פעולות פולשניות ברפואה, בהם מכשור רפואי מתוחכם מוחדר לתוך הגוף, מבוצע לרוב תחת שיקוף על מנת לכוון את המיכשור למקום הבעייתי המתאים בגוף- לדוגמה צינתור לב הנעשה על מנת לאתר ולשחרר את החסימה בכלי הדם המזרימים דם ללב. פעולות אלו לרוב מחליפות את הצורך בפעולה כירורגית פולשנית יותר. שיקוף הרנטגן הרציף בפעולות אלו מלווה בחשיפה לקרינת רנטגן שהיא פי 100-1000 מכמות הקרינה בצילום חזה. לנבדק היא יכולה לגרום בסיכון של 1:10,000 לפגיעה בעור (אדמומיות, כוויות) ולעלייה קטנה בסיכון להתפתחות סרטן בעתיד (לכן חשוב לרופאי עור להימנע מביצוע ביופסיה בנגעים כאלו, כיוון שאם הנזק עמוק, הפצע יתקשה להחלים ואז ייווצר זיהום). הקרינה גם משפיעה על אנשי הצוות, אשר אמנם מוגנים באמצעי הגנה שונים, אך עדיין חשופים לה. אחת ההשפעות הידועות על אנשי צוות העובדים עם קרינה, אשר נבדקת בבדיקות תקופתיות, הינה עכירות הקרנית על רקע חשיפה לקרינה.

בכנס ה-RNSA (Radiological Society of North America) האחרון, כנס רדיולוגים בינלאומי, דווח על רקע מחקרים אחרונים בתחום, שעכירות העדשה, כאשר היא על רקע חשיפה לקרינה, מופיעה לרוב בחלק האחורי של העין. למשל מחקר משנת 2010 מצא כי במחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים וב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות הייתה עדות לעכירות של הקרנית. מחקרי המשך משנת 2012 ומשנת 2013 אישרו את הממצאים הללו בקרב הקרדיולוגים ההתערבותיים ואנשי צוותם.

עכירות כזו, אשר אולי בשלב הראשוני איננה משפיעה על הראיה, יכולה להתקדם ולהחמיר עם הזמן, ובסופו של דבר להתבטא בצורת קטרקט. עם זאת, לא ידוע כמה זמן ההתקדמות הזו אורכת- ואם מדובר בתהליך המתרחש לאורך שנה, עשור, או יותר מכך. חשוב לציין שמשקפי עופרת יכולים למנוע את מקרי הקטרקט על רקע קרינה ב-100%.

מה באשר לסיכויי ממאירות כתוצאה מחשיפה לקרינה?

במחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים אשר ביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, סך מקרי התמותה עקב ממאירות ומסיבות אחרות לא היה גבוה יותר באוכלוסיה זו, בהשוואה לפסיכיאטרים שלא נחשפים לקרינה במהלך עבודתם. אם זאת, מחקר פרוספקטיבי (מחקר שבו בוחנים את שיעור התפתחות מחלה ומשווים אותה בין קבוצות אנשים החשופים לגורם סיכון לבין קבוצת אנשים שאינם חשופים- ע.ב.ח.) אשר בוצע על 90,957 רנטגנאים בארצות הברית בשנים 1994-2008 ופורסם לראשונה בשנת 2016 דיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו. מהסיבה הזו דורשים הרופאים ההתערבותיים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בנושא לפני שניתן יהיה לשלול סיכון בעניין הקרינה.

לסיכום- לקרינה יכולות להיות השפעות מזיקות על אנשי הצוות ולכן יש להשתמש באמצעי מגן ולהתרחק ככל שניתן ממקור הקרינה.

 

ביבליוגרפיה

 

מחקרים אשר מצאו שבמחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים וב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות הייתה עדות לעכירות של הקרנית (מהשנים 2010, 2012 ו-2013 בהתאמה):

Risk for radiation-induced cataract for staff in interventional cardiology: is there reason for concern?

