לפני קצת יותר ממאה שנה, בשנת 1918, פרצה בעולם השפעת הספרדית. המחלה קטלה בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם בתוך כשנה! הנגיף גרם למוות עקב תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון (מה שמכונה ברפואה “סערת ציטוקינים”). בניגוד לשפעת רגילה, הפוגעת בעיקר בתינוקות, קשישים וחולים כרוניים, השפעת הספרדית גרמה למותם של אנשים צעירים וחזקים בתוך יום אחד לאחר שריאותיהם הוצפו בדם. כעת, פאנל מומחים בינלאומי (Global Preparedness Monitoring Board) פרסם אזהרה, שלמרות התקדמות הרפואה, העולם ניצב בפני מגיפה נוספת ושהממשלות אינן מתכוננות לכך כראוי.

המטרה איננה להפחיד אלא לדאוג לכך שהממשלות יתכוננו כראוי לתרחיש כזה. ממגיפת האיידס יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו מהמחלה ב-30 השנים האחרונות וממגיפת האבולה, שהתפרצותה החלה בשנת 2014, נפטרו אלפי אנשים. כיום, אנשים טסים במטוסים לכל מקום, מה שיכול להביא להפצת פתוגן הנישא באוויר בתוך פחות מ-36 שעות ולהביא למותם של 50-80 מיליון אנשים, עם מחיקת כ-5% מהכלכלה העולמית בלי שמדענים יוכלו אפילו להגיב לעניין ביעילות ולסנתז תרופה או חיסון. במקרה כזה מערכות בריאות במדינות עניות יכולות לקרוס והנזק לכלכלה העולמית יכול להיות גבוה מאוד.

אזהרה זו מצטרפת לאזהרה האחרונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי מגיפה נוספת של שפעת, אשר נובעת מנגיפים הנישאים באוויר, אינה ניתנת למניעה וכי על העולם להיות מוכן לזאת. לכן חשיבות ההתחסנות השנה וגם חשיבות יכולת התגובה המהירה של הממשלות וארגוני הבריאות במקרים שכאלו.

 

כתבה על ההודעה- אתר globalnews

על השפעת הספרדית

 

שינה היא דבר חשוב לתפקודנו. זמן השינה בין אדם לאדם הוא שונה, אך ההמלצה היא כ-7-9 שעות שינה לאדם בוגר – פחות מכך וישנה עלייה בסיכון למחלות לב, דיכאון ולקיצור תוחלת החיים. כמו כן, ככל שמזדקנים, כך השינה מתקצרת ומלווה בפרקי ערות גדולים יותר. מחקר חדש שפורסם לאחרונה גילה מוטציה נוספת, המצטרפת למוטציה ראשונה שהתגלתה עוד בשנת 2009, אשר מאפשרת לאדם הנושא אותה לקצר את שנתו ל-6 שעות ואף פחות מכך, ועדיין להישאר פעיל ועירני.

בשנת 2009 גילה מחקר מוטציה בגן DEC2 אצל אם ובתה. גן זה מייצר חלבון אשר עוזר להתבטאות גנים אחרים, כולל גן המייצר את הורמון האורקסין (Orexin), הורמון המווסת את הערות שלנו. כעת, המחקר החדש גילה משפחה נוספת עם מוטציה בגן ADRB1 , אשר נמצאת אצל בערך 4 מתוך 100,000 אנשים, אשר גם כן מאפשרת לישון שעה פחות מהמומלץ ולתפקד באופן יעיל. גן זה מקודד חלבון רצפטור למוליך העצבי נוראדרנלין, וכשיצרו את המוטציה בגן זה אצל עכברים, התגלה שהיא משפיעה על פעילות תאי העצב בגזע המוח הפעילים במצב ערות וכנראה מגבירה את פעילותם ביחס לגן ללא המוטציה (וכך העכבר/האדם יכול לישון פחות שעות ועדיין לתפקד טוב).

מחקרי המשך על השפעת גן יכולים לעזור לשפר את הטיפול בהפרעות שינה ואפילו אולי לספק דרכים להבין טוב יותר את תהליך השינה.

 

המאמר על המחקר- אתר sciencedirect

קישור למידע על גן ADRB1