לפני קצת יותר ממאה שנה, בשנת 1918, פרצה בעולם השפעת הספרדית. המחלה קטלה בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם בתוך כשנה! הנגיף גרם למוות עקב תגובת יתר קיצונית של מערכת החיסון (מה שמכונה ברפואה “סערת ציטוקינים”). בניגוד לשפעת רגילה, הפוגעת בעיקר בתינוקות, קשישים וחולים כרוניים, השפעת הספרדית גרמה למותם של אנשים צעירים וחזקים בתוך יום אחד לאחר שריאותיהם הוצפו בדם. כעת, פאנל מומחים בינלאומי (Global Preparedness Monitoring Board) פרסם אזהרה, שלמרות התקדמות הרפואה, העולם ניצב בפני מגיפה נוספת ושהממשלות אינן מתכוננות לכך כראוי.

המטרה איננה להפחיד אלא לדאוג לכך שהממשלות יתכוננו כראוי לתרחיש כזה. ממגיפת האיידס יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו מהמחלה ב-30 השנים האחרונות וממגיפת האבולה, שהתפרצותה החלה בשנת 2014, נפטרו אלפי אנשים. כיום, אנשים טסים במטוסים לכל מקום, מה שיכול להביא להפצת פתוגן הנישא באוויר בתוך פחות מ-36 שעות ולהביא למותם של 50-80 מיליון אנשים, עם מחיקת כ-5% מהכלכלה העולמית בלי שמדענים יוכלו אפילו להגיב לעניין ביעילות ולסנתז תרופה או חיסון. במקרה כזה מערכות בריאות במדינות עניות יכולות לקרוס והנזק לכלכלה העולמית יכול להיות גבוה מאוד.

אזהרה זו מצטרפת לאזהרה האחרונה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי מגיפה נוספת של שפעת, אשר נובעת מנגיפים הנישאים באוויר, אינה ניתנת למניעה וכי על העולם להיות מוכן לזאת. לכן חשיבות ההתחסנות השנה וגם חשיבות יכולת התגובה המהירה של הממשלות וארגוני הבריאות במקרים שכאלו.

 

כתבה על ההודעה- אתר globalnews

על השפעת הספרדית

 

נגיף ה-HIV תוקף את תאי החיסון של הגוף ואף מסוגל להסתתר בתוכם (מה שנקרא השלב הרדום). הנגיף חודר לתוך התא וה-RNA  שבתוכו עובר שיכפול בעזרת אנזים שיעילות ההעתקה שלו נמוכה. כך נוצרת שונות רבה בין הוירוסים שמקשה על מערכת החיסון לחסל אותם.
הקוקטיל התרופתי שניתן לחולים מצליח להשמיד את הוירוסים הפעילים, אך לא את הוירוסים הרדומים ולכן איידס מוגדרת כמחלה כרונית מתמשכת. מאידך, קבוצת חוקרים אמריקאים הצליחה לעורר את נגיפי האיידס בעזרת תרופה בשם וורינוסטאט, תרופה שבה משתמשים לטיפול בלימפומת העור של תאיT . התברר שהתרופה זו מסוגלת לעכב אנזים בשם היסטון דה-אצטילאז, אשר עוזר לנגיפי האיידס להישאר במצב רדום וכך הנגיפים יוצאים ממצב זה.
טיפול ניסיוני בבני אדם בתרופה זו הראה התעוררות של תאי האיידס, אך עדיין רחוקה הדרך להשתמש בטכניקה זו לריפוי מוחלט של האיידס בשל תופעות לוואי ובעיות מוסריות הכרוכות בעירור נגיפים רדומים.

מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לוויתן, עיתון גלילאו מס’ 170, ע”מ 14-15.

קישור לידיעה

קצת על נגיף ה-HIV

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ פיתחו משחק מחשב משוכלל, אשר הוצב לאחרונה גם במכון האיידס (מכון “נווה אור”) של בית חולים קפלן ברחובות, אשר מאפשר לאתר ליקויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של מטופלים לאורך זמן.
לאחרונה הוכח שנשאות נגיף ה-HIV 1 קשורה לירידה ביכולות הנוירו-קוגניטיביות, כמו התפתחות שיטיון, יכולות מוטוריות, יכולות לתפקד באופן נורמלי במקום העבודה ועוד. כיום, כשהאיידס הפכה להיות מחלה כרונית, פגיעה שכזו משפיעה באופן משמעותי ולאורך זמן על הנשאים.
המחשב בודק רמת תפקוד מוטורי, זמן תגובה, יכולת זיכרון, תיאום קשר עין, ורמת קשב וריכוז וכך ניתן לעקוב לאורך זמן אחרי מצבם הנוירו-קוגניטיבי של הנשאים ולהעניק להם את הטיפול התרופתי המתאים.

קישור לידיעה-אתר הידען

מחלת האיידס