קיצור תולדות האנושות

להלן החלק הראשון של ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2015:

 

קיצור תולדות האנושות – יובל נח הררי (הוצאת דביר)

 

קיצור תולדות האנושות הינו ספר מרתק ורחב יריעה. הוא סוקר את ההיסטוריה דרך שלוש מהפכות עיקריות- המהפכה הלשונית שהחלה לפני 70,000 שנה, המהפכה החקלאית שהחלה לפני כ-10,000 שנה והמהפכה המדעית שהחלה לפני כ-500 שנה.
קיצור תולדות האנושות, מעבר לכך שהוא ספר שמאוד נהניתי לקרוא אותו, הינו ספר מעורר מחשבה גם לאחר סיום הקריאה. הוא מכיל ידע עצום ומחבר בצורה מיוחדת בין ההיסטוריה של העבר למקום שהגענו אליו כיום.

 

ציון הספר- 9.2

 

 

 

 

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה – אנטוני ביוור (הוצאת ידיעות אחרונות)

 

אנטוני ביוור זכור לי לטובה מספריו הקודמים “סטלינגרד”, “הפלישה לנורמנדי” ו”נפילת ברלין”. בספר הזה הוא מספר את מלחמת העולם השנייה בדרך אחרת לגמרי. הוא מתבסס על מחקרים וניתוחים היסטוריים אחרונים של התקופה ומפרט תוך סיפור עלילה מרגש ומיוחד את כל קורות מלחמת העולם השנייה. הספר שולח את הקורא לתקופה האפלה, אולי האפלה ביותר, של המאה העשרים וחווית קריאה מעולה, במיוחד לחובבי ההיסטוריה מבינכם, מובטחת.

 

ציון הספר- 9.4

 

 

 

 

 

גנוםגנום – מאט רידלי (הוצאת זמורה ביתן)

הספר “גנום” הוא אמנם ספר יחסית ישן, הוא נכתב ב-1999 ולא פשוט להשיג אותו, אבל הוא בהחלט שווה קריאה גם כיום. הוא מוביל למסע מסקרן לכל אחד מ-23 הכרומוזומים בגרעין תאי גופנו ומספר סיפור אשר קשור לאותו הכרומוזום. תוכלו לקרוא שם על המבט הגנטי של האינטליגנציה, הכולסטרול, הרצון החופשי, האישיות, המיניות, המוות, הזיכרון ועוד. הספר גם דן בקצרה בסוגיות האתיות השונות שמעוררת היכולת לקרוא ולהפיץ את המידע הגנטי של כל אדם, האווגנטיקה ויישומה על-ידי הבריטים, האמריקאים וכמובן הגרמנים ועוד. לדעתי דווקא בנושא זה היה כדאי להרחיב קצת יותר.

 

ציון הספר- 8.8

 

 

 

 

 

חשיבה חדהחשיבה חדה – גלעד דיאמנט (הוצאה עצמית)

גלעד דיאמנט הוא איש הייטק מחיפה אשר מנהל את קבוצת “חשיבה חדה” באינטרנט. הספר שהוא הוציא בשנה האחרונה, אשר נקרא כשם הקבוצה (“חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה”), מכיל מידע רב על הטיות של תפיסה, חשיבה, מגבלות המוח האנושי ונטייתו לסובייקטיביות ולאשליה. הספר גם מכיל דוגמאות מחקריות שונות ואפשר ללמוד ממנו רבות על כיצד מתנהל מחקר בצורה נכונה בעולם המדע. בחלקו השני של הספר מסביר דיאמנט כיצד תחומים מסוימים הינם פסאדו-מדע וכיצד אשליות שונות מטים את חשיבת המאמינים בהם.
הספר, אשר ניכר שהושקע מאמץ רב בכתיבתו ובשיווקו, מעורר דיון ציבורי חשוב מאוד בתחום שמעטים הספרים בו, במיוחד בשפה העברית. עצם העובדה שכתב אותו אדם, לאו דווקא מהאקדמיה, אשר חדור בתחושת שליחות מהווה בשבילי מופת לחזון שבו כל אדם יוכל לקחת נושא שמעניין אותו, גם אם הוא אינו חלק ממחקר אקדמאי, ולכתוב ולחקור אותו מתוך תחושת שליחות.

