הטלאי הצהובמחקרים רבים אשר נערכים בעולם מתמקדים בחוויות שאנשים חווים, כמו למשל טראומות, לסיכויי תחלואה בהמשך החיים. מחקר כזה, אשר נערך באוניברסיטת חיפה בראשותה של ד”ר נעמי וין-רביב מבית הספר לבריאות הציבור בדק את הקשר בין פוסט טראומה אשר נגרמה בשל אירועי השואה לבין תחלואה בסרטן השד אצל ניצולות שואה.
מחקר קודם בעניין, אותו גם ערכה ד”ר וין-רביב, מצא ששיעור התחלואה בסרטן אצל ניצולי שואה הינו גבוה יותר באופן מובהק מכאלו שעלו ארצה מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה. במחקר הנוכחי נבדקה בקרב קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת האם לקו בפוסט טראומה בשל אירועי השואה (תוך שלילת פוסט טראומה מאירועים שקרו לאחר מלחמת העולם השנייה). כמו כן נבדקה רמת הרעב אותו חוו הניצולות, זאת על פי מספר מדדים- חלקן אוביקטיבים וחלקן סוביקטיבים.
תוצאות המחקר הראו שאכן קיים קשר בין הניצולות שחוו פוסט טראומה לבין התחלואה בסרטן, אך החשיפה לרעב הינו משתנה אשר משפיע על קשר זה (משתנה מתערב). במילים אחרות, תסמונת הפוסט טראומה מהווה גורם סיכון ללקות בסרטן השד רק כאשר קיים כבר גורם סיכון מוכר אחר כמו רעב.
מחקר זה פותח פתח למחקרים נוספים לשם הבנת הקשרים בין חוויות שעובר האדם- נפשיות וגופניות- לבין סיכויי התחלואה שלו בעתיד.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהי הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית?

אדם זקןמחקרים אשר בדקו השפעת טראומה על תוחלת החיים גילו שטראומה יכולה לקצר את החיים. מאידך מחקר ישראלי-הולנדי, בהשתתפותו של פרופ’ שי לין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה הראה שגברים אשר עברו את השואה בפולין, חיים יותר מגברים שלא חוו טראומה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
אוכלוסיית המחקר כללה מעל 55 אלף יהודים, חלקם היו בפולין בזמן השואה ואילו חלקם האחר עלהשואהה לארץ לפני תחילת המלחמה. הממצאים הראו שתוחלת החיים של הגברים ניצולי השואה היתה גדולה ב-14 חודשים מאשר תוחלת החיים של גברים שלא עברו את השואה. אצל הנשים לא נמצאו הבדלים מובהקים.
החוקרים מסבירים את התוצאות המפתיעות בכך שהסבל הרב שעברו הגברים בשואה גרם להם לפתח מיומנויות, תובנות ומשמעות עמוקה יותר לחיים, מה שנקרא בספרות המקצועית “תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית”. אלו עזרו להם להאריך את תוחלת חייהם.

 

קישור לידיעה על המחקר

קישור למחקר המלא

קצת על תופעת הצמיחה הפוסט-טראומטית

הגן rs4790904  הינו גן האחראי על תהליכי קידוד של זיכרונות רגשיים. לגן זה שלושה וריאנטים כשווריאנט AA אחראי לזיכרון משופר לתמונות בעלות אופי רגשי חיובי או שלילי.
מחקר שוויצרי אשר נערך בהובלתה של פרופ’ דומיניק דה קורוון  ושנעשה על פליטים רואנדים שחוו טראומה הראה קשר בין מופע AA של הגן לבין תסמינים של תופעת דחק פוסט-טראומתית.
הדבר מצטרף לשורת מחקרים גנטיים אשר מגלים שלגנים יש גם צדדים חיוביים וגם צדדיים שליליים- כמו לדוגמה במחקר הנוכחי כאשר גן שמאפשר זיכרון טוב יותר גורם לסבירות גדולה יותר להפרעה פוסט-טראומתית או כמו גן שנמצא קשור לנטיית ילדים לחלוק ממתקים עם ילדים אחרים, אך בצידו השלילי הוא מביא בשלבי חיים מאוחרים יותר לסיכון מוגבר להתמכרות ולהפרעות קשב וריכוז.

קישור לידיעה- healthland

PTSD- הפרעת דחק פוסט-טראומתית