כלבהשמועות אומרות שהכלב הינו ידידו הטוב של האדם ואכן הכלב, אשר מוצאו מהזאב, עבר תהליך של ביות אשר הפך אותו נוח לסביבת בני האדם.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת וינה, אשר באוסטריה, בראשותם של פרדריקה ראנן (Range) וסופי ויראניי (Viranyi) מגלה שתהליך הביות גם פגע ביכולות מסוימות של הכלב, כמו למשל היכולת שלו ללמוד מכלבים אחרים.
במחקר בדקו החוקרים את יכולת החיקוי של קבוצת גורי כלבים ושל קבוצת גורי זאבים והתברר שכל גורי הזאבים הצליחו לפתוח קופסה על סמך הדגמה של זאב אחר, בעוד רוב גורי הכלבים נתקלו בבעיות ופנו לבעליהם במבט מבקש עזרה.
מחקר זה מדגים תוצאה בלתי צפויה של אבולוציה מלאכותית, שמדגימה איבוד מסוים של יכולת הכלב לתקשר עם כלבים אחרים ולחקות אותם כפי שנהגו לעשות אבותיו הלא מבויתים.

 

*מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס187, ע”מ 10-11

 

קישור לתקציר הידיעה- Plos One

קצת על כלב הבית וביותו

על האב הקדמון של הכלב המבוית- בלוג “תיבת נעם”

רימוןכמות גבוהה של כולסטרול בדם מביאה להיווצרות של טרשת עורקים, הגורם העיקרי למחלות לב ושבץ מוחי. לכן, אנשים המאובחנים כבעלי נטייה לכך מטופלים בעזרת תרופות בשם סטטינים. מחקר חדש המשותף לפקולטה לרפואה ע”ש רפורט בטכניון ושל מרכז רפואי רמב”ם, בראשותו של פרופ’ מיכאל אבירם, מגלה ששימוש בתמצית פרי הרימון ביחד עם הסטטינים, יכולה לאפשר מנות קטנות יותר שלהם (של הסטטינים) וכך למנוע תופעות לוואי.
הסטטינים מעכבים את יצירת הכולסטרול בגוף האדם ומורידים את רמתו בדם, אך אין להם כמעט השפעה על הורדת חימצון הכולסטרול, וכאן נכנס לפעולה פרי הרימון, אשר מכיל נוגדי חימצון ממשפחת הפוליפנולים (כדוגמת טאנין) וכך מעכב את חימצון הכולסטרול ומשפר את איכותו.
שילוב זה חוסך את הצורך בשימוש במנות גדולות של סטטינים, מה שגורם לתופעות לוואי כגון עלייה באנזימי הכבד וכאבי שרירים.

מבוסס על ידיעתו של עמוס לבב, עיתון גלילאו מ”ס 186, ע”מ 42-43.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הרימון ויתרונותיו הבריאותיים

על הסטטינים ותופעות הלוואי שלהם

PAT BRAIN
קרדיט: Simon Fraser/Newcastle Hospitals NS Trust/Science Photo Library

מחלת האלצהיימר תוקפת אחד מכל חמישה אנשים. הדרך לאבחן את המחלה ולהבדיל אותה ממחלות דמנציה אחרות איננה פשוטה- כיום הנוירולוגים מאבחנים אותה על-ידי מבחני הגיון וזיכרון ודיווחים על הסתגרות חברתית.
בעשור האחרון פותחו סריקות מוח של PET (פליטת פוזיטרונים), כשהפיתוח האחרון משתמש בחומר צבע רדיואקטיבי בשם “אמיוויד”.  חומר זה מתרכז ברבדי  העמילואיד,  החומר החלבוני המצטבר במוח, ואפשר לזהותו עוד לפני שהתחילו הסימפטומים של החולה.
הבדיקה בשימוש עם חומר זה לשם איבחון אושרה על-ידי ה-FDA  בשנת 2012 . מאידך הגילויים האחרונים מגלים שיש אנשים רבים עם עודף עמילואיד שאינם מפתחים אלצהיימר- מה שמעמיד בספק את כל תפקיד העמילואיד באלצהיימר ובדרך אבחונו.
בכל זאת, כיום הרופאים משתמשים בבדיקה זו על מנת לשלול איבחון של אלצהיימר באנשים אשר כבר סובלים מפגיעה קוגניטיבית- זאת על-ידי זיהוי מספר מועט של רבדי עמילואיד במוח.
לאחרונה התחיל ניסוי קליני באנשים קשישים, אשר אמור להימשך עד לשנת 2018 ובו בעזרת אותן סריקות תיבדק השפעתה של תרופה בשם “סולנזונב”, אשר אמורה להסיר את אותם רבדי עמילואיד. הצלחה בתחום זה תאשר גם את התרופה וגם את אמצעי האיבחון אשר בודק אותה.

