MRI Sialography

 

האבחון בעזרת סריקת MRI הינו כר פורה למחקר. ככל שעוברות השנים, כך מומצאים סוגי רצפים ופרוטוקולים חדשים, ואליהם מצטרפים השיפורים בתוכנה וחומרה- אפשר למשל לראות את ההתפתחות הגדולה בשנים האחרונות בתחום הדימות הקרדיו-וסקולרי, דימות המעי, דימות המוח ועוד. נכון לאחרי אמצע שנת 2022, הצטרפו סריקות, רצפים ופרוטוקולים חדשים של MRI ואילו מאפשרים ביצוע סריקות מיוחדות באיכות טובה מבעבר. מבחר מהן נציג בכתבה זו ובכתבות נוספות בהמשך:

 

MRI Sialography– סריקת MRI להדגמת בלוטות רוק

סריקת MRI סיאלוגרפיה (Sialography) היא סריקה הבודקת את בלוטות הרוק – במיוחד את בלוטות הפרוטיס, הממוקמות קדמית לאוזן. היא יכולה להוות בדיקת השלמה לבדיקות אחרות המבוצעות לבלוטות הרוק כמו אולטרסאונד, סיאלוגרפיה בעזרת רנטגן, סיאלוגרפיה תחת שיקוף עם חומר ניגוד מתאים ו-CT סיאלוגרפיה. גם בעבר היה אפשר כמובן לבצע סריקת MRI לאזור בלוטות הרוק, אך המצאת סוגי רצפים חדשים הפכו את הבדיקה כיום, לבדיקה רגישה ואמינה למדי להערכת בלוטות הרוק. במהלך הבדיקה כיום אנחנו מבצעים שימוש ברצפים בשכלול T2 (כמו לדוגמה RARE, CISS, FISP- אלו רצפים שגם משמשים בסריקות MRCP ו-MR Urography). הרצפים הללו מבהירים את הנוזל הנמצא בבלוטה ומדגימים את הצינורות בצורה טובה, ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד (אם כי הזרקת חומר ניגוד רק משפרת את התמונה).

ההתוויות לביצוע סריקת MRI סיאלוגרפיה הן למשל במקרה של סיאלוליתאזיס (Sialolithiasis – מחלה כרונית בה אבן נוצרת בצינורית הפרשת הרוק וגורמת לדלקות חוזרות של בלוטות הרוק), חסימה של צינור הרוק, בזיהוי סיבה לסיאלאדניטיס (Sialadenitis- דלקת של בלוטות הרוק הגורמת להיצרות תעלות הרוק) ובחשד לסיאלקטזיס ( Sialoangiectasis- הרחבת צינורות הרוק), דבר הנגרם בשל זיהום או הרס בלוטת הרוק בעקבות דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות.

יתרונות MRI סיאלוגרפיה הם רכישה מהירה יחסית של התמונה, הליך לא פולשני, הערכה אפשרית של בלוטות אחרות באזור, רזולוציה מרחבית טובה ומנח נוח של הנבדק. כמו כן, אין חשיפה לקרינת רנטגן ואין צורך להשתמש בצינורית כפי שעושים בסיאלוגרפיה קונבנציונלית או תחת שיקוף.

חסרונות MRI סיאלוגרפיה הם בגדול התוויות נגד כלליות לגבי ביצוע MRI כמו קוצבי לב, שתלים, בדיקה היכולה לגרום לקלאוסטרופוביה, והימצאות סתימות שיניים, שתלים וגשרים שיכולים לפגוע באיכות הבדיקה. כמו כן ניתן בסריקה זו להדגים רק ענפים מסדר ראשון ושני של תעלות הרוק.

 

MRN- MR Neurography– בדיקה לדימות עצבים

בדיקה זו נועדה לשמש במקורה לדימות עצבים היקפיים (עצבים פריפריים). היא מעריכה הפרעות עצביות היקפיות וגם מאתרת ומדרגת פציעות עצביות. המידע החזותי של המיקום וההיקף המדויקים של הפרעות עצביות המסופק על ידי MRN הופך אותו לכלי רב עוצמה העוזר לרופאים ומנתחים להגיע לאבחנה מדויקת ולהחליט על טיפול רפואי או כירורגי נוסף. שיפורי רצפים בשנים האחרונות הביאו ליכולת לבצע בדיקה זו בצורה הרבה יותר אמינה מבעבר.