Radiation-induced eye lens changes and risk for cataract in interventional cardiology

Radiation-associated lens opacities in catheterization personnel: results of a survey and direct assessments

 

מחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים שביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, ולא גילה שוני בשיעורי הממאירות בקרב אותם רופאים:

Mortality in U.S. Physicians Likely to Perform Fluoroscopy-guided Interventional Procedures Compared with Psychiatrists, 1979 to 2008

 

מחקר פרוספקטיבי, אשר בוצע על 90,957 רנטגנאים מארצות הברית בין השנים 1994 ל-2008 (פורסם לראשונה בשנת 2016), ודיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו.

Cancer Risks in U.S. Radiologic Technologists Working With Fluoroscopically Guided Interventional Procedures, 1994-2008

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2019:

 

מסעות דניאל – דניאל קרן (הוצאת עם עובד)

הספר “מסעות דניאל” הינו ספר הרפתקני ומיוחד, אשר מתאר את מסעותיו וחוויותיו של מטייל ישראלי בשם דניאל קרן ברחבי העולם. הספר מחולק לפרקים רבים- כל פרק מוקדש למסע אחר. במהלך הפרקים חווה הקורא את המסע דרך עיניו של דניאל קרן- מטיפוס הרים כמו פסגת האוורסט, אל קפיטן, הימלאיה, הרי האלפים, פסגת הר דנלי באלסקה, הר מטרהורן, פסגת האלברוס בהרי הקווקז והקילימנג’רו, דרך מרתונים ואולטרה מרתונים כמו האולטרה מרתון מההר לעמק, תחרות שלוש הפסגות, איש הברזל, טריאתלון וכלה באתגרים כמו מסע לקוטב הצפוני, אקו צ’אלנג’ ואמנויות לחימה שונות. דניאל מתאר בספרו את הקשיים, את ההתמודדות, את האימונים והמשמעת שיש לבצע על מנת לעמוד באתגרים כאלו.

המסעות מרשימים מאוד, אם כי לדעתי הספר מעוצב באופן שמקשה על הקריאה בגלל רוחבו. תיאורי המסעות מרשימים מאוד, לדעתי קשה להציג את כל מה שעבר דניאל בספר ולכן היה קשה לקלוט את כל התמונה או לזרום עם הקריאה בספר- זה כמובן לא מוריד מערכן של החוויות. בכל מקרה אין ספק שמדובר בהרפתקן ישראלי מהשורה הראשונה בעולם.

ציון הספר- 8.4

 

הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה – גיימס מילטון (הוצאת כתר)

ספר מרתק על כל מיני מצבים או אירועים מרתקים שאירעו במהלך ההיסטוריה. הספר מחולק לפרקים קצרים, כל אחד מתאר סיפור שכזה. למשל אפשר לקרוא שם על גניבת המונה ליזה למשך שנתיים ממוזיאון הלובר ב-1911, על בעיית הגזים של היטלר, על הלסת והגולגולת של היטלר שהוצגו בשנת 2000 במוזיאון ברוסיה, על נחת בשם גאיי גבלדון ששכנע יפנים בזמן מלחמת העולם השנייה להיכנע (הוא אפילו הצליח לגרום לחצי גדוד יפני להיכנע במילותיו בלבד), על בלונים פורחים עם פצצות שהיפנים העלו לאוויר ביפן על מנת שיגיעו אל ארצות הברית באמצעות זרם הסילון החורפי והתפוצצו שם, על משפטם של נשים נאציות אכזריות לאחר מלחמת העולם השנייה, על בחור פולני בשם ויטולד פלצ’קי שדאג שהגסטפו יעצרו אותו ויכניסו אותו לתוך מחנה “אושוויץ” על מנת להעביר לעולם מה קורה שם (הוא הצליח לברוח משם, לפרסם דו”ח אלא שאף אחד לא התייחס אליו והדו”ח פורסם רק בשנת 2000), על תוכנית לבנסבורן של הנאצים להבאת ילדים אריים לעולם בלי שידעו מי הוריהם ועוד סיפורים מרתקים שכאלו. ספר מרתק ומעניין מאוד לקריאה.

