8-03-2

מועצת המודיעין הלאומית של ארצות הברית פירסמה דו”ח אשר סוקר את ארבעת המגמות שישפיעו על העולם כפי שיראה בשנת 2030 , זאת במטרה להכין את ארצות הברית לשינויים אלו.

המגמה הראשונה מדברת על העצמה אישית- האינדיבידואל (גברים ונשים) בכל מדינות העולם, בעקבות חשיפה לאינטרנט דרך סמרטפונים, טאבלטים ומחשבים, יתחזק בזכות הנגישות למקורות ידע שיגבירו מודעות ויעצימו את הפרט.
המגמה השניה היא התחזקות הכלכלה באסיה, כך שסין תהפוך להיות המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם בעוד שכלכלות אירופה ויפן ידעכו.
בנוסף יתחזקו תאגידים וחברות כדוגמת גוגל ופייסבוק ויצברו כוח.
המגמה השלישית עוסקת בשינויים דמוגרפיים כמו הזדקנות גיל האוכלוסייה
(הגיל החציוני יעלה מ-38, כפי שהוא כיום לגיל 43), מה שיגרור הוצאות רפואיות כבדות. כמו כן תתרחש הגירה של עובדים זולים למדינות אחרות והמשך התחזקות תהליך העיור, היווצרות מגה-ערים עם מיליוני תושבים.
המגמה הרביעית מדברת על הזדקקות למזון, מים ואנרגיה בעקבות עליית האוכלוסייה מ-7.1 מיליארד כיום ל-8.3 מיליארד בשנת 2030.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

המרשם העולמי של מינים ימיים (WoRMS) הינו בסיס נתונים פתוח, פרי עבודתם של חוקרים רבים בעלם, המתאר את כל המינים הימיים שנסקרו עד כה.
למרות מאגר זה, החוקרים סוברים שישנם לפחות כמיליון מינים, כשמתוכם תוארו רק כ-226 אלף ועוד 65 אלף מינים ממתינים לתיאור באוספים שונים, כך שמינים רבים יישארו בלתי מוכרים למדע.
בסיס נתונים זה מהווה דוגמה למאמץ ולהסכמה בינלאומית על הגדרות ושמות בתחום הביולוגיה הימית.

קישור לידיעה- אוניברסיטת תל-אביב

קישור למאגר המיניים הימיים (WoRMS)

אלקטרוניקה גמישה ודקה היא אלקטרוניקה שאפשר לנצל אותה לשם יצירת אביזרים לבישים.
צוות חוקרים מאוניברסיטת אלינוי באורבנה, ארצות הברית, בראשותו של פרופ’ ג’ון רוג’רס (Rogers) פיתחו חיישנים שאותם אפשר להלביש על האצבעות ומעבר לקליטת תחושות כמו חום, קור ולחץ, החיישנים יכולים לשדר באופן מלאכותי תחושות באמצעות זרמים חשמליים.
השימושים העתידניים של חיישנים מולבשים אלו יכולים לשמש לתרגול של מנתחים, כפפת מציאות מדומה שתאפשר שליטה על עצמים שונים.
האלקטרוניקה הגמישה והקלה, אשר גם מסוגלת להתכלות בעצמה, יכולה לשמש לשלל יישומים אחרים כמו שתלים אלקטרוניים שמוחדרים לתוך גוף האדם לצורכי ניתור או לצרכים תרופתיים ואז מתכלים, חיישנים סביבתיים לניטור מפגעים סביבתיים ועוד.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מס’ 172, ע”מ 19.

קישור לידיעה

מחקר קנדי ואמריקאי גילה שרמות החמצן על-פני כדור הארץ לפני 2.7 מיליארד שנה היו נמוכות באופן קיצוני יחסית לרמות כיום.
הם גילו זאת על-ידי מדידת ריכוז הסולפאט, מלח של חומצה גופרתית, במכרות עם ריכוזי המתכת הגדולים בעולם. הסולפט, היון השני בתפוצתו באוקיינוסים כיום, נוצר בעקבות התחמצנות של סלעים על-ידי חמצן אטמוספרי אשר מתרכב עם פיריט (אשר נקרא גם “זהב השוטים” בשל צבעו).
המדידה נעשתה על-ידי מכשיר בשם ספקטרומטר מסות והיא גילתה כמות סולפאט קטנה פי 350 מאשר הכמות שקיימת כיום של סולפט באוקיינוסים.
גילוי זה מאפשר לחוקרים לאתר את אופי הסביבה שבה חיו חיידקים אשר השתמשו בסולפאט, למרות ריכוזו הנמוך, לשם הפקת אנרגיה מתוך פחמן אורגני.

