משאף אסטמה טיפוסי
משאף אסטמה טיפוסי

אאוזינופילים (Eosinophils) הם סוג תאי דם לבנים אשר מתפתחים במוח העצם. הם אמורים להוות כ-5% מכלל התאים הלבנים בדם וכאשר הם בכמויות גדולות יותר, הן מקושרות לגרימת אסתמה, אלרגיות, מחלות מעי דלקתיות ואף סרטן. הסיבה לכך היא שחרור של מוליקולות רעילות (אשר למשל גורמים בריאות לנזק רקמתי ואז לקוצר נשימה, הפרשת ריר וכיוצא בזה).
עד היום היו ידוע שחלבון בשם IL-5 הוא זה אשר אחראי להתמיינות ונדידת התאים ממוח העצם לדם ולכן יוצרו תרופות ניסיוניות לדכא אותו. מאידך, במחקר חדש, אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בראשותו של ד”ר אריאל מוניץ, בשיתוף עם המחלקה לאלרגיה ואימונולוגיה בבית החולים לילדים באוהיו,  התברר שלא רק ה-IL-5 אחראי להתפתחות האאוזינופילים אלא גם חלבון בשם PIR-B וגם חלבון בשם PIR-A. חלבונים אלו עובדים במשוב של איזון חוזר כאשר חלבון ה-PIR-B מעכב את פעולתו של חלבון PIR-A אשר משדר לאאוזינופילים את ההוראה למות בהתאם לריכוז חלבון IL-5, שמעודד את התמיינותם.
המחקר פותח למדע פתח לייצור תרופות אשר יכולות להשפיע, בנוסף לחלבון IL-5, גם על PIR-A וגם על PIR-B, במטרה לטפל ביעילות במחלת האסטמה ובמחלות אחרות אשר מושפעות מכמות האאוזינופילים כמו למשל מחלות מעי דלקתיות.

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

השפעת הצטברות של אאוזינופילים במערכת העיכול

קצת על מחלת האסטמה

אלרגיות בכלל ואלרגיות למזון בפרט הם די נפוצות ויכולות להגיע עד ל-8% באוכלוסיית ילדים. אצל חלק מהילדים תחושות האלרגיה נמשכות כל חייהם, גורמות לעקצוצים בפה ועד להתנפחות הצוואר וסכנת חנק.
הטיפול לאלרגיה זו עד היום היה להימנע מהמזון האלרגני, אך מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת קרוליינה מגלה שדווקא חשיפה מדורגת של הילדים למזון האלרגני יכולה להכחיד את הרגישות למזון.
השיטה שבה השתמשו החוקרים נקראת “אימונותרפיה פומית” (משמע טיפול במערכת החיסון בעזרת מוצרים מהפה) והתברר שאותה שיטה “מלמדת” את הגוף לסבול את המזון ולא להגיב עליו ברגישות. הטיפול הצליח להפחית אצל חלק מהילדים את הנוגדנים מסוג IgE אשר מעוררים את התגובה החיסונית ולהגביר נוגדנים מסוג IgG4, אשר מפחיתים דלקת. מאידך היו ילדים רבים שטיפול זה לא עזר להם וכנראה שהם מאופיינים ברגישות גבוהה יותר ולכן אולי זקוקים לטיפול ממושך יותר.

קישור לידיעה- אתר סיינטיפיק אמריקאן

מהי אלרגיה? (רגשת בעברית)

אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית של הגוף. כאשר נכנס אלרגן לגוף בפעם הראשונה אל תוך הגוף, חלק מהאנשים מייצרים נוגדני lgE  ספציפיים לאותו האלרגן שנותרים בדם ונצמדים אל קולטנים שנקראים קולטני FcRs.
קולטנים אלו נמצאים על פני השטח החיצוני של תאי פיטום (מאסטוציטים- תאי דם לבנים אשר שייכים למערכת החיסון ומקושרים לתגובה אלרגית) וגורמים להפעלתם וליצירת תגובה דלקתית במגע הבא עם האלרגן.
עד היום הטיפול בתצמיד הזה היה בעזרת תרופה בשם Xolair אשר יודעת למנוע את התגובה בין שני רכיבי התצמיד, אך לא להפריד בין שתי המוליקולות ולכן היא איננה יעילה במיוחד למצב של אלרגיה חריפה.
לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת ברן בשוויץ גילו שחלבון סינתטי שנקרא DARPin E2-79  מסוגל לנתק את הקולטנים מפני השטח של תאי הפיטום ואז בעצם למנוע בצורה מיידית תגובה אלרגית מסכנת חיים.
החוקרים מחפשים מוליקולות קטנות יותר אשר יהיו גם הם מסוגלות לבצע את הניתוק הזה ובצורה יעילה יותר ובעצם להציל כך חיים.

קישור לידיעה-אוניברסיטת סטנפורד

קצת על אלרגיה

מהם תאי הפיטום (Mastocyt)?