בתוך צמח הקינמון ישנו חומר בעלי יכולת בליעה גבוהה של קרינה אולטרא-סגול (UV) אשר
מעבר ליכולתה לעכב פעילות של וירוסים בעלי מעטפת (כמו וירוס השפעת) וסגולות רבות
אחרות, התברר שהיא גם מונעת התחברות מולקולות עמילואידיות לשרשרת אחת ארוכה, מה
שגורם למשקעים במוח ולהרג תאי עצב במחלת האלצהיימר.
מעבר למניעה, החומר (אשר נקרא CEppt) גם מסוגל לפרק מולקולות עמילואידיות שכבר
התחברו בעבר ואז להקל על סימפטומי המחלה.
הבעיה היא שלא ניתן לצרוך כמויות גדולות של קינמון בשל רעילות חומרים שבתוכו
לכבד ולכן החוקרים, בראשות פרופ’ עובדיה, מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו שיטה
לברור אך ורק את החומר הפעיל המונע והמקל על האלצהיימר. כך יהיה ניתן בעתיד לקחת אותו כתרופה בכמויות גדולות יותר מאשר הקינמון הרגיל.

קישור לידיעה

על הקינמון וסגולותיו

על האלצהיימר

הטכניון קיבל מענק ממועצת המחקר האירופאית לצורך פיתוח של ארכיטקטורת חלל מפורדת
(DSA).
הכוונה היא שאל החלל ישלחו חלקי לוויינים ואלו יתחברו ביניהם ללוויין אחד. כך, במידה ויתקלקל
חלק אחד, לא יהיה צורך להחליף את כל הלוויין אלא רק את החלק שהתקלקל.

קישור לידיעה

ננו-חלקיקי כסף הם בעלי תכונות שימושיות כיוון שהם נוגדי חיידקים ופטריות ולכן
השימוש התעשייתי בהם הולך וגובר.
התברר שהטבע בעצמו מייצר ננו-חלקיקי כסף כאשר ליד חומצות הומיות טבעיות (מגוון חומרים
אורגניים אשר נמצאים בתהליך התפרקות למצב אורגני שונה) נמצאים יוני כסף.

קישור לידיעה

הסבר על חומצות הומיות

השיטה נעזרת בלוויין ועוזרת לתכנן ולנהל מערכות חקלאיות בעזרת מיפוי האקלים העתידני
באזורן.
הלוויין מודד באיזור הספציפי קרינה באורכי גל שונים. אורך הגל של הקרינה מומר לטמפרטורות
ומוזן לתוך מודל אשר סוקר את הטמפרטורה כפונקציה של תנאי אקלים קיצוניים, לפי נתונים
שנסקרו בעשר השנים האחרונות בהקשר לשני המשתנים הללו.
החידוש בשיטה הוא שהיא עושה את המיפוי לאזורים קטנים (1 קמ”ר) ואז, בעזרת
הזיהוי המוקדם אפשר לתכנן את השתילה, ההדברה והקטיף של חלקת הקרקע לשנים
הבאות.

קישור לידיעה

למעלה מ-500 כוכבי לכת התגלו מאז שנת 1995. חלק מהכוכבים הללו קרויים “צדקים חמים”
(מאחר שהם בגודל ואף גדולים יותר מצדק שלנו אך קרובים לשמש הרבה יותר-ולכן חמים)
ורק לאחרונה הבחינו בשוני בהתנהגותם יחסית למערכת השמש שלנו. השוני מתרכז בשני
דברים עיקריים:

1) “צדקים חמים” רבים נעים במסלול קרוב מאוד לשמש שלהם יחסית למערכת השמש שלנו
(מסלול של מספר ימים יחסית למסלול של שלשה חודשים לכוכב “חמה”  המקיף את השמש שלנו).

2) “צדקים חמים” רבים נעים בכיוון מנוגד לסיבובה של השמש שלהם.

ההסבר, אשר עבר סימולציה בהצלחה, כולל גוף חיצוני נוסף (כמו שמש נוספת או כוכב לכת) אשר מושך את כוכבי הלכת הצעירים למסלול אליפטי.
בשלב מסוים, השמש לוכדת את הכוכב בכוחות הגיאות שלה ו”מאלצת” אותו להסתובב במסלול קרוב אליה. בעקבות התנודות הגדולות בין צורת המסלול לגובהו, אם המקום שבו תופסת השמש את כוכב הלכת מנוגד לכיוון הקפתה העצמית-זה יהיה הכיוון שבו הוא יקיף אותה לנצח.