קישור לידיעה- אתר הידען

קצת על הסולפט- מלח של חומצה גופרתית

צבע לבן ורעש לבן מיוצרים בעקבות גירויים הנובעים מתערובת של דגימות מכל הספקטרום (ספקטרום הצבעים על מנת ליצור צבע לבן וספקטרום הקולות על מנת ליצור רעש לבן), כאשר כל הדגימות זהות בגודלן או בעוצמתן.
מדענים ממכון וייצמן למדע, ביניהם תלמידת המחקר טלי וייס ופרופ’ נועם סובל הצליחו ליצור ריח לבן על ידי בחירת 86 חומרי ריח המשתרעים על פני כל טווח הריחות, כשכל חומר ריח מורכב ממולקולה אחת.
כאשר שולבו 30 חומרי ריח או יותר, מתנדבים שהריחו את התערובות, הגדירו את הריח כנייטרלי (לא ריח נעים ולא ריח לא נעים). תרכובות אלו נקראו בשם החוקרים “לורקס”, משמע תערובת הריח הלבן.
ניסוי זה פותח אפשרויות חקירה חדשות באשר למנגנון ההרחה שעד היום סברו שהוא מתקיים בזכות הפעלת קומבינציות שונות של קולטנים (השיטה הקומבינטורית) ולא כזיהוי ריח בכללותו.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

איך מרכיבים צבע לבן?

באופן טבעי הלב מתכווץ בעזרת תאים שנקראים “תאים קוצבי לב”. אותם תאים מתזמנים את התכווצותם של שאר תאי השריר. במקרה שאותה רקמה של תאים נפגמת, יש צורך בתחליף כמו השתלת קוצב לב מלאכותי- דבר הכרוך בניתוח ובבעיות נוספות.
לאחרונה קבוצת חוקרים ממכון הלב של קידר-סיני פיתחה וירוס אשר נושא גן
בשם Tbx18 . וירוס זה מוחדר לתוך תאי הלב ובעזרת גן יחיד זה אשר משתלב ב-DNA התא משנים התאים את חיצוניותם, הופכים להיות צרים ודקים, ומשנים תפקודם, הופכים לתאים קוצבי לב.
הוירוס נוסה בינתיים על חזירי בר כשלבם של חמישה מתוך שבע החזירים חזרו להיות מתוזמנים כהלכה ונחסך להם הצורך בהשתלת קוצב לב מלאכותי.
מחקרים נוספים בתחום יכולים להביא ליכולת לפתור את החולים בקלות מהצורך בהשתלת קוצב לב.

קישור לידיעה

מהו קוצב לב?

תחזית IBM  לחמשת השנים הבאות טוענת שכל חמשת החושים ימוחשבו.
מגע ומישוש- אפשר יהיה להרגיש מירקם וטקסטורה כאשר נעביר אצבע על תמונה או בגד.
ראייה- מערכות ממוחשבות יוכלו להתבונן ולזהות מידע חזותי, כמו למשל פתולוגיה של תמונות של הדמייה רפואית והתרעה לרופא.
שמיעה- מחשבים ידעו לפענח קולות בתדרים שאינם חשופים לאוזן האדם. כמו כן הם יוכלו להבין האם בכי התינוק מעיד על רעב, עייפות או כאב.
טעם- מכונה אשר תוכל לחוות ולאתר טעמים תקבע את המבנה הכימי של המאכל ותגרום למאכל בריא להיות גם טעים.
ריח- חישה וניתוח של מוליקולות ריח, מה שיכול לעזור בהרחת כימיקלים, ניטור זיהום אוויר ואבחון מחלות בעזרת הרחת הנשימה.
מיחשוב חמשת החושים יהוו מעיין שלוחות מתקדמות לחושיו הקיימים של האדם וכך יאדירו את יכולותיו.

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה באתר IBM

שילוב עוצמתם של טלסקופי החלל האבל ושפיצר ביחד עם תופעה שנקראת “עדשת כבידה” הביאה לגילוי הגלקסיה המרוחקת ביותר שהתגלתה עד כה.
אור הגלקסיה, שמה MACS0647-JD , יצא אלינו כאשר היקום היה בן 420 מיליון שנה לאחר המפץ הגדול ונסע לעברנו מרחק של 13.3 מיליארד שנה.
התצפית הצליחה בזכות תופעה שנקראת “עידוש כבידתי” שבה האור שיצא מהגלקסיה נאלץ לבצע מעקף סביב צביר גלקסיה (במקרה הזה סביב צביר
הגלקסיות MACS J0647  וצביר הגלקסיות MACS 7015) וצביר גלקסיה זו מגביר את אורה של הגלקסיה המרוחקת פי כמה וכמה כך שניתן לראותה בטלסקופים.
גודלה של הגלקסיה היא קטנה מאוד וסביר להניח שזו גלקסיה בהתהוות (שכיום, מן הסתם, הא כנראה הרבה יותר גדולה). קוטרה הוא בקושי 600 שנות אור (בעוד שלהשוואה קוטר הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב, הוא 150 אלף שנות אור- שנת אור אחת היא כטריליון, מיליון מיליונים או 10 בחזקת 12 קילומטרים).

