נגיף ה-HIV תוקף את תאי החיסון של הגוף ואף מסוגל להסתתר בתוכם (מה שנקרא השלב הרדום). הנגיף חודר לתוך התא וה-RNA שבתוכו עובר שיכפול בעזרת אנזים שיעילות ההעתקה שלו נמוכה. כך נוצרת שונות רבה בין הוירוסים שמקשה על מערכת החיסון לחסל אותם.
הקוקטיל התרופתי שניתן לחולים מצליח להשמיד את הוירוסים הפעילים, אך לא את הוירוסים הרדומים ולכן איידס מוגדרת כמחלה כרונית מתמשכת. מאידך, קבוצת חוקרים אמריקאים הצליחה לעורר את נגיפי האיידס בעזרת תרופה בשם וורינוסטאט, תרופה שבה משתמשים לטיפול בלימפומת העור של תאיT . התברר שהתרופה זו מסוגלת לעכב אנזים בשם היסטון דה-אצטילאז, אשר עוזר לנגיפי האיידס להישאר במצב רדום וכך הנגיפים יוצאים ממצב זה.
טיפול ניסיוני בבני אדם בתרופה זו הראה התעוררות של תאי האיידס, אך עדיין רחוקה הדרך להשתמש בטכניקה זו לריפוי מוחלט של האיידס בשל תופעות לוואי ובעיות מוסריות הכרוכות בעירור נגיפים רדומים.
מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לוויתן, עיתון גלילאו מס’ 170, ע”מ 14-15.
פורסם ב רפואה.מתויג HIV, איידס, היסטון דה-אצטילאז, וורינוסטאט, חדשות המדע.