ציון הספר- 9.3

 

אבולוציות – אורן הרמן (הוצאת ספרי עליית הגג)

ספרו החדש של פרופ’ אורן הרמן, מחבר הספר “מחיר האלטרואיזם”, הינו ספר שמנגיש את המדע באופן מיוחד. הוא משלב קטעי מיתוסים עם תיאור מדעי המלווה אותו, בצורה מיוחדת פיוטית. מדובר בדרך אחרת של כתיבת ספר עיון, דרך שאינה יבשה אלא מלווה המון ידע בתחומים שונים- ביניהם לידת היקום, היווצרות מערכת השמש, איך באו החיים לעולם ועוד ועוד. במהלך הספר מציג פרופ’ הרמן את ההבדל בין המיתוס לבין המדע ומחבר אותם בדרך ייחודית. הספר מרשים בכתיבתו ובהיקף הנושאים שהוא מקיף. פחות התחברתי לפונט הגדול בו הספר מוצג, אך זה עדיין לא גורע מאופן כתיבתו.

ציון הספר- 8.8

 

בלב הגיהנום – זלמן גרדובסקי (הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד)

“בלב הגיהנום” הוא ספר המבוסס על זכרונותיו של זלמן גרדובסקי, יהודי אשר הוכרח לעבוד בזונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו במשך שנתיים (1942-1944)- זו אותה היחידה שתפקידה היה הכנסת אסירים לתאי הגזים ושריפת הגופות.

באוקטובר 1944 הוא היה אחד ממארגני מרד שפוצץ את אחד הקרמטוריומים, וכמו רוב המורדים נהרג במהלכו. אנשי המחתרת נהגו לרשום רשימות חשאיות ולהסתיר אותן, ובספר זה מתורגמים על-ידי אביחי צור כל הרשימות של זלמן גרדובסקי (אותן הרשימות אשר נמצאו מוחבאות באיזור הקרמטוריומים). הספר נותן תמונה אמיתית של מה שהרגיש אדם שחי בתקופת השואה במחנה ההשמדה וראה את כל המראות המזעזעים. איך הוא התמודד ומה דעתו על הגרמנים ובעלי בריתם. חלק מהרשימות אינן תמיד מעניינות מאוד, בכל זאת מדובר בתרגום של כל כתביו שנמצאו, אבל אין ספק שמדובר בתיעוד היסטורי נדיר, שהמתרגם לא חסך מעצמו מאמצים בהצלחתו. ספר לא פשוט אך חשוב מאוד.

ציון הספר- 8.8

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב

 

 

לבצע סריקת MRI איננה דבר קל לכולם, הסורק מרעיש, לעיתים מעורר תחושות קלאוסטרופוביה והבדיקה נמשכת זמן רב. אז מה היה קורה אם היו מבקשים ממכם לישון לילה שלם בתוך סורק ה-MRI? זו בדיוק ההוראה שנתנו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון לנחקרים במהלך מחקר, שהדגים בפעם הראשונה בצילום שגלים של נוזל CSF (נוזל מוחי-שדרתי- ע.ב.ח.) שוטפים את מוחנו במהלך הלילה תוך תיאום עם פעילות גלי המוח וזרימת הדם במוח.

המחקר פורסם בסוף אוקטובר השנה (שנת 2019) בכתב העת הנחשב Science, ובמהלכו 13 נבדקים בין גילאי 23 ל-33 התבקשו לישון בתוך סורק ה-MRI כשלראשם כובעי EEG (כובעים הבודקים פעילות חשמלית במוח). תוצאות המחקר הראו שניתן לזהות אדם ישן רק על פי פעילות ה-CSF במוחו, השונה מפעילות ה-CSF אצל אדם ער. כמו כן התברר שקודם כל מתרחש שינוי עצבי בגלי המוח, לאחר מכן מתרחשת זרימת דם במוח ולאחר מכן גל של CSF. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שכאשר הנוירונים מכובים, הם אינם זקוקים לחמצן רב, כך שדם עוזב את האזור. כאשר הדם עוזב, הלחץ במוח יורד ואז ה-CSF זורם פנימה במהירות על מנת לשמור על לחץ מוחי ברמה בטוחה.

