חוקרים מאוניברסיטת מישיגן בארצות הברית הצליחו להדגים שינויים גנטיים ופונקציונליים בחיידק האי-קולי בעקבות הוספת ציטראט למצב המזון שלו, ובעצם להדגים אבולוציה וברירה טבעית במעבדה.
ציטראט לא ניתן לעיכול על-ידי חיידק האי-כולי בנוכחות חמצן בגלל אי יכולתו לבטא את החלבון הנכון לשם כך. בניסוי שבו התחילו החוקרים עוד ב-1988, הם יצרו מעל ל-56 אלף דורות של חיידקי אי-קולי והדגימו את הברירה הטבעית בפעולה בכך שבסופו של דבר קיבלו חיידק אי-כולי שמסוגל לעכל ציטראט.
ייחודו של הניסוי הוא בחשיפת תהליך בן שלושה שלבים- פוטנציה (צבירת לפחות שני מוטציות), אקטואליזציה (אכילה קלילה מאוד של ציטראט) ועידון , שבו החיידק אוכל ציטראט ותכונה זו נעשית דומיננטית באוכלוסייה.
המוטציות שנדרשו לצורך שלבים אלו היו מורכבות וכללו אירגון מחדש של חלקים ב-DNA של חיידק הקולי, אירגון שאיפשר יצירת החלבונים לעיכול ציטראט בנוכחות חמצן.