file0001471825207דירוגי האוניברסיטאות בעולם נקבעים על-ידי שני מדדים עיקריים- מדד ARWU או “דירוג שאנגחאי” ודירוג של הירחון Times Higher Education  בלונדון.  הדירוג נעשה על פי מדדים אובייקטיביים של מספר המחקרים, מספר הציטוטים, מספר חתני פרס נובל- הכל ביחס לגודלה של האוניברסיטה.
בדירוג שאנגחאי של שנת 2013 האוניברסיטה הטובה בעולם היא הארוורד, אחריה סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ה-MIT במסצ’וסטס, קיימברידג’, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, פרינסטון, קולומביה, שיקגו ואוקספורד.
בישראל, האוניברסיטה הטובה ביותר היא האוניברסיטה העברית (מקום 59 בדירוג העולמי), אחריה הטכניון (מקום 77), מכון וייצמן (מקום 92). אחריהם אונ’ תל-אביב נמצאת בין המקום ה-101 למקום ה-150, אוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון דורגו במקום בין 301 ל-400 ואילו אוניברסיטת חיפה נמצאת בין המקומות 401 ל-500.

 

קישור לידיעה-אתר כלכליסט

קצת על דירוג אקדמאי של אוניברסיטאות בעולם

מדענים ממכון ויצמן הצליחו לפתח התקן גנטי עצמאי אשר פועל בהצלחה בתוך תאי חיידקים ומסוגל לאבחן פרמטרים מסוימים בתא ולהגיב עליהם בהתאם.
מחקר זה הוא חלק מרעיון שבו מחשבים זעירים יוכלו להסתובב בתוך גופנו, לאבחן ולשחרר תרופות ללא התערבות חיצונית.
ההתקן, אשר עשוי מרצף של DNA , מאתר פגמים בגורמי השעתוק של החיידק, משמע חלבונים אשר אחראיים על ביטוי של גנים בתא. אם הוא לא מוצא פגם, הוא מייצר חלבון הפולט אור ירוק. בהמשך מטרת החוקרים היא להצליח לאתר תקלה בתא ואז לגרום להתקן לשחרר חלבון שיגרום לתא להתאבד.
החוקרים גם הצליחו לייצר התקנים גנטיים מורכבים יותר בהתאם לשערים לוגיים אשר מגיבים על מספר פרמטרים בתוך התא ואז “מחליטים” מה לעשות.
המטרה בעתיד היא להצליח לשחרר התקנים כאלו גם לתוך גוף האדם.

קישור לידיעה בעברית- אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית- אתר nature

צבע לבן ורעש לבן מיוצרים בעקבות גירויים הנובעים מתערובת של דגימות מכל הספקטרום (ספקטרום הצבעים על מנת ליצור צבע לבן וספקטרום הקולות על מנת ליצור רעש לבן), כאשר כל הדגימות זהות בגודלן או בעוצמתן.
מדענים ממכון וייצמן למדע, ביניהם תלמידת המחקר טלי וייס ופרופ’ נועם סובל הצליחו ליצור ריח לבן על ידי בחירת 86 חומרי ריח המשתרעים על פני כל טווח הריחות, כשכל חומר ריח מורכב ממולקולה אחת.
כאשר שולבו 30 חומרי ריח או יותר, מתנדבים שהריחו את התערובות, הגדירו את הריח כנייטרלי (לא ריח נעים ולא ריח לא נעים). תרכובות אלו נקראו בשם החוקרים “לורקס”, משמע תערובת הריח הלבן.
ניסוי זה פותח אפשרויות חקירה חדשות באשר למנגנון ההרחה שעד היום סברו שהוא מתקיים בזכות הפעלת קומבינציות שונות של קולטנים (השיטה הקומבינטורית) ולא כזיהוי ריח בכללותו.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

איך מרכיבים צבע לבן?

ייצור גדול של חלבונים אנושיים הוא דבר חשוב שנעשה עד היום בעזרת תרביות תאים- משמע גן אנושי מוזרק לתוך תא של חיידק (או תא שמרים או תא של בעלי חיים) ומגייס את מנגנוני התא ליצר את החלבון המסונתז מהגן.
שיטה זו יקרה מאוד ולכן מחקר של מדעני מכון וייצמן בשיתוף עם חוקרים אמריקאים מגלה אפשרות חדשה של שימוש בזחלי חרקים לייצור כמויות גדולות של חלבונים אנושיים.
הדבר נבדק על-ידי הפקת אנזים אנושי בשם קרבוקסיל-אסתראז 1 מהזחלים ונמצא שהאנזים, אשר מיוצר בכבד ומפרק תרופות, תואם לחלוטין את האנזים בגוף האדם.
השימוש בזחלי עש הכרוב יאפשר לבצע מניפולציות גנטיות בצורה יעילה יותר ממה שהיה אפשר בעזרת תא בודד ואז לנסות לשנות את מבנה החלבונים וליצור תרופות או חומרים אחרים חיוניים.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למחקר באנציקלופדיית החלבונים (פרוטאופדיה)