כפי שהוזכר, זהו המחקר הראשון שצילם אי פעם CSF בזמן השינה. החוקרים מתכוונים לבצע מחקר נוסף, גדול יותר, הפעם על נבדקים מבוגרים יותר מהנבדקים במחקר הנוכחי. עצם החיבור של גלי המוח עם זרימת הדם ו-CSF עשוי לספק תובנות באמצעות מחקרי המשך לגבי ליקויים תקינים הקשורים להזדקנות המוח וגם לתובנות על מגוון הפרעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות הקשורות לעיתים קרובות לדפוסי שינה משובשים, כולל אוטיזם ומחלת אלצהיימר.

 

קישור לתקציר המאמר- אתר sciencemag

כתבה על המחקר (אנגלית)

אתר MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות

בני האדם החיים כיום, שייכים למין של יונק שהוא תת-שבט במשפחת ההומינידיים בשם האדם הנבון המודרני (Homo sapiens sapiens). בתוך הענף הזה, כנראה בין השאר, היה גם את האדם הניאנדרטלי שנכחד ואת האדם הדניסובי.  האדם הדניסובי הינו אוכלוסיה שחיה לפני כ-190 אלף עד 40 אלף שנה בסיביר ובמזרח אסיה. הממצא הראשון הקשור אליו התגלה בשנת 2010  באמצעות מיפוי רצף הגנום משני שברי מאובנים – עצם של אצבע זרת ושיניים טוחנות – שנמצאו במערת דניסובה, בהרי אלטאי בסיביר. מעבר לעוד מאובן אחד הקשור לאדם הדניסובי (לסת תחתונה אשר נמצאה בשנת 2019 במערת באישיה ברמת טיבט), לא קיימים מאובנים נוספים. לאחרונה, פריצת דרך של קבוצת חוקרים מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ’ לירן כרמל ופרופ’ ערן משורר עם שיתוף פעולה ספרדי, הצליחה לספק הצצה ראשונה לאנטומיה של אותה קבוצת אדם מסתורית. המחקר פורסם במגזין הנחשב Cell ואף הופיע בשער העיתון בשל חשיבותו.

החוקרים פיתחו שיטה שמאפשרת להבין אילו גנים עבדו בצורה שונה בדניסובים, בניאנדרתלים ובבני אדם מודרניים. במחקר החדש הם השתמשו בשיטה חדשה, שיכלול של שיטה קודמת, המאפשרת לקשור שינויים בפעולות הגנים להבדלים באנטומיה של קבוצות האדם השונות. באמצעות השיטה הם הצליחו לשחזר, בפעם הראשונה, לפי גנום האדם הדניסובי שנלקח מקצה זרתו, את הפרופיל האנטומי המלא שלו. השחזור שהתקבל הדגים את 56 התכונות האנטומיות של האדם הדניסובי והראה שבתכונות רבות הוא הזכיר את האדם הניאנדרתלי (כמו במצחו המשוך אחורה, פניו המאורכות והאגן הגדול שלו) אבל היו לו גם תכונות ייחודיות כמו קשת השיניים שלו, שהייתה ארוכה מאוד, וגולגולתו הרחבה באופן מיוחד.

היכולות של האסקימוסים והטיבטים כיום להסתגל לתנאי קור קשים ולחיים בגובה רב כנראה הגיעה מאותו DNA דניסובי, כך שאולי אוכלוסיה זו נכחדה, אך ה-DNA שלהם שוכן בתוכנו ולכן חשיבותו של מחקר זה והצורך לבצע מחקרים נוספים לגבי האדם הדניסובי.

 

קישור למאמר המדעי- אתר כתב העת Cell

קצת על האדם הדניסובי

 

מחלות לב הינן גורם התמותה השני בישראל. מידי שנה כ-30,000 ישראלים לוקים בהתקף לב וכ-7,000 מתים ממחלות לב. אחת ממחלות הלב נקראת אי-ספיקת לב, מחלה בה הלב, לרוב בשל בעיה בחדר השמאלי של הלב, מתקשה לספק את הדרישות המטבוליות של האיברים השונים בגוף – דבר הגורם לקוצר נשימה, עייפות ובצקת.