 

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על העמילואיד והמחלות שהוא גורם

על האלצהיימר ומחקרים אחרונים בו- אתר ה-fMRI והדימות המוחי

Types-Of-Painמערכת העצבים של גופנו נועדה להתריע בתחושת כאב על גירויים מסוימים, מאידך תחושה זו אינה מורגשת באותה עוצמה אצל כל אדם. מחקר חדש, אשר בו שיתפו פעולה חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון, המרכז הרפואי רמב”ם ואוניברסיטת וויק פורס ממדינת צפון קרוליינה שבארצות הברית, מגלה שהסיבה לכך אולי נעוצה בכמות “החומר האפור” באיזורים מסוימים במוח.
“החומר האפור” במוח מורכב מתאי עצב ותאי גלייה (תאי תמך), כאשר “החומר הלבן” הוא חומר הבנוי מאקסוני תאי העצב, מה שמקשר בינם לבין שכניהם. מחקרים קודמים הוכיחו שככל שהחומר האפור במקום מסוים במוח דחוס יותר- משמע שיש שם יותר תאי עצב- כך איזור זה מתפקד בצורה טובה יותר.
במחקר הנוכחי נחשפו 116 נבדקים לגירוי חום ואז התבקשו לדרג את הכאב. לאחר מכן עברו הנבדקים סריקת MRI אשר זיהתה את כמות החומר האפור וכמות החומר הלבן במוחם. ממצאי המחקר מגלים שככל שקיים יותר חומר אפור באיזורים מסוימים במוח, כך הרגישות לכאב פוחתת. ארבעה איזורים התאפיינו בעיקר בתכונה זו והם ה-Posterior cingulate cortex, ה-Precuneus, ה-Posterior parietal cortex וה-Primary somatosensory cortex.

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת חיפה

קצת על תחושת כאב

Children playingיועצים רבים ממליצים להורים לשבח את ילדיהם על פעולות מוצלחות שהם עושים במטרה להגדיל את ביטחונם העצמי, אך מחקר חדש מגלה שלא תמיד הדבר חיובי.
המחקר, אשר נעשה בהולנד, בין השאר בראשותו של אדי ברומלמן (Brummelman), מגלה כי בעוד תשבחות יכולות לעודד ולהעצים ילדים בעלי ביטחון עצמי גבוה, הן יכולות לפגוע בילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך. הסיבה לכך, לטענתם של החוקרים, היא שילדים בעלי ביטחון עצמי נמוך יחששו בעתיד ממטלות מאתגרות בעקבות השבחים שקיבלו, זאת מחשש שיאכזבו.
החוקרים הוכיחו טענה זו על-ידי ביצוע של שלושה ניסויים- במעבדת מחקר, בבית הילדים ובמוזיאון בהולנד. הממצאים הראו שאכן ילדים בעלי ביטחון נמוך, אשר קיבלו שבחים מופרזים, נמנעו ממשימות מורכבות יותר . ממצאים אלו מראים שיש לשקול בכובד ראש הענקת שבחים ולהתאים אותם לביטחונו העצמי של הילד.

מבוסס על ידיעתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, עיתון גלילאו מ”ס 186, ע”מ 52-53.

 

קישור לידיעה-אתר researchnews

Data-Imageהמחשבים והאנשים בעולמנו מבצעים מיליוני פעולות ואינטראקציות. לכל הפעולות הללו יש סימנים אשר נשארים מאחורה- מכתיבת סטטוס בפייסבוק, דרך הפעלת חיישן, תשלום במסעדות מסוימות בכרטיס אשראי והרגלי צריכה ועד לפעולות מסוימות שאנשים עושים כאשר הם חולים.

