מאובנים שהתגלו בצפון מזרח סין מגלים שהיה קיים דינוזאור גדול יחסית, שלא מוכר למדע ואשר עטה נוצות אפרוחיות.
עד היום היה ידוע שהיו לכמה דינוזאורים קטנים נוצות בדומה לציפורים, אך הדינוזאורים הגדולים, כמו הטי רקס, עטו על גופם קשקשים.
הדינוזאור החדש, הקרוי בפי הפלאונתולוגים “יוטיראנוס”, היה דינוזאור אוכל בשר. אורכו  כ-9 מטרים ומשקלו כ-1,400 טון.
היוטיראנוס חי בתקופת הקרטיקון המוקדם. תקופה זו היתה קרה יחסית והנוצות הדלילות שימשו כנראה לבידוד ולהגנה מפני הקור.

קישור לידיעה- science daily

דינוזאורים וסוגיהם

כשאנחנו מסתכלים אל הירח, אנחנו לפעמים נצליח לראות פרצוף של אדם. אותו פרצוף ילווה אותנו במשך כל ימות החודש.
הסיבה לכך היא שמשך סיבוב הירח סביב כדור הארץ, זהה למשך הסיבוב סביב צירו ולכן פני הירח המסוימים הללו תמיד פונים אלינו.
מחקר חדש שבו השתתף גם פרופ’ עודד אהרונסון מהמרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן למדע הראה על סמך מידע שנצבר בעזרת לווין נאס”א (LRO) שהדבר גם קשור בצורתו הגיאופיסית (פני השטח) של הירח.
הצד של הירח המופנה אלינו עשיר במכתשים עמוקים אשר יוצרים את צורת הפרצוץ, כאשר הצד ההררי של הירח מרוחק יותר. השאלה שנשאלה על-ידי החוקרים היא מדוע דווקא הצד המכתשי פונה אלינו ולא הצד ההררי, כי הרי כך פני הירח יהיו יותר קרובים אלינו ואז מדובר בחיסכון באנרגיה?
הסיבה לכך היא מסלולו של הירח בחלל אשר “נתקע” לאחר שעבר את הצד ההררי ומגיע למצב של איזון אנרגטי כשהצד המכתשי מופנה אלינו.

קישור לידיעה

קצת על הירח

מדענים מגרמניה פיתחו מערכת אשר מוסרת מידע על נתונים רבים המתרחשים במהלך משחק כדורגל כמו מיקום הכדור, מהירות השחקן, מספר הצעדים שעשה, מסירות ועוד.
המערכת נקראת RedFIR , ומלבד הצורך בהטענת השבבים על השחקנים והכדור לפני המשחק, היא איננה פוגעת במהלך המשחק. בעזרת המערכת, ניתן לנתח משחק בכל זמן נתון וליישב מחלוקות
כיום המערכת החדשה מותקנת באצטדיון בגרמניה, לשם הדגמה ו-FIFA בוחן אפשרות עתידנית לשלב אותה במשחקי הכדורגל במסגרתו.

קישור לידיעה

משחק הכדורגל

אסטרואיד שפגע בכדור הארץ, השמיד לפני 65 מיליון שנה את הדינוזאורים ויצורים אחרים שחיו על פני כדור הארץ, ובהחלט יתכן שכך יקרה שוב.
חוקרים מניו מקסיקו הצליחו לחשב כיצד להצליח לפוצץ אסטרואיד אשר נמצא במסלול פגיעה בכדור הארץ. מחישובם, פצצה של 1 מגהטון (פי 50 מהפצצות שהוטלו על נגסקי והירושימה) תחסל אסטרואיד בגודל של 500 מטרים.
למרות זאת, ההצעה היא להשתמש בפיצוץ גרעיני שכזה רק אם אין מספיק זמן, מאחר שהסלע הגדול להתפזר לסלעים קטנים יותר שעדיין יפגעו בכדור הארץ.
אפשרויות אלטרנטיביות להסטת אסטרואיד ממסלולו הם למשל שליחת חללית קטנה שתלווה את האסטרואיד ותשפיע בעזרת כבידה על מסלולו.