דימות הלב בעזרת MRI הוא תחום מתפתח אשר נחקר רבות בשנים האחרונות. מחקר גנטי חדש, אשר בוצע על-ידי חוקרים מאוניברסיטת קווין מרי שבלונדון בראשות ד”ר ניי אוונג ( (Dr Nay Aungופורסם בכתב העת Circulation, ביצע ל-17 אלף מתנדבים מיפוי גנטי ואז סרק את ליבם בעזרת MRI. הסריקות נותחו בעזרת תוכנת בינה מלאכותית (AI), כאשר התוכנה מיפתה במהירות ובדייקנות את ההבדלים בגודל ובתפקוד החדר השמאלי של הלב וזיהתה מספר איזורים בגנום האנושי שככל הנראה משפיעים על התכונות האלו.

מחקר זה מאפשר את הבסיס לזיהוי מוקדם של אנשים הנמצאים בסיכון לאי-ספיקת לב ואז פיתוח טיפולים מתאימים להם בזכות הבנת הגנטיקה שמאחורי גודל ותפקוד החדר השמאלי של הלב. בנוסף, מנקודת מבט טכנית, השימוש בתוכנת בינה מלאכותית ככלי מחקרי למעבר מהיר ומדוייק על אלפי תמונות MRI והסקת תוצאות הינו מרשים וחוסך זמן רב ועלויות. השיטה בה ביצעו את המחקר הנ”ל גם פותחת פתח למחקרים אחרים, אשר עושים שימוש ב-MRI ככלי מחקרי ונזקקים למעבר על תמונות רבות במהירות ובדייקנות.

 

קישור למאמר החוקרים- כתב העת Circulation

קצת על אי-ספיקת לב

על סריקת MRI לב וכלי דם (CVMRI)

אם נבקר בגן החיות, נראה שלרוב בעלי החוליות שם ישנו זנב, המהווה את קצה עמוד השדרה. זנב זה משמש למתן יציבות, גירוש זבובים, שחייה, אחיזה (כמו אצל הקופים), תעופה ואף להגנה. אצל בני האדם התנוון הזנב המקורי לכדי מה שנקרא “עצם הזנב” (Coccyx). הזנב עדיין נמצא אצל עוברים אנושיים בשבועות הראשונים לקיומם ואז מתנוון (ויש גם אנשים בעלי מוטציות גנטיות נדירות מאוד שהזנב נשאר אצלם, כמו צ’נדרה אורם ממערב בנגל שהתהדר בזנב בעל אורך של 33 סנטימטרים), אך מה היה קורה אם היו מלבישים על האדם זנב מלאכותי.

חוקרים מאוניברסיטת קיאו (Keio) ביפן ערכו תצפיות על זנבותיהן של סוסוני ים ויצרו זנב מלאכותי, אשר מורכב מארבעה שרירים מלאכותיים המונעים על-ידי אוויר דחוס, ונשלטים על-ידי מערכת פיקוח. הזנב עשוי מחוליות פלסטיק המאפשרות תנועה לכיוונים שונים תוך שמירה על איזון מכסימלי. המטרה של זנב זה הינה לשפר את שיווי המשקל של האדם הלובש אותו, לעזור בטיפוס, לסייע בהרמת משאות כבדים ועוד (ראו בסרטון בקישורים מטה את הזנב בפעולה).

המצאה זו מצטרפת לשלל המצאות אחרות, אשר מחקות מבנים של בעלי חיים בטבע (תחום מחקר אשר נקרא ביומימטיקה) ויכולה לשפר את יכולת התנועתיות ושיווי המשקל של מטופלים במצבי חולי שונים.

 

קישור לידיעה באנגלית על הפיתוח החדש

קישור לסרטון המסביר כיצד עובד הזנב המלאכותי

קצת על הביומימטיקה

תמונות מעבר העובר בתעלה ב-MRI- קרדיט לחוקרים

לידה היא תהליך טבעי ומדהים. במהלכה ראש העובר אמור לצאת מהרחם ולעבור בתעלת צוואר הרחם. תעלה זו עוברת תהליך של פתיחה ומחיקה תוך התכווצויות של שריר הרחם, כתוצאה מהפרשת הורמון האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. כל ציר גורם לסיבי השריר להתקצר וכך מתקדם התינוק. במהלך הלידה ראש התינוק ואף מוחו מותאמים למעבר הצר, MRI עוברי הינה סריקה שמבוצעת כבר מספר שנים, אך הפעם, בפעם הראשונה, הצליחו חוקרים מצרפת להדגים את הדרך בה זה מתרחש בעזרתו של סורק MRI.

