבנים עם חלונות לאורכם ומהסיבה הזו מתכנני מטוסים חושבים כיצד לייתר את החלונות גם במטוסי נוסעים ואז להביא לחיסכון עצום בעלות הטיסות.
לאחרונה מומחים מהמרכז הבריטי לחדשנות בבריטניה (Centre for Process Innovation) הציעו לבנות מטוס אשר כולל מסכים במקום חלונות. המסכים, אשר יוכלו להיות מיוצרים למשל בטכנולוגיית OLED (מסכים אורגניים גמישים), יותאמו לקירות המטוס ויציגו שלל אינפורמציה כמו תמונות בזמן אמת על הנעשה מחוץ למטוס, סרטים, פרסומות וכיוצא בזה. עצם סיפוק הצפייה ההיקפית יוכל גם לאפשר לתכנת זריחה ושקיעה של השמש על מנת להקל על תופעת היעפת (ג'ט לג). יתרונות אחרים של מסכים במקום חלונות הם מניעת החימום הנקודתי בחלונות אשר פונים אל השמש ומקום יותר רחב לכיסאות הנוסעים, זאת מאחר שלא יהיה צורך בתמיכה המבנית לחלונות.
המומחים טוענים שניתן להגיע לסוג מטוס כזה בתוך עשור, אם כי עדיין קיימים חסרונות כגון עומס חושי מוגזם על הנוסעים ובעיות של תאורה לא נעימה והפרעות אחרות ממסכים שכנים. חשוב לציין שהרעיון לייצר מטוסים ללא חלונות איננו בלעדי למכון הבריטי לחדשנות, גם חברות אחרות בעולם חשבו בעבר על רעיון זה וחלקן אף מתכננות לעשות צעדים ליישמו.

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

סרטון המדגים את המטוס ללא חלונות- אתר Youtube

רעיון מטוס ללא חלונות של חברת Technicon Design הצרפתית