קישור לידיעה- אתר הידען

קישור לידיעה- אתר sciencedaily

קצת על גלקסית MACS0647-JD

אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית של הגוף. כאשר נכנס אלרגן לגוף בפעם הראשונה אל תוך הגוף, חלק מהאנשים מייצרים נוגדני lgE  ספציפיים לאותו האלרגן שנותרים בדם ונצמדים אל קולטנים שנקראים קולטני FcRs.
קולטנים אלו נמצאים על פני השטח החיצוני של תאי פיטום (מאסטוציטים- תאי דם לבנים אשר שייכים למערכת החיסון ומקושרים לתגובה אלרגית) וגורמים להפעלתם וליצירת תגובה דלקתית במגע הבא עם האלרגן.
עד היום הטיפול בתצמיד הזה היה בעזרת תרופה בשם Xolair אשר יודעת למנוע את התגובה בין שני רכיבי התצמיד, אך לא להפריד בין שתי המוליקולות ולכן היא איננה יעילה במיוחד למצב של אלרגיה חריפה.
לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת ברן בשוויץ גילו שחלבון סינתטי שנקרא DARPin E2-79  מסוגל לנתק את הקולטנים מפני השטח של תאי הפיטום ואז בעצם למנוע בצורה מיידית תגובה אלרגית מסכנת חיים.
החוקרים מחפשים מוליקולות קטנות יותר אשר יהיו גם הם מסוגלות לבצע את הניתוק הזה ובצורה יעילה יותר ובעצם להציל כך חיים.

קישור לידיעה-אוניברסיטת סטנפורד

קצת על אלרגיה

מהם תאי הפיטום (Mastocyt)?

הסיבה האמיתית למחלת האלצהיימר איננה ידועה עדיין. בעבר היתה סברה שהתאים המתנוונים הם אלו המייצרים את המוליך העצבי אצטילכולין והמחסור בו הוא זה שגורם למחלה. בהמשך גילו שמתנוונים גם תאים אשר מייצרים את המוליך גלוטמאט (המוליך העצבי העיקרי במוח אשר גורם להפעלת תאי עצב אחרים), לאחר מכן גילו שרבדים של חלבונים בשם עמילואיד-ביתא הם אלו אשר גורמים לניוון תאי העצב.
כל הגילויים הללו יצרו תרופות אשר מטפלות בחוסרי המוליכים העצביים ומפרקות את העמילואיד-ביתא, תרופות העוזרות באופן זמני בלבד.
הסוג השכיח של האלצהיימר פחות מקושר לגנטיקה, אך בכל זאת נמצא שאללים מסוימים של הגן APOE (ובייחוד APOE4) מגבירים פי 12 את הסיכוי לחלות באלצהיימר.
חלבון ה-APOE מקושר לקבוצת חלבונים אשר קושרים חומרים שומניים כדוגמת הכולסטרול ומחקר חדש מגלה שיש לחלבון זה גם תפקיד מכריע בהגנת על המוח.
מחסום דם-מוח (בלועזית BBB) הינו מחסום אשר מונע מחומרים מזיקים להגיע אל תוך המוח. הדבר מתרחש בעזרת סינון הדם המגיע אל כלי הדם המספקים דם למוח כך שרק מוליקולות קטנות (ולא גדולות כדוגמת הכולסטרול) יצליחו לעבור אל תוך המוח. מחסום דם-מוח הוא גם הסיבה שתרופות רבות לא יכולות לחדור אל תוך המוח.
מחקר חדש אשר בעזרת הנדסה גנטית הצליח להחדיר לעכברים גן אנושי של APOE,  גילה שהכנסת גן זה גרמה לפגיעה במחסום דם-מוח כך שחומרים רעילים כן הצליחו לחדור אל תוך המוח ולהרוג תאי עצב.
אותם חוקרים גם הגדילו לעשות ותיקנו את המנגנונים המולקולריים בעזרת תרופות, מה שהחזיר את מחסום הדם-מוח לתקינות, הביא להפסקת מותם של תאי העצב ובמקרים מסוימים גם להחלמה.
מסקנת מחקר זה היא שאולי הגורם הראשוני למחלת האלצהיימר איננה שקיעת העמילואיד-ביתא אלא פגיעה במחסום דם-מוח, מה שגורם למעבר חומרים רעילים אל תוך המוח. תרופות שיצליחו לתקן פגיעה זו אולי יוכלו למנוע את תחילתה של המחלה.

קישור לידיעה- אתר sciam

קצת על מחלת האלצהיימר

פורטל ה-MRI- מחקרים אחרונים בתחום האלצהיימר