החוקרים, בראשותה של ד”ר אוליבר אמי (Olivier Ami) מאוניברסיטת קלרמונט-פראנד שבצרפת, הצליחו לקבל תמונות זמן-אמת מסורק MRI של חברת פיליפס בעת תהליך יציאתו של העובר מהרחם אל אויר העולם, והצליחו להדגים כיצד חלקי הגולגולת ומוחו של העובר מתאימים את עצמם על מנת שיוכלו לעבור בתעלה הצרה.

הם גילו שהמוח ממש נמחץ בתהליך הלידה והמטרה היתה לזהות את אותם עוברים נדירים שתהליך זה עלול לגרום להם לדימומים במוח, ואז לסבול מבעיות התפתחות כגון שיתוק מוחין ועוד. תוכנת הדמייה מתאימה יכולה לנטר מצב כזה ואז להתריע בצורך מידי בניתוח קיסרי.

התמונות עובדו לתמונות תלת-מימד ובהם אפשר לראות כיצד משנה הגולגולת את צורתה לצורת חרוט במהלך המעבר, צורה שחוזרת למצבה האפליפסי הרגיל לאחר הלידה.

 

קישור לכתבה על המאמר- אתר eurekalert

קישור למאמר- אתר Plos One

על MRI עוברי- אתר MRI המדריך המלא

לפני קצת יותר ממאה שנה, בשנת 1918, פרצה בעולם השפעת הספרדית. המחלה קטלה בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם בתוך כשנה! הנגיף גרם למוות עקב תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון (מה שמכונה ברפואה “סערת ציטוקינים”). בניגוד לשפעת רגילה, הפוגעת בעיקר בתינוקות, קשישים וחולים כרוניים, השפעת הספרדית גרמה למותם של אנשים צעירים וחזקים בתוך יום אחד לאחר שריאותיהם הוצפו בדם. כעת, פאנל מומחים בינלאומי (Global Preparedness Monitoring Board) פרסם אזהרה, שלמרות התקדמות הרפואה, העולם ניצב בפני מגיפה נוספת ושהממשלות אינן מתכוננות לכך כראוי.

המטרה איננה להפחיד אלא לדאוג לכך שהממשלות יתכוננו כראוי לתרחיש כזה. ממגיפת האיידס יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו מהמחלה ב-30 השנים האחרונות וממגיפת האבולה, שהתפרצותה החלה בשנת 2014, נפטרו אלפי אנשים. כיום, אנשים טסים במטוסים לכל מקום, מה שיכול להביא להפצת פתוגן הנישא באוויר בתוך פחות מ-36 שעות ולהביא למותם של 50-80 מיליון אנשים, עם מחיקת כ-5% מהכלכלה העולמית בלי שמדענים יוכלו אפילו להגיב לעניין ביעילות ולסנתז תרופה או חיסון. במקרה כזה מערכות בריאות במדינות עניות יכולות לקרוס והנזק לכלכלה העולמית יכול להיות גבוה מאוד.

אזהרה זו מצטרפת לאזהרה האחרונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי מגיפה נוספת של שפעת, אשר נובעת מנגיפים הנישאים באוויר, אינה ניתנת למניעה וכי על העולם להיות מוכן לזאת. לכן חשיבות ההתחסנות השנה וגם חשיבות יכולת התגובה המהירה של הממשלות וארגוני הבריאות במקרים שכאלו.

