מכרות הנחושת בתמנע, הנכרות גם כיום, היו קיימות עוד בעת העתיקה כאשר הנחושת הייתה המתכת הראשונה בה נעשה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתקופת המלך דוד, סביב המאה העשירית לפני הספירה, הופעלו המכרות על-ידי האדומים, אשר היו כפופים לממלכת דוד לאחר כיבושם.
לאחרונה משלחת מאוניברסיטת תל-אביב, בראשותו של ד”ר ארז בן יוסף, מצאה שרידים של בגדים מסוגים שונים באותו איזור. האריגים נטוו מצמר כבשים, שיער עיזים ובד המופק מצמח הפשתן, כאשר חלקם היו צבועים בצבעי אדום וכחול ועליהם אף עיטורי פסים עדינים. תגלית זו די מפתיעה מאחר שהבגדים הינם באיכות אריגה וצביעה גבוהה לתקופה זו וכנראה שלבשו אותם חרשי המתכת, בשל מעמדם הגבוה. בנוסף לתגלית האריגים התגלו באותו המקום גם ממצאים אורגניים אחרים אשר יכולים לאפשר שיחזור של DNA קדום והבנת תהליכי הביות באותה התקופה.
ממצאי האריגים, תגלית ארכאולוגית די נדירה בפני עצמה, אולי אינם הלבוש הממשי אותו לבשו בממלכת ישראל, אך עדיין מדובר בסגנון לבוש שכנראה היה נפוץ גם בירושלים עצמה.

קישור לידיעה- אתר אוניברסיטת תל-אביב

סרטון בו ד”ר ארז בן יוסף מספר על תגליתו

קצת על בקעת תמנע וההיסטוריה שלה

שני גילויים חדשים בעלי חשיבות התגלו לאחרונה בירושלים על-ידי רשות העתיקות. התגלית הראשונה כוללת בור מים קטן, שלושה סירי בישול ונר חרס קטן- כל אלו מתקופת המרד הגדול (הראשון מבין שלושת המרידות של העם היהודי נגד הרומאים שהתחיל בשנת 66 לספירה).
התגלית השנייה היא קטע דרך מהמאה השנייה עד הרביעית לספירה. דרך עתיקה זו הובילה מיפו לירושלים. רוחבה כ-8 מטרים כשהיא תחומה באבני שפה מצדדיה.
קטע דרך זו הוא חלק ממערך שלם של דרכים רומאיות שקישרו בין ירושלים ליפו. קטע הדרך שהתגלה הוא מהקטע שעובר דרך בית חורון לירושלים.

קישור לידיעה

קצת על המרד הגדול של היהודים ברומאים