את כל אלו מאגד כלי אשר נקרא ה- Big Data (ביג- דאטה), מאגר מידע אשר נכנס לשימוש רחב בשנת 2011 ושכולל נתונים רבים לא מאורגנים ממקורות רבים. מאגר זה מאפשר למנתחים אותו לרדת לפרטים הקטנים ביותר של הפעולות והאינטראקציות שהוזכרו ואף להפיק מהם לקחים. כך אפשר לקלוט ולהסביר מגפות, מפולות פיננסיות, הפיכות פוליטיות וכיוצא בזה, עוד בתחילתן.

העוצמה הטמונה בביג-דאטה היא אדירה מאחר שניתוח נכון שלו יכול לכמת כמעט כל דבר, לאפיין יצרנות של חברה, יצירתיות שלה והתפתחויות ראשוניות בה. הוא יכול להועיל למודיעין צבאי ומשטרתי, לביולוגיה, מטאורולוגיה, פיזיקה, מסחר, לוחמת סייבר ועוד שטחים רבים אחרים ולהצביע על מגמות עכשוויות ועתידניות.

 

חברה מבוססת נתונים- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על ה-Big Data

מוטציותנגיפי האיידס, הסארס, הפוליו וכדומה מפתחים כל הזמן מוטציות. מעטים מאותן המוטציות יכולות להיות מסוכנות לאנושות, כאשר המדע עד היום התקשה לזהות את המוטציות הללו ואז להפנות את המשאבים המחקרים בדיוק אל אותן המוטציות.
מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה בשיתוף אוניברסיטת קליפורניה הצליח לפתח דרך חדשה לזהות את אותן מוטציות מסוכנות. חוקרי אוניברסיטת קליפורניה פיתחו טכנולוגיה חדשה אשר עוזרת ל”קריאה” נכונה של הגנום ואז ליכולת להבדיל בין הטעויות במכשירי המדידה הקיימים כיום לבין מוטציות אמיתיות ואילו ד”ר ליאוניד ברודסקי ממרכז טאובר לביואינפורמטיקה באוניברסיטת חיפה פיתח שיטה חישובית אשר מזהה את אותן מוטציות נדירות מסוכנות.
במחקר עקבו החוקרים אחרי נגיף הפוליו והצליחו לצמצם את כל שלל המוטציות ל-5 מוטציות עיקריות בעייתיות. מחקר זה יכול להוות דרך לטפל באותן מוטציות עוד לפני שגרמו נזק ופגעו ממש באנשים.

 

קישור לידיעה-אתר Timeout

קצת על מוטציות

אלבטרוסמערכות יחסים חד-מיניות, למרות היותן דבר לא מובן אבולוציונית, אינן דבר נדיר בטבע. ניתן למצוא אותן אצל קופים, עופות, דגים וכמובן גם בני אדם.
תופעה זו לא נעדרת גם אצל האלבטרוסים, עופות ים ענקים, ואפילו נמצא שאצל אלו השוכנים באי לייזאן (Laysan) שבאוקיינוס השקט, תופעת הזוגות הנקבות (זוג המורכב משתי נקבות), היא כמעט שליש מכלל הזוגות באי. בזוגות אלו, נקבה אחת מזדווגת עם זכר המצוי בזוגיות עם נקבה אחרת ואז חוזרת לבת-זוגתה ושתיהן דוגרות ומטפלות בצאצאים.
מחקר אורך חדש, אשר נערך בהונולולו שבהוואי, ניסה לברר את התופעה. הוא מצא שגם הגוזלים וגם הנקבות החד מיניות מצויות בסיכויים רבים יותר למות ולכן אורך החיים אינו ההסבר האבולוציוני הנכון.
בהמשך גילו החוקרים שסיכויה של נקבה, אשר היתה קודם בת-זוג של נקבה, למצוא זכר בסיבוב הבא, גדלו. ההסבר לכך הוא שבאוכלוסיית האלבטרוסים, אשר בה יש לנקבות עדיפות מספרית על זכרים (כפי שקיים באותו האי), הזכרים הם הבררניים והם מעדיפים לבחור את אותן הנקבות אשר הוכיחו פוריות ויכולת לגדל צאצאים- גם אם הדבר קרה ביחד עם נקבה אחרת.
מחקר זה מעיד על דרך עקיפה אשר מסבירה ריבוי של זוגות חד-מיניים בגלל אילוצי אוכלוסייה ומאתגר את המדע לגבי הסיבות לתופעה זו במינים אחרים, כולל האדם.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונעם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס 185, ע”מ 8-9.

