depressionדיכאון, אשר תוקף אחד מכל שישה אנשים- גורם לנכות, לחוסר תפקוד וקשור לחילול של מחלות כלי דם ולב. תחום המחקר עליו די קופא על שמריו בשנים האחרונות, אך כעת, שיתוף פעולה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשותו  של פרופ’ רז ירמיה לבין חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, הביא לסוג של פריצת דרך בתחום.
החוקרים התמקדו בתאי המיקרוגלייה, שהם נציגי מערכת החיסון המהווים כ-10% מתאי המוח ותפקידם להתמודד עם חיידקים ווירוסים אשר תוקפים את המוח. במהלך הכנסת עכברים למצבי עקה, מה שגרם להם לדיכאון, שמו לב החוקרים שמספר תאי המיקרוגליה פחת אצלם. בעזרת שימוש בחומרים אשר המריצו את תאי המיקרוגלייה לחזור לכמותם התקינה, גילו החוקרים שניתן להקל על הדיכאון וגם להגביר את ייצור תאי העצב.
מחקר זה, מעבר לאפשרות יצירת תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, מחזק את הקשר בין תאי מיקרוגלייה לבין דיכאון.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על תאי מיקרוגלייה

בתקופה האחרונה ישנם מחקרים רבים החוקרים את תפקודה של מערכת החיסון כנגד תאים סרטניים. מחקר אחרון שנעשה בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב והמרכז הרפואי שיבא גילה מנגנון נוסף המתקשר לנושא זה.
חלבון RAS הינו חלבון אשר מעביר אותות בתוך פנים התא מקולטני גדילה הנמצאים בחלק הפנימי של קרומית התא לכיוון גרעין התא. חלבון ה-RAS נחשב לחלבון “אונקופרוטאני”, משמע חלבון שהגן המקודד אותו יכול לעבור מוטציה ואז ליצור חלבון פעיל ללא הפסקה.
מחקרים קודמים הראו שחלבון ה-RAS יכול לעבור בקלות בין לימפוציטים (תאי דם לבנים) שונים, כמו למשל לעבור מלימפוציט B אל לימפוציט T בעת מגע ביניהם ואז לגרום ללימפוציט T להפוך לתא לוחם.
במחקר הנוכחי, בהובלתה של הדוקטורנטית חלי ורניצקי, הדגימו החוקרים שכאשר לימפוציטים מסוג T באים במגע עם תאים סרטניים של מלנומה, עוברות אליהם מוליקולות חלבון ה-RAS, אשר מפעילות אותם כנגד התאים הסרטניים.
בצורה כזו מערכת החיסון משמידה בעצמה את התאים הסרטניים עוד לפני שהם מתפתחים לגידול וטיפולים אשר יכולים להתבסס על מחקר הזה יכולים למצוא את הדרך להגביר את מנגנון התגובה החיסונית שתואר במחקר.

מבוסס על ידיעתם של מיכל אלכסנדר וד”ר איתמר גולדשטיין, עיתון גלילאו מס’ 173, ע”מ 44-45.

קישור להסבר על חלבון RAS

קצת על לימפוציט מסוג T

אלרגיה היא תגובה של המערכת החיסונית של הגוף. כאשר נכנס אלרגן לגוף בפעם הראשונה אל תוך הגוף, חלק מהאנשים מייצרים נוגדני lgE  ספציפיים לאותו האלרגן שנותרים בדם ונצמדים אל קולטנים שנקראים קולטני FcRs.
קולטנים אלו נמצאים על פני השטח החיצוני של תאי פיטום (מאסטוציטים- תאי דם לבנים אשר שייכים למערכת החיסון ומקושרים לתגובה אלרגית) וגורמים להפעלתם וליצירת תגובה דלקתית במגע הבא עם האלרגן.
עד היום הטיפול בתצמיד הזה היה בעזרת תרופה בשם Xolair אשר יודעת למנוע את התגובה בין שני רכיבי התצמיד, אך לא להפריד בין שתי המוליקולות ולכן היא איננה יעילה במיוחד למצב של אלרגיה חריפה.
לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת ברן בשוויץ גילו שחלבון סינתטי שנקרא DARPin E2-79  מסוגל לנתק את הקולטנים מפני השטח של תאי הפיטום ואז בעצם למנוע בצורה מיידית תגובה אלרגית מסכנת חיים.
החוקרים מחפשים מוליקולות קטנות יותר אשר יהיו גם הם מסוגלות לבצע את הניתוק הזה ובצורה יעילה יותר ובעצם להציל כך חיים.

קישור לידיעה-אוניברסיטת סטנפורד

קצת על אלרגיה

מהם תאי הפיטום (Mastocyt)?

חוקרים מארצות הברית גילו את מנגנון הפעולה של חלבון אשר מסתיר תאי מלנומה (סרטן העור) ממערכת החיסון של הגוף וכך מונע את השמדתם. החלבון הממסך נקרא B7-H1 (נקרא גם PD-L1) ובעזרתו התאים הסרטניים אינם מתגלים.
מנגנון הפעולה עובד כך- תאי לימפוציטים-T, תאי מערכת החיסון, מפרישים אינטרפרון גאמא על מנת להשמיד את התאים הסרטניים, אלא שחומר זה גורם לייצור מוגבר של B7-H1, שמביא להסתרת התאים ולקושי בהשמדתם.
תרופות שיפגעו ביצור החלבון הממסך יוכלו להביא לחשיפתם למערכת החיסון ואז להשמדתם.[

קישור לידיעה

על חלבון B7-H1) PD-L1)

לתאי דם לבנים מסוימים יש יכולת לצאת מתוך כלי הדם ולהגיע אל הרקמה המודלקת מתחתם. הם יודעים היכן לצאת ואיך להגיע בעזרת מעיין “תמרורי יציאה”, שהם אותות כימיים שמסמנים את מקום המעבר דרך דפנות כלי הדם אל הרקמה הפגועה.
את האותות הכימיים הללו, שהם מוליקולות הקרויות כימוקינים, משחררים תאי האפיתל, התאים שמרפדים את כלי הדם מבפנים. את אותם כימוקינים מאתרים תאי הדם הלבנות בעזרת עשרות רגליים קטנים שיש להם ושבעזרתם הם זוחלים על הדופן הפנימית של כלי הדם.
במחקר חדש של מכון וייצמן התברר שחלק מהתאי האנדותל בדפנות כלי הדם, אשר שאחראיים להשארת האותות הכימיים, לא מציגים את הכימוקינים החוצה אלא משאירים אותם בתוך התא, כך שהתא הלבן צריך להחדיר את רגליו לתוך התא על מנת לקלוט את הסימן ולצורך כך הוא צריך להיות תא חיסון שעבר “הכשרה” לגילוי פתוגניים בבלוטות הלימפה.
כך דואגים תאי האפיתל שרק תאים לבנים “מאומנים” במציאת פתוגניים יעברו את הדופן.

קישור לידיעה

קצת על תאי דם לבנים