המאובנים החיידקים התגלו במערב אוסטרליה וחילוף החומרים שלהם אז היה מבוסס על גופרית ולא על חמצן (בדומה לאותם חיידקים אשר חיים כיום במזרקות גיאותרמיות תת-ימיות).
המאובנים המיקרוסקופיים מהווים עדות לקיומם של תאים וחיידקים שחיו בכדור הארץ לפני יותר
מ-3.4 מיליארד שנים. באטמוספירה אז היה חמצן מועט מכיוון שטרם התפתחו צמחים או אצות
כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתיזה. האקלים בכדור הארץ היה אז חם, וולקני ואלים ולכן
החיידקים עשו שימוש שימוש בגופרית במקום חמצן (כפי שעושים גם כיום חיידקים באיזורים
מעוטי חמצן כמו במעיינות הידרותרמיים חמים שמעמקי האוקיינוסים).

לידיעה על המחקר

קצת על הגופרית והקשר שלה לתהליכים ביולוגיים

מדענים ברחבי העולם עסוקים כיום בניסיון להחזיר את האבולוציה אחורה, כמו למשל לשלוט בהשפעתם של גורמי הגדילה בגופם של בעלי חיים.
הביולוג ארהט אבזאנוב פרסם לאחרונה מחקר שבו הוא מתאר כיצד יצר תנינגולת (אפרוח של
תרנגולת עם פה של תנין). הוא עשה זאת בעזרת דיכוי גורמי הגדילה בקצוות
פניו של האפרוח וכך פיתחו האפרוחים פה דמוי תנין ובעצם החזירו את האבולוציה
אחורה (כיוון שהציפורים התפתחו מתוך הזוחלים דמויי-תנינים וההבדל ביניהם
נובע גם מאותם גורמי גדילה המופרשים אחרת ביניהם.
התפתחות בתחום זה נושאת בחובה יתרונות של טיפול במחלות אשר מעורבים בהם גורמי גדילה, יכולת לשפר בעלי חיים וצמחים, אך גם חסרונות ואיומים.

קישור לידיעה- להפוך את האבולוציה- אתר New Scientist

קצת על הורמון גדילה אנושי

מחלות וירליות היוו תמיד בעיה מאחר שמעבר למניעה, אין כמעט תרופות המרפאות מחלות
וירליות כמו שפעת העופות, החזירים, אבולה, איידס ועוד.
טכניקה חדשה של MIT בשם DRACO גורמת להתאבדות התא שאליו חדר הוירוס ואינה פוגעת בתאים בריאים, כך שאין לתרופה תופעות לוואי.
טכניקה זו נוסתה בהצלחה על 15 זני וירוסים ואם תעבור את
הבדיקות הצפויות לה בשנים הקרובות, היא עתידה לחולל מהפכה של ממש בתחום ההתמודדות
עם וירוסים (אולי בדומה למה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים).

קישור לידיעה

על הנגיפים (וירוסים)

רבייה מינית היא רבייה שבה בעל חיים מחפש בן/בת זוג לרבייה (כמו שמתרחש אצל רוב
בעלי החיים והצמחים) ואילו רבייה א-מינית היא הכפלת ה-DNA ללא צורך בבן-זוג.
על פניו נראה שהרבייה הא-מינית עדיפה בגלל חיסכון באנרגיה בחיפוש בן/בת זוג ועוד. מחקר
חדש שנערך על התולעים מגלה שהסיבה היא טפילים- משמע החלפת DNA  בין שני פרטים מגדיל
את העמידות של הצאצא בפני טפילים וכך מעניק לו יתרון הישרדותי על פני פרטים שנוצרו
ברבייה א-מינית.
כך גם אפשרי “מירוץ חימוש” אבולוציוני אשר מאפשר שיפור עמידות של הצאצא מול פתוגניים ואויבים מבחוץ.

קישור לידיעה

הסבר על הרבייה-ויקיפדיה

הציאנובקטריות (בעברית- כחוליות) הם חיידקים אשר נמצאים בים ואשר מבצעים
פוטוסינתיזה בדומה לצמחים. חשיבותם לסביבה גדולה מאחר שהם קולטים פחמן דו-חמצני,
משחררים חמצן ומייצרים סוכרים המהווים את בסיס מארג המזון בים.
למרות שקיימים וירוסים אשר מדביקים את הציאנובקטריה והורגים אותה, עדיין נשרדת אוכלוסייה זו ומשגשגת.
חוקרים מהטכניון גילו שהסיבה לכך היא מוטציות באיזור ספציפי בגנום (מה שנקרא “אי גנומי”) אשר מביאות ליצור חלבונים המשנים את פני השטח של החיידקים וכך מונעים מהוירוסים לחדור אליהם. מוטציות אלו מביאות לשונות גנטית בין החיידקים כך שיש חיידקים אשר עמידים לוירוסים מסוימים אך רגישים לאחרים ובשל המגוון הזה שומרת אוכלוסיית הציאנובקטריה על מספרה.

קישור לידיעה

ציאנובקטריות (כחוליות בעברית)- הסבר מויקיפדיה

הוירוסים ודרכי פעולתם