 

כתבה על ההודעה- אתר globalnews

על השפעת הספרדית

 

שינה היא דבר חשוב לתפקודנו. זמן השינה בין אדם לאדם הוא שונה, אך ההמלצה היא כ-7-9 שעות שינה לאדם בוגר – פחות מכך וישנה עלייה בסיכון למחלות לב, דיכאון ולקיצור תוחלת החיים. כמו כן, ככל שמזדקנים, כך השינה מתקצרת ומלווה בפרקי ערות גדולים יותר. מחקר חדש שפורסם לאחרונה גילה מוטציה נוספת, המצטרפת למוטציה ראשונה שהתגלתה עוד בשנת 2009, אשר מאפשרת לאדם הנושא אותה לקצר את שנתו ל-6 שעות ואף פחות מכך, ועדיין להישאר פעיל ועירני.

בשנת 2009 גילה מחקר מוטציה בגן DEC2 אצל אם ובתה. גן זה מייצר חלבון אשר עוזר להתבטאות גנים אחרים, כולל גן המייצר את הורמון האורקסין (Orexin), הורמון המווסת את הערות שלנו. כעת, המחקר החדש גילה משפחה נוספת עם מוטציה בגן ADRB1 , אשר נמצאת אצל בערך 4 מתוך 100,000 אנשים, אשר גם כן מאפשרת לישון שעה פחות מהמומלץ ולתפקד באופן יעיל. גן זה מקודד חלבון רצפטור למוליך העצבי נוראדרנלין, וכשיצרו את המוטציה בגן זה אצל עכברים, התגלה שהיא משפיעה על פעילות תאי העצב בגזע המוח הפעילים במצב ערות וכנראה מגבירה את פעילותם ביחס לגן ללא המוטציה (וכך העכבר/האדם יכול לישון פחות שעות ועדיין לתפקד טוב).

מחקרי המשך על השפעת גן יכולים לעזור לשפר את הטיפול בהפרעות שינה ואפילו אולי לספק דרכים להבין טוב יותר את תהליך השינה.

 

המאמר על המחקר- אתר sciencedirect

קישור למידע על גן ADRB1

 

צמחים נראים לנו כאורגניזמים די פסיביים. הם אינם נעים בכוחות עצמם ונראים כלא מתקשרים עם הסביבה. מספר מחקרים אחרונים מגלים שלא בדיוק כך הדבר, כמו למשל מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף פרופ’ לילך הדני, ד”ר יובל ספיר ופרופ’ יוסי יובל, אשר הוכיח שיש צמחים (או יותר נכון, הפרחים שלהם) שמסוגלים לשמוע.

במחקר נבדקה תגובתם של צמחי נר הלילה (Oenothera drummondii) להקלטות של צלילי כנפי דבורים ועשים. הצמח נקרא כך משום שפרחיו סגורים במשך היום ונפתחים בערב. כאשר הפרחים נפתחים, מגיעים רפרפים, לוגמים את הצוף בבסיס הפרחים וכך מאביקים אותם. החוקרים גילו כי קולות זמזום של משק כנפיים ליד הצמחים בתדר מסוים הובילו לעלייה מהירה של 20% בממוצע בריכוז הסוכר בצוף הפרחים, וזאת בהשוואה לריכוז הסוכר שנמדד בצמחים אשר נחשפו לצלילים גבוהים אחרים או שלא נחשפו לצלילים (מכאן שהתגובה היא תלוית תדר). כמו כן גילו החוקרים שהפרחים דמויי האפרכסת הם איבר השמע – כי כאשר עטפו את הפרחים והשמיעו קולות לצמח עצמו, לא חלה עלייה בריכוז הסוכר בצוף.

זהו המחקר הראשון אשר מוכיח שצמחים מסוגלים להגיב ביעילות ובמהירות לקולותיהם של מאביקים. אם הפרחים יכולים לשנות את ריכוז הסוכר שלהם בתגובה לרעשים חיצוניים, הם יכולים לחסוך במשאבי הסוכר שלהם והדבר משתלם אבולוציונית.  מחקרי המשך יכולים לבחון את היכולת של צמחים לשמוע ולהגיב גם לסוגי צלילים אחרים כמו מגע עם אוכלי עשב, אירועי אקלים ואולי גם קולות הנובעים מפעילות אנושית.

 

קישור לתקציר המאמר באנגלית- אתר biorxiv

קישור לכתבה על המחקר- אוניברסיטת תל-אביב