file711280241883ברחבי אסיה ואירופה מדברים בשפות רבות ושונות. מאידך מחקר בריטי אשר פורסם ב”גארדיאן” מגלה שישנם מילים אשר בסיסן משותף בכל השפות.
החוקרים סבורים שמקור כל השפות הוא בשפה אחת אשר דוברה בדרום-אירופה בסוף תקופת עידן הקרח, לפני כ-15 אלף שנים לפחות. שפה זו התפלגה לשבע שפות, אשר התפלגו גם הן במהלך השנים, בהתאם לנדודי בני האדם אז, והתיישבותם באזורים נפרדים.
השפה היא תלוית תרבות, כך שעצם מגוון השפות הביא למגוון התרבויות אשר אנחנו רואים כיום.

 

מבוסס על ידיעתה של מיכל ברונר, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 14.

 

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

קוףתורת האבולוציה טוענת, בין השאר, שניתן למצוא דמיון בתפקוד בין מינים שונים, אשר קרובים זה אל זה מבחינת העץ האבולוציוני. בהתאם לכך, תכונות רבות של בני האדם, אשר נראים כייחודים לנו, נמצאו גם אצל פרמיטים אחרים- כמו לדוגמה היכולת שלנו להזיז את אצבעותינו במהירות ובדייקנות וכמו השימוש בכלים. מאידך השפה, יכולת הדיבור והתחביר האנושי, היא דבר שלא ברור עדיין מה המקבילה החייתית שלו.
מחקר אחרון שנעשה על-ידי חוקר אמריקאי בשם ת’ור ברגמן (Bergman) אשר חקר קופי ג’לדה, הראה שכאשר קופים אלו ממצמצים בשפתיהם, הם משמיעים קול ברבור אשר יש לו דמיון גדול לדיבור האדם.
מחקר זה מצביע על האפשרות שהברבור הוא אולי הצעד הראשון בדרך להתפתחות השפה ומחזקים את סברת החוקרים שהשפה שלנו לא התפתחה מתקשורת קולית רגילה, אלא מהוספת קולות להבעות פנים נפוצות.

מבוסס על ידיעתם של יונת אשחר ונועם לויתן, עיתון גלילאו מ”ס 178, ע”מ 11.

קישור לידיעה- science direct

וידאו של ברבור קופי הג’לדה

כאשר אנחנו מדברים, המוח מקודד תאי עצב בהתאם להברות הדיבור. מחקר חדש שנעשה בטכניון הצליח לפענח את ההברות מתוך הפעילות העצבית החשמלית במוח וכך בעצם יכול לאפשר בעתיד למשותקים “לדבר”.
המחקר, אשר נעשה בהובלתו של פרופ’ שי שהם, הצליח לגלות שישנם איזורים ספציפיים במוח אשר נדלקים בהתאם להגיית הברות שונות. אוכלוסיית המחקר היתה קבוצת נבדקי אפילפסיה שהושתלו אצלם אלקטרודות בתוך המוח. כך הצליחו החוקרים לסדר באופן מתמטי את האופן שבו מיוצגות התנועות במוח.
האלגוריתם הזה יכול בעתיד להביא ליצירת ממשק מוח-מכונה ולהחזיר את הדיבור לאנשים משותקים (locked-in syndrome).

קישור לידיעה-הטכניון

תסמונת הנעילה- locked-in syndrome