אפשר לבצע את הבדיקה בכל מקום שבו ישנם עצבים היקפים כמו אזור הכתף, הצוואר והחזה (ברכיאל פלקסוס), סאקרל פלקסוס (מהווה חלק ממקלעת הלומבו-סקרל הגדולה יותר, מספקת עצבים מוטוריים ותחושתיים לירך האחורית, רוב הרגל התחתונה, כף הרגל כולה וחלק מהאגן), עצבי שורש כף היד, עצבי שורש כף הרגל ועוד. בדיקת MRN גם טובה להדגמת העצבים הקרניאליים (12 עצבי הגולגולת)- למשל לשם הדגמת העצב המשולש (Nervus trigeminus) והיא אפשרית גם לשימושים נוספים.

אחד מסוגי הפרוטוקולים המשומשים בבדיקה זו הוא סקן ה-TrueFISP כפי שנקרא אצל סימנס (או Fiesta אצל GE ו- balancedFFEבפיליפס).

 

Glutamate Chemical Exchange Saturation Transfer (GluCEST) MRI– סריקה לאבחון אנצפליטיס (דלקת במוח)

אנצפליטיס הינה מחלה דלקתית נפוצה של מערכת העצבים המרכזית המסכנת את בריאות האדם בשל היעדר שיטות אבחון יעילות, מה שמוביל לשיעור גבוה של אבחון שגוי ותמותה. חומצה גלוטמית (מכונה גם גלוטמט; אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע) מעורבת באופן הדוק בהפעלת תאים בשם מיקרוגלייה (Microglia – סוג של תאי גלייה, תאי תמיכה לא-עצביים לנוירונים) והפעלת תאים אלו משמשת כשחקן מפתח בדלקת המוח.

סריקת MRI בשם GluCEST (glutamate chemical exchange saturation transfer) היא בדיקה חדשה אשר יכולה לשמש לאבחון מוקדם של דלקת המוח בעזרת איתור ריכוז הגלוטמט. אזורי דלקת במוח הדגימו אות GluCEST אינטנסיבי במיוחד בגלל הימצאות ריכוזים גבוהים של גלוטמט שם, כאשר לאחר טיפול באימונוגלובולינים תוך-ורידי, אות זה ירד בעקבות שיפור במצב הדלקת.

לסיכום, גלוטמט ממלא תפקיד בדלקת המוח, ולסיגנל בדיקת GluCEST יש פוטנציאל להוות סמן ביולוגי של הדמיה בחי (in vivo) לאבחון מוקדם של דלקת המוח.

 

במהלך השנים נוצרו טכניקות ופרוטוקולים רבים אחרים ומעניינים אשר משפרים את הדימות ויכולת האבחון. אפשר למשל להזכיר את סריקת ה-MR Elastography, טכניקה לא פולשנית אשר נועדה להעריך את הנוקשות של רקמות רכות. טכניקה זו יכולה להתבצע בכל סריקת MRI, כמו סריקת MRI כבד על מנת להגדיר את רמת הפיברוזיס שבו. אפשר גם להזכיר את ההתפתחות הרבה בתחום רצפי הדיפוזיה ב-MRI, המאפשרים כיום איתור פתולוגיות בצורה מדויקת הרבה יותר מבעבר בשלל איברים בגוף.

לסיכום, ההתפתחויות בתחום ה-MRI בשנים האחרונות רבות והמחקר לכיוון התפתחויות ושיפורים נוספים בתחומי החומרה, התוכנה, הפרוטוקולים והדימות מתרחש כל הזמן על מנת להמשיך את אחת המהפכות הגדולות בתחום הדימות הרפואי והמחקר ברפואה. נשתדל לעדכן אתכם גם בעתיד בהתפתחויות הרבות בתחום.

פורסם ב מאמרי מערכת.מתויג , , , , .

השאירו תגובה

חובה