קישור לידיעה

קצת על אסטרואידים

לאחרונה הושלם מיפוי הגנום של השימפנזים, הגורילות והאורנג-אוטן (קופי האדם הגדולים) ומחקר אנגלי מגלה שבהשוואה לגנום האדם, אמנם השימפנזים הם הקרובים לנו אך חלק מהגנום האנושי (15%) קרוב יותר לגורליות מאשר לשימפנזים, מה שמשנה את הציור האבולוציוני המקובל.
במהלך השוואת הגנומים נמצא שלקופי האדם שינויים גנטיים מקבילים כמו התפתחות מערכת השמיעה והמוח (מה שמעמיד בספק את ההנחה הסוברת שהתפתחות מערכת השמיעה קשורה להתפתחות הדיבור).
המיפוי גם מראה שהגורילות התפצלו מענף האב הקדמון של האדם והשימפנזים לפני כ-10 מיליון שנה ושהאדם הנאנדרטלי הופיע קצת לפני מיליון שנה.
ממצא מעניין נוסף הוא שגנים אשר גורמים אצל האדם למחלות לב ושיטיון אינם גורמים זאת אצל הגורילות, כנראה בשל שוני בפעילותם ומחקר המשך אשר יבין את ההבדלים יכול לעזור במציאת תרופה למחלות אלו.

קישור לידיעה בירחון nature

האבולוציה של האדם

בעוד שלכדור הארץ יש כיום ירח אחד, לכוכב צדק יש ירחים רבים. לאחרונה התגלו עוד שני ירחים אשר מעלים את מספר ירחיו ל-66.
קוטר הירחים הללו הוא כקילומטר והם מבצעים סיבוב רחב מסביב לצדק.
ההערכה היא שקיימים כ-100 ירחים הסובבים סביב צדק וככל שגוברת יכולת הטלסקופים לזהות גרמי שמיים קטנים וחיוורים, כך הם יותר מתגלים.
הירחים שהתגלו נחשבים ירחים לא סדורים, משמע ירחים שמקיפים את הפלנטה שלהם בכיוון ציר סיבובו ואשר נוצרו מאותם חומרים שממנו נוצר כוכב הלכת שאותו הם מקיפים.

לידיעה ביוניברס טודיי

קצת על כוכב צדק (יופיטר)

סוג הדם נקבע בעקבות אנטיגנים שנמצאים על פני תאי גופנו. סוג אחד של אנטיגנים הם ממשפחת ABO והם קובעים אם סוג הדם שלנו יהיה AB, B, A או O. סוג שני של אנטיגנים הם אנטיגנים ממשפחת ה-Rh והם קובעים אם סוג הדם שלנו יהיה חיובי (קיים אנטיגן Rh על התאים, 85% מהאוכלוסייה) או שלילי (לא קיים אנטיגן Rh על התאים).
ה-ABO וה-Rh הם השניים הכי ידועים מתוך קבוצת סוגי הדם אשר כוללת 30  סוגי דם (!) מוכרים אחרים (כמו דאפי, קיד, דייגו הלותרני וכ”ו) ועוד 10-15 סוגי דם נוספים, שהחוקרים סוברים שקיימים גם כן, שחלבונם עדיין לא זוהה.
לאחרונה זוהו עוד שני חלבונים אשר קובעים את סוג הדם הצעיר (Junior) ואת סוג הדם התחתון (Lan) שיכולים להיות חיוביים (החלבון קיים על התא) או שליליים (החלבון לא קיים על התא)- כך שכרגע ידועים 32 סוגי דם.
גילוי חלבונים נוספים והבנת ההבדל בין סוגי הדם של האנשים תקל על מניעת דחיית איברים מושתלים ואף על הבנת עמידות לסרטן

קישור לידיעה

קצת על סוגי דם

בשנת 2008 נחתה הפניקס על אדמת המאדים ולקחה ממנה דגימות קרקע.
חקירתם של דגימות הקרקע הביאו את קבוצת המחקר מאימפריאל קולג’ בלונדון למסקנה שמאדים חווה בעבר בצורת של כ-600 מיליון שנה, מה שהכחיד כל חי על פניו- למרות שכיום קיים בו קרח.
מסקנה זו מצטרפת להשערות שלפני כ-3 מיליארד שנה היה המאדים חם ורטוב יותר למשל כ-5,000 שנה בלבד ולכן אז סיפק תנאים נוחים, אם כי לזמן קצר מאוד, להיווצרותם של חיים על פניו.

קישור לידיעה

כוכב הלכת “מאדים”

מחקר חדש אשר התפרסם בכתב העת Psychological Science מגלה שאנשים אשר חשים תחושת כוח מפריזים בהערכת גובהם הפיזי.
המחקר, אשר נעשה על-ידי מישל דוגיד וג’ק גונקאלו, בדק נושא זה בעזרת שלושה ניסויים שונים אשר שילבו את ממד הכוח והשליטה ואת הערכת הגובה של האדם.
הקשר בין סמכות לגובה יכול לנבוע, לפי פסיכולוגים התפתחותיים, מהילדות שלנו, שבה האנשים הסמכותיים בסביבתנו גבוהים מאיתנו.

*הידיעה נלקחה מכתבה במגזין “גלילאו” של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ (גליון 163, ע”מ 67).