file000288943151פרקינסון היא מחלה שבה נוצר חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור במוח.
עד היום הדרך לאבחן פרקינסון היתה על סמך תסמיניו של החולה או על ידי בדיקת Spect (בדיקה שעושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים לדימות המוח), אך לאחרונה מחקר חדש המשותף לאוניברסיטת חיפה ולבית חולים רמב”ם, בראשותם של פרופ’ שרה רוזנבלום וד”ר אילנה שלזינגר, מצא שניתן לאבחן פרקינסון גם על-ידי כתיבה.
חולי הפרקינסון מדווחים שהם חשו קודם כל בדעיכה ביכולות הקוגניטיביות שלהם לפני הדעיכה ביכולות המוטוריות שלהם ובמחקר הספציפי הזה, בו נעשה שימוש בלוח אלקטרוני וכלי כתיבה בעל עט עם חיישנים, ניסו החוקרות להראות הבדלים מובהקים באופן וצורת הכתיבה אצל חולי פרקינסון יחסית לאנשים בריאים.
ממצאי המחקר הראו שחולי פרקינסון, ביחס לקבוצת ביקורת בריאה, כתבו באותיות קטנות יותר, הפעילו פחות לחץ על משטח הכתיבה ובעיקר השהו את העט יותר זמן באוויר במהלך הכתיבה (מה שמעיד על ירידה ביכולת הקוגניטיבית כיוון שבזמן זה המוח מתכנן את הפעולה הבאה)
מחקר זה בעצם מאפשר אמצעי איבחון נוסף לחולי פרקינסון עוד טרם פריצת הסימפטומים הגופניים אצלם ויכול כך להוריד את העומס על המערכת הרפואית בעזרת איבחון על-ידי אדם שאינו רופא.

מבוסס על ידיעתו של אילן יבלברג, עיתון גלילאו מ”ס 182, ע”מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת חיפה

מהו פרקינסון ומחקרים אחרונים בתחום-פורטל MRI והדימות המוחי

150px-Mannitolמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים דופמין לאחר שנוצרים בהם גושי חלבון. מחלה זו, שבה חולים למעלה מ-20,000 ישראלים בשנה, מתחילה ברעד וקושי לנוע ומסתיימת בדמנציה.
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, בראשות פרופ’ אהוד גזית, פרופ’ דני סגל וצוותם, גילו לאחרונה שממתיק מלאכותי בשם מניטול, אשר גם מצוי באופן טבעי בירקות כגון בצל, דלעת, אצות ים, פטריות ועוד, יכול לשפר בצורה ניכרת את מצבם המוטורי של זבובוני דרוזופילה וגם של עכברים, אשר בהם הושתל הגן הגורם למחלת הפרקינסון אצל בני האדם.
המניטול, המסוגל לעבור גם את מחסום דם-מוח, משמש כיום למגוון טיפולים, בין השאר לטיפול בבצקות קשות. הוא יכול להוות בעתיד בסיס לתרופות יעילות אשר ישפרו את מצבם של חולי הפרקינסון ואולי אף יבריאו אותם לגמרי.

 

קישור לידיעה-אתר רשת ב’ (איתי נבו)

מהו המניטול?

על מחלת הפרקינסון- פורטל MRI והדימות המוחי

file4711257893135מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת תל-אביב בהובלת פרופ’ אורי אשרי וד”ר בועז ברק משער שעלייה בחלבון הטומוזין (Tomosyn) בהיפוקמפוס יכולה להיות קשורה למחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
תפקידו של חלבון הטומוזין הוא לסייע בוויסות קצב העברת המוליכים העצביים בכך שהוא מעכב שחרור שלפוחיות שבתוכן נוירוטרנסמיטורים, מוליכים עצביים, אשר עוברות מסינפסות מתא עצב אחד לתא עצב שני.
בניסוי הזריקו החוקרים לעכברים אל ההיפוקמפוס גן אשר גורם לייצור מוגבר של טומוזין והראו בעזרת תפקוד במבוך שחלה בהם ירידה בתפקוד המוחי. מסקנת המחקר היתה שעודף טומוזין הביא לעיכוב יתר של השלפוחיות ואז לירידה בתפקוד המוחי והסברה היא שתהליך דומה מתרחש במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

 

קישור לידיעה-אוניברסיטת תל-אביב

מהו חלבון הטומוזין?

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERAמחלת הפרקינסון היא מחלה שבה מתים תאי מוח אשר מייצרים את המעביר העצבי- דופמין. בעקבות כך נגרמים רעידות של שרירי הגוף, קישיון בגפיים, בעיות בשיווי משקל ועוד. המחלה פורצת לרוב לאחר גיל 40, אם כי ישנם מקרים שאף מוקדם מכך.
מחקרים קודמים הראו שעישון סיגריות או טבק יכול להקטין את הסיכוי ללקות בפרקינסון. מחקר אחרון שנערך באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל הראה שכנראה הניקוטין הוא זה אשר מגן מפני מחלת הפרקינסון ושמאחר שעישון סיגריות אינו בריא, אפשר לצרוך אותו גם בירקות סולניים כמו פלפל ועגבנייה.
עדיין קיימת האפשרות שמדובר בחומר אחר אשר מגן מפרקינסון שאינו הניקוטין ולכן יש צורך במחקרים נוספים בתחום.

 

קישור לידיעה

על ירקות סולניים

קצת על מחלת הפרקינסון

מחלת הדיסאוטונומיה המשפחתית היא מחלה נדירה יחסית שבה מוטציה ב-DNA גורמת לאי-ייצור של חלבון IKAP . הדבר גורם להיוולדות עם מספר נמוך מאוד של נוירונים (שגם אלו מתנוונים ומתים בגיל צעיר). חלק מסימפטומי המחלה הם הקאות בלתי נשלטות למשך חודשים בשל פגיעה במערכת חילוף החומרים, רעידות ועוד. מחצית מהחולים לא עוברים את גיל 40.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ’ גיל אסט וד”ר רון בוכנר גילה שתוסף תזונה בשם פוספטידילסרין, אשר נמכר בכל חנות טבע, יכול לשפר את תפקודם של הגנים הפגועים במחלת הדיסאוטונומיה וגם לעזור במחלות מוחיות ניווניות אחרות כמו פרקינסון בעזרת העלאת ריכוזו של חלבון IKAP.
יכולתו של הפוספטידילסרין לחדור אל תוך המוח ולהשפיע שם יכול להביא לגל תרופות חדש אשר יתמודד בהצלחה טובה יותר ממה שקורה כיום עם מחלות שבה מתנוונים נוירונים.

קישור לידיעה-אתר “הארץ”

קצת על הפוספטידילסרין

מחקרים קודמים בתחום הגנטיקה של מחלת הפרקינסון הראו שישנם מוטציות בגנים, הקיימות בשליש מהחולים וב-8% מהאוכלוסייה האשכנזית, אשר מגדילה את הסיכון לחלות בפרקינסון.
מחקר חדש אשר נעשה במרכז הרפואי תל-אביב קובע שישנם גם שינויים גנטיים אשר מהווים הגנה ללקות במחלת הפרקינסון.
שינויים אלו ממוקמים באיזור המכונה PARK16 שנמצא בכרומוזום 1 ונמצא שלפחות אחד מכל ארבעה אשכנזים נושא את ההגנה הזו ולכן סיכוייו ללקות בפרקינסון פוחתים במידה ניכרת.

קישור לידיעה

מהי מחלת הפרקינסון?