צמחים נראים לנו כאורגניזמים די פסיביים. הם אינם נעים בכוחות עצמם ונראים כלא מתקשרים עם הסביבה. מספר מחקרים אחרונים מגלים שלא בדיוק כך הדבר, כמו למשל מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף פרופ’ לילך הדני, ד”ר יובל ספיר ופרופ’ יוסי יובל, אשר הוכיח שיש צמחים (או יותר נכון, הפרחים שלהם) שמסוגלים לשמוע.

במחקר נבדקה תגובתם של צמחי נר הלילה (Oenothera drummondii) להקלטות של צלילי כנפי דבורים ועשים. הצמח נקרא כך משום שפרחיו סגורים במשך היום ונפתחים בערב. כאשר הפרחים נפתחים, מגיעים רפרפים, לוגמים את הצוף בבסיס הפרחים וכך מאביקים אותם. החוקרים גילו כי קולות זמזום של משק כנפיים ליד הצמחים בתדר מסוים הובילו לעלייה מהירה של 20% בממוצע בריכוז הסוכר בצוף הפרחים, וזאת בהשוואה לריכוז הסוכר שנמדד בצמחים אשר נחשפו לצלילים גבוהים אחרים או שלא נחשפו לצלילים (מכאן שהתגובה היא תלוית תדר). כמו כן גילו החוקרים שהפרחים דמויי האפרכסת הם איבר השמע – כי כאשר עטפו את הפרחים והשמיעו קולות לצמח עצמו, לא חלה עלייה בריכוז הסוכר בצוף.

זהו המחקר הראשון אשר מוכיח שצמחים מסוגלים להגיב ביעילות ובמהירות לקולותיהם של מאביקים. אם הפרחים יכולים לשנות את ריכוז הסוכר שלהם בתגובה לרעשים חיצוניים, הם יכולים לחסוך במשאבי הסוכר שלהם והדבר משתלם אבולוציונית.  מחקרי המשך יכולים לבחון את היכולת של צמחים לשמוע ולהגיב גם לסוגי צלילים אחרים כמו מגע עם אוכלי עשב, אירועי אקלים ואולי גם קולות הנובעים מפעילות אנושית.

 

קישור לתקציר המאמר באנגלית- אתר biorxiv

קישור לכתבה על המחקר- אוניברסיטת תל-אביב

OLYMPUS DIGITAL CAMERAחשבו על כך שבמקום מסך המגע בסמרטפון או בטאבלט שעליו אתם מקישים, ניתן יהיה להשתמש בצמח חי על מנת לתמוך באפשרויות מגע רבות יותר.
מעבדות דיסני הצליחו לאחרונה לעשות זאת בעזרת כבל שהוכנס לאדמה שבה היה הצמח והפך את הצמח למתרגם מגע.
המערכת קרויה Botanicus Interactus ובה, בעזרת טכנולוגיה שנקראת Swept Frequency Capacitive Sensing (חישה קיבולית בסריקת תדרים), אפשר לקלוט סוגי מגע רבים יותר מאשר אנחנו רגילים במסך מגע סטנדרטי- כמו למשל ליטוף, התקרבות אצבע ועוד. פעולות אלו מתורגמות על-ידי המחשב לפעולות אשר תוכנתו מראש.
פיתוח תחום זה יאפשר בעתיד לתכנן כל מיני ממשקים אורגניים מסוגים רבים ושונים בעלי ממשק ריבוי מגע מתקדם.

 

קישור לידיעה והסבר על התהליך

מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה שצמחים מסוגלים לשדר לשכניהם תשדורות לגבי מצבי עקה.
החוקרים חשפו צמחים לעקות שונות כמו חוסר מים או מלח וגילו שגם שכניהם הגיבו תגובה מתאימה למצב עקה (סגירת פיוניות), למרות שלא נחשפו אליו כלל.
הניסוי נעשה כך שכל צמח נשתל כששורש אחד שלו בעציץ אחד ביחד עם שורש שני של שתיל אחר, כשהחשיפה לעקה נעשתה על השורש שאינו בעציץ המשותף. למרות זאת הגיב גם הצמח השני בעציץ המשותף בתגובת עקה.
השתילים שלא נחשפו לעקה, אך הגיבו בתגובת עקה, יצאו מתגובה זו לאחר מספר שעות עד יממה והחוקרים סבורים שמדובר בהכנה או ב”למידה” של הצמח לתגובה במצב של עקה עתידנית.
לפי ממצאים אלו, לא רק שהמצח מסוגל להעביר תשדורות אלא גם ללמוד ולזכור מידע סביבתי.

קישור לידיעה