 

ציון הספר- 9.0

 

 

 

ההיסטוריה של המחרההיסטוריה של המחר – יובל נח הררי (הוצאת דביר)

את הסקירה פתחנו עם “קיצור תולדות העתיד” של יובל נח הררי ונסיים אותה עם ספר חדש שלו “ההיסטוריה של המחר”. ספר זה “ממשיך” את הסיפור של הספר הקודם ומספר את מה שקורה לנו כיום ומה שיקרה לנו בעתיד. במהלך הספר מציע פרופ’ הררי את התזות שלו לעתיד ומחבר זאת עם הווה של ימינו. ספר מעניין ומרתק, מאוד נהניתי לקרוא, אבל האם הוא צודק? נקווה שנהיה כאן לראות זאת.

 

ציון הספר- 8.9

 

 

 

 
כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א’

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב’

הורדהספר “בתוככי הרייך השלישי” הוא ספר יחסית ארוך לקריאה. הוא כתוב בפונט קטן ומספר העמודים שלו עובר את ה-500. למרות הקשיים הללו, הספר ריתק אותי ברוב הזמן.

הספר הוא בעצם ביוגרפיה שאותה כותב אלברט שפאר, האדריכל של היטלר ובהמשך מיניסטר החימוש שלו, כאשר הוא מרצה את עשרים שנות המאסר שלו בכלא שפנדאו שבמערב ברלין.

בספר הזה מספר שפאר את קורותיו מאז עלייתו של היטלר לשלטון ועד למשפטי נירנברג ואת קורותיו של היטלר ומה שנעשה בצמרת המפלגה הנאצית לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה.

הספר עמוס פרטים ומשקף את אופיו הטכנוקרטי של שפאר. בתחילתו מסופר הרבה על אדריכלות, מקצועו של שפאר ותחביבו של היטלר (תחביב שלא הצליח להפוך למקצוע). הוא למשל מספר שהלך חייו של היטלר היה של אמן, של אדם שרוב הזמן די התבטל ופרצי העבודה שלו נבעו מהשראות רגעיות.

לאחר ששפאר ממונה למיניסטר החימוש, מסופר על מה שקורה עם היטלר בזמן המלחמה ואז הספר מתחיל לעניין הרבה יותר. בין השאר מוזכרים אנשי הלשכה של היטלר- ביניהם בורמן, גרינג, הימלר- והתככים אשר מלווים את התנהלותם בינם לבין עצמם ובינם לבין היטלר. היטלר הוא הפוסק הראשי כשהדרך להטיית דעתו עוברת בכל מיני תחבולות.

שפאר מציג בצורה יפה את אישיותו של היטלר, את כוחו המהפנט מול האשליות שבהם הוא שקע במיוחד בסיומה של המלחמה. את ריקנותו הפנימית משוללת הרגש, אולי גם מקור עוצמתו.

הוא למשל טוען שמקור השפעתו של היטלר היה בזכות האמונה החזקה בעצמו, בזכות יכולתו להשלות את עצמו ואז למשוך אחרים אל תוך האשליה הזו, מה שגם גרם לשיגעון גדלות, למלחמה ולמות מאות אלפי אנשים על מזבח הנאמנות אליו.

מתיאוריו אפשר לקלוט גם את האבסורדיות של ניהול דיקטטורי שבו אדם שאינו מבין במהלכי מלחמה, מנהל את המלחמה ואין עליו חולקים. לדעתו אחת הסיבות שגרמניה הפסידה במלחמה היא צורת ניהולה על-ידי היטלר.

מאידך, לדעתי שפאר פחות מצליח לתאר את עצמו ואת עלילותיו, או לוקה בתיאור חסר או לא מדויק על מנת למצוא חן בעיני הקוראים או על מנת להוציא אותו בצורה טובה. למשל, השואה היהודית מוזכרת אולי בשתי שורות בספר, למרות שידוע ששפאר היה במחנה ריכוז וצולם עם אבירים מזי רעב. הוא מספר גם על יחס חיובי ואפילו ידידותי של קצינים בריטיים ואמריקאים בתחנות לפני נירנברג, כשכאן ניכר בעיני ההתייחסות לפן מסוים והדגשתו יתר על המידה.

לסיכום ספר שיכול בהחלט לרתק, אם כי עמוס גם פרטים שמנפחים אותו יתר על המידה.

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]