המוח שלנו מוגן מפני חדירה של מרבית החלבונים בגופנו על-ידי מה שנקרא מחסום דם-מוח. המחסום נוצר גם בעזרת אלמנט מבני, התאים בדפנות כלי הדם צמודים ומונעים מעבר מוליקולות גדולות וגם בעזרת אלמנט כימי.
הסיבה למחסום היא הגנה על המוח מפני חומרים שיכולים להזיק לו ואפשור רק לחומרים חשובים כמו גלוקוז לעבור אליו. הבעיה היא מה אפשר לעשות כאשר רוצים להחדיר תרופה מסוימת אל המוח, נניח תרופה כימותרפית לטיפול בגרורות.
הפתרון יכול להיות בעזרת וירוס האיידס (HIV), אשר חודר את מחסום דם-מוח בעזרת ייצור חלבון HIV-1-TAT אשר “פותח” את המחסום.
לאחרונה שיתוף פעולה של מספר חוקרים במכון וייצמן, ביניהם פרופ’ יורם שכטר ופרופ’ מתתיהו פרידקין, הצליחו להדגים פריצת מחסום דם-מוח בחולדות בעזרת חומר אשר מבוסס על חלבון נגיף האיידס.
התפתחות בתחום הזה תאפשר החדרת תרופות אל תוך המוח וטיפול נגיש יותר במחלות נוירולוגיות וגידוליות שונות.

קישור לידיעה-מכון וייצמן

קצת על מחסום דם-מוח (BBB)

נגיף ה-HIV תוקף את תאי החיסון של הגוף ואף מסוגל להסתתר בתוכם (מה שנקרא השלב הרדום). הנגיף חודר לתוך התא וה-RNA  שבתוכו עובר שיכפול בעזרת אנזים שיעילות ההעתקה שלו נמוכה. כך נוצרת שונות רבה בין הוירוסים שמקשה על מערכת החיסון לחסל אותם.
הקוקטיל התרופתי שניתן לחולים מצליח להשמיד את הוירוסים הפעילים, אך לא את הוירוסים הרדומים ולכן איידס מוגדרת כמחלה כרונית מתמשכת. מאידך, קבוצת חוקרים אמריקאים הצליחה לעורר את נגיפי האיידס בעזרת תרופה בשם וורינוסטאט, תרופה שבה משתמשים לטיפול בלימפומת העור של תאיT . התברר שהתרופה זו מסוגלת לעכב אנזים בשם היסטון דה-אצטילאז, אשר עוזר לנגיפי האיידס להישאר במצב רדום וכך הנגיפים יוצאים ממצב זה.
טיפול ניסיוני בבני אדם בתרופה זו הראה התעוררות של תאי האיידס, אך עדיין רחוקה הדרך להשתמש בטכניקה זו לריפוי מוחלט של האיידס בשל תופעות לוואי ובעיות מוסריות הכרוכות בעירור נגיפים רדומים.

מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לוויתן, עיתון גלילאו מס’ 170, ע”מ 14-15.

קישור לידיעה

קצת על נגיף ה-HIV

חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג’ פיתחו משחק מחשב משוכלל, אשר הוצב לאחרונה גם במכון האיידס (מכון “נווה אור”) של בית חולים קפלן ברחובות, אשר מאפשר לאתר ליקויים בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי של מטופלים לאורך זמן.
לאחרונה הוכח שנשאות נגיף ה-HIV 1 קשורה לירידה ביכולות הנוירו-קוגניטיביות, כמו התפתחות שיטיון, יכולות מוטוריות, יכולות לתפקד באופן נורמלי במקום העבודה ועוד. כיום, כשהאיידס הפכה להיות מחלה כרונית, פגיעה שכזו משפיעה באופן משמעותי ולאורך זמן על הנשאים.
המחשב בודק רמת תפקוד מוטורי, זמן תגובה, יכולת זיכרון, תיאום קשר עין, ורמת קשב וריכוז וכך ניתן לעקוב לאורך זמן אחרי מצבם הנוירו-קוגניטיבי של הנשאים ולהעניק להם את הטיפול התרופתי המתאים.

קישור לידיעה-אתר הידען

מחלת האיידס