 

קישור לידיעה- בלוג “תיבת נעם”

קישור לתמצית המאמר-אתר royalsocietypublishing

קצת על האלבטרוסים

להלן ספרי עיון מומלצים לטעמי לשנת 2014 (קישור לספרים מומלצים לשנת 2013- חלק א’ וחלק ב’).

גדל אשר באך- דאגלס ר. הופשטטר (הוצאת דביר)

גדל אשר באך

הספר “גדל, אשר, באך – גביש בן אלמוות” של דאגלס ר’ הופשטטר, פיזיקאי אמריקאי אשר חוקר את תחום הבינה המלאכותית, יצא לאור לראשונה בשנת 1979 (כאשר התרגום העברי יצא רק בשנת 2011 ).

הספר, זוכה פרס פוליצר לשנת 1980 בקטגוריית ספרי עיון כלליים, הינו ספר מיוחד במינו, אם כי בהחלט לא פשוט לקריאה. הוא מקיף נושאים רבים, אשר מוצגים בצורה ייחודית של דיאלוגים, משחקי לשון ולולאות ואשר מנסים לרדת לעומקם של דברים בחיינו כגון מבנה השפה.

הספר עשיר מבחינה לשונית, תרבותית ומקיף עולם ומלואו. הוא חווית קריאה יוצאת דופן, אשר מומלצת בכל לשון, וזאת בזכות הדרך היצירתית והמחשבתית שבה מוצגים בו דברים- זאת למרות הקושי ומשחקי הלשון המוגזמים לטעמי שבו.

ציון הספר- 9.2

לחצו כאן לסקירה מורחבת על הספר

המדריך לעתיד- רועי צזנה (הוצאה פרטית)

 המדריך לעתיד

הספר “המדריך לעתיד” של ד”ר רועי צזנה הוא ספר מרתק אשר מנסה לחזות מה יקרה בעולמנו בשנים הקרובות ובעתיד הרחוק יותר ומה יהיו ההשלכות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות של העתידים המתוארים.

הספר מתאר שלוש מהפכות עיקריות- מהפכת הייצור האישי כמו למשל מדפסות תלת-מימד, המהפכה התבונית אשר מתייחסת בעיקר למחשבים ורובוטים אשר משתלטים ומתערבבים עם העולם האנושי והמהפכה הטבעית אשר שמה דגש על פיתוחים עתידניים בחקר הביולוגיה, הגנטיקה,  הננוטכנולוגיה ועד חיבורו של המוח למחשב. שלושת המהפכות הללו מתחברות, בסופו של דבר, כאשר ד”ר צזנה מספר על הדרך בה נצליח להתיישב בכוכבים אחרים. בקיצור, ספר מומלץ לכל מי שרוצה לדעת כיצד יראו חיינו בעתיד.

ציון הספר- 9.0

לחצו כאן לסקירה מורחבת על הספר

הזיות-אוליבר סאקס (הוצאת כנרת-זמרה ביתן)

הזיות

קריאת ספריו של אוליבר סאקס תמיד היוו בשבילי חוויה. ד”ר סאקס, נוירולוג ידוע וסופר פורה, כבר אינו אדם צעיר, אך עדיין מצליח לכתוב ספרים מצוינים.

הספר “הזיות” הינו ספר אשר מספר על הזיות הנגרמות בכל מיני מצבים- ביניהם הזיות אשר נגרמות מחסכים של ראייה ושמיעה (תסמונת שארל בונה), הזיות היפנגוגיות והיפנופומפיות (הזיות על סף שינה ומיד עם ההתעוררות, בהתאמה), הזיות שנגרמות בעקבות או לפני התקף אפילפסיה, הזיות הנגרמות כתוצאה מתסמונת אנטון (תסמונת שבה לוקים בעיוורון מכחישים שהם עיוורים), הזיות על סף מוות, הזיית הכפיל (אוטוסקופיה- הזיה שבה האדם צופה בכפיל שלו), הזיות פנטום, הזיות נוכחות (שבה האדם חש שמישהו נוכח איתו), הזיות מסמים (בין השאר גם הזיות של מחבר הספר עצמו בעקבות שימוש בסמים) ועוד.

הספר כתוב היטב, מרתק לפרקים אך לעיתים נגרר לתיאור ארוך, משעמם ולטעמי מיותר של תוכן ההזיות ופחות של המכניזם המצוי מאחוריהם.