קישור לידיעה

הסבר על כוחות הגיאות והשפל

החללית CoRoT גילתה עוד כעשרה כוכבי לכת חדשים אשר נעים סביב השמשות שלהם. אחד
מהכוכבים נע במחזוריות של כ-9 ימים סביב השמש שלו ובמסלול שאינו מעגלי.
החללית היא חללית בעלת צוות צרפתי אשר שטה בחלל כ-5 שנים במטרה לחפש כוכבי לכת סביב שמשות אחרות (עד היום התגלו כ-500 כוכבי לכת וככל שעובר הזמן מתגלים עוד ועוד, כמו גם האפשרות למצוא כוכב לכת בעל תנאי חיים כמו שלנו).

קישור לידיעה

על חללית ה-corot הצרפתית ומשימותיה

חוקרים גרמניים הצליחו “לכתוב” את מצבם הקוונטי של פוטונים בתוך אטום רובידיום ואז הצליחו “לקרוא” את המידע ממנו.
הפוטונים מכילים את המידע הקוונטי בעזרת תכונת הקיטוב שלהם (שמאלי או ימני) והחוקרים הצליחו ליצור אינטרקציה בין הפוטונים לאטום רובידיום בעזרת מניפולציה ששילבה מהוד אופטי וקרני לייזר חלשות מאוד.
ניסוי זה הוא אחד מהצעדים בדרך למחשב קוונטי שיוכל לאחסן מידע רב פי עשרות מונים מכל מחשב שקיים כיום.

קישור לידיעה
מהו מחשב קוונטי?
אטום הרובידיום

פרויקט בשם “ICE DREAM” הוא פרויקט מעניין מאוד אשר מבצע הדמיה ריאליסטית תלת-ממדית של העברת קרחון קרח מאי ניופאונדלנד שבקנדה אל האיים הקנרים שבאוקיינוס האטלנטי על מנת להפיק ממנו מים.
היופי בהדמיה הזו הוא שנלקחים בחשבון כוחות שונים ותהליכים אשר מתבצעים במהלך העברה כזו ואז משפרים את היכולת לתכנן פרויקט שכזה בצורה נכונה, תוך עמידה על הקשיים במהלכו ותוך תיכנון נכון של השקעה כספית לצורך ביצועו.

קישור לידיעה וסרטים המתארים את הפרויקט

ההיפוקמפוס (אזור במוח אשר נקרא בשמו הלטיני של סוסון ים בשל דמיונו אליו) הוא אזור אשר אחראי על זיכרון ולמידה.
המחקר, שהינו מחקר המשך, מצא שגם בגיל מבוגר, פעילות גופנית אירובית משפרת את גודל ההיפוקמפוס ואת היכולת לזכור וללמוד דברים חדשים.
הסיבה לכך איננה ברורה, אך הסברה היא שהפעילות האירובית משפרת את זרימת הדם למוח וגורמת לעלייה במספר נימי הדם בתוכו.

קישור לידיעה
היפוקמפוס
פעילות אירובית

הכוכב הזה, אשר נמצא בגלקסיית M51, אשר מרוחקת מאיתנו כ-26 מיליון שנות אור, התפוצץ (לפני כ-26 מיליון שנות אור) כסופרנובה.
הכוכב הזה הוא שמש כמו השמש שלנו, אלא שמסתו וגילו שונים (השמש שלנו לא תתפוצץ כסופרנובה בין השאר בגלל שמסתה קטנה מידי) ותוך כדי פיצוצו הוא שיחרר יסודות יחסית כבדים (יסודות אשר מרכיבים את היקום ואת עולמנו שלנו). מאידך החומרים שאותו כוכב ספיציפי הפיץ בפיצוץ שלו, מפגינים שוני מסוים ממה שידוע על חומרים המופצים בשלבים כל כך מוקדמים של פיצוץ, והחוקרים מנסים לברר את סיבת הדבר.

קישור לידיעה
סופרנובה
גלקסיית המערבולת (M51)