ציון הספר- 8.3

לחצו כאן לסקירה על ספר קודם, “עין הנפש”, של אוליבר סאקס

המיתולוגיה היוונית-אהרון שבתאי (הוצאת מפה)

המיתולוגיה היוונית

הספר “המיתולוגיה היוונית” של אהרון שבתאי איננו ספר מאוד חדש, אך מצאתי בו עניין רב בשל היכולת הטובה של הסופר לתאר את סיפורי המיתולוגיה היוונית.

הספר מתחיל בסיפורם של אנשים שונים, אלים וחצאי אלים וממשיך עם שלושת ספורים מרכזיים במיתולוגיה היוונית – המסע אל גיזת הזהב, מלחמת יוון בטרויה ושיבת הלוחמים (למשל אודיסאוס) אל אתיקה וקורותיו שם.

הספר מספר את הסיפורים ומשקף את התרבות ששררה בעולמנו לפני כ-2,500-3,000 שנה- סיפורים אשר המשיכו להשפיע על העולם במשך דורות רבים (ספר נוסף מצוין למתעניינים במיתולוגיות בכלל הוא “המיתולוגיה של עמי העולם” של רוי ויליס).

ציון הספר- 7.8

Days in Captivity- Natascha Kampusch 3096 

3096 ימים

ספר זה אמנם אינו ספר עיון, אבל הייתי מתייג אותו תחת ספרי אוטוביוגרפיה.

ספר זה, אשר נכתב במקור על-ידי נטאשה קמפוש, נקרא על-ידי בשפה האנגלית (אינני יודע אם הוא תורגם לשפה העברית).

הוא מתאר את סיפורה האמיתי של כותבת הספר, החל מגיל 10, כאשר נחטפה על-ידי וולפגנג פריקלופיל והוחזקה בשבי מעל 8 שנים- עד שנמלטה ממנו בשנת 2006.

הספר, אשר הופק על-פיו גם סרט, מתאר את הסיפור דרך עיניה של נטאשה ואת הדרך בה התמודדה עם המצב הקיצוני שבו מצאה את עצמה. הספר משלב הסברים פסיכולוגיים, אותם מספקת נטאשה הבוגרת (לאחר ששיקמה את עצמה וסיימה לימודי קולג’, כנראה בתחום חברתי כלשהו) לגבי אישיות החוטף המעורער בנפשו ולגבי הצלחתה להישרד מולו.

הספר, למרות הסיטואציה הקשה שהוא מתאר (אשר כוללת תנאי בידוד לא אנושיים, הרעבה קיצונית, הכאה יומיומית והשפלות אשר נמשכו מעל 8 שנים), לא גולש למחוזות יותר מידי רגשיים, אלא מתאר את הדרך בה שרדה נטאשה- את הרציונליזציה, את מנגנוני ההגנה שעזרו לה לשרוד- עד לבריחה. כל זה ממבט ראשון. בהחלט מומלץ!!!

ציון הספר- 8.6

כותב הסקירה- עופר בן חורין,  [email protected]

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א’

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב’

depressionדיכאון, אשר תוקף אחד מכל שישה אנשים- גורם לנכות, לחוסר תפקוד וקשור לחילול של מחלות כלי דם ולב. תחום המחקר עליו די קופא על שמריו בשנים האחרונות, אך כעת, שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשותו  של פרופ’ רז ירמיה לבין חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, הביא לסוג של פריצת דרך בתחום.
החוקרים התמקדו בתאי המיקרוגלייה, שהם נציגי מערכת החיסון המהווים כ-10% מתאי המוח ותפקידם להתמודד עם חיידקים ווירוסים אשר תוקפים את המוח. במהלך הכנסת עכברים למצבי עקה, מה שגרם להם לדיכאון, שמו לב החוקרים שמספר תאי המיקרוגליה פחת אצלם. בעזרת שימוש בחומרים אשר המריצו את תאי המיקרוגלייה לחזור לכמותם התקינה, גילו החוקרים שניתן להקל על הדיכאון וגם להגביר את ייצור תאי העצב.
מחקר זה, מעבר לאפשרות יצירת תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, מחזק את הקשר בין תאי מיקרוגלייה לבין דיכאון.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על תאי מיקרוגלייה