מחלת הדיסאוטונומיה המשפחתית היא מחלה נדירה יחסית שבה מוטציה ב-DNA גורמת לאי-ייצור של חלבון IKAP . הדבר גורם להיוולדות עם מספר נמוך מאוד של נוירונים (שגם אלו מתנוונים ומתים בגיל צעיר). חלק מסימפטומי המחלה הם הקאות בלתי נשלטות למשך חודשים בשל פגיעה במערכת חילוף החומרים, רעידות ועוד. מחצית מהחולים לא עוברים את גיל 40.
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ’ גיל אסט וד”ר רון בוכנר גילה שתוסף תזונה בשם פוספטידילסרין, אשר נמכר בכל חנות טבע, יכול לשפר את תפקודם של הגנים הפגועים במחלת הדיסאוטונומיה וגם לעזור במחלות מוחיות ניווניות אחרות כמו פרקינסון בעזרת העלאת ריכוזו של חלבון IKAP.
יכולתו של הפוספטידילסרין לחדור אל תוך המוח ולהשפיע שם יכול להביא לגל תרופות חדש אשר יתמודד בהצלחה טובה יותר ממה שקורה כיום עם מחלות שבה מתנוונים נוירונים.

קישור לידיעה-אתר “הארץ”

קצת על הפוספטידילסרין

file5261278160946בשנת 2007 התגלו בידי אסטרונומים חובבים גלקסיות אשר נראות כאפונים ירוקות. גלקסיות אלו הן גלקסיות אשר דומות לגלקסיות שהיו ביקום הראשוני מאחר שהן מאופיינות בקצב גבוה של יצירת כוכבים.
מחקר אחרון של חוקרות מאוניברסיטת מישיגן מגלה שגלקסיות אלו פולטות קרינה מייננת ולכן יכולות לתת לאסטרונומים מידע על שלב הרה-יוניזציה של התפתחות היקום המוקדם- שלב שבו החלל בין הגלקסיות השתנה בעקבות אור אולטרה סגול לפלזמה, גז טעון חשמלי.
המחקר התמקד בשש גלקסיות כאלו, המרוחקות 1-5 מיליארדי שנות אור. בעזרת חקירת הספקטרום של הקרינה יוכלו החוקרים לקבל מידע רב על הקשר בין האור שהגלקסיה בולעת לסביבתה.

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה-אתר sciencedaily

הדלק שמניע את הגוף הוא גלוקוז, בעצם סוכר. נשאלת השאלה האם הגלוקוז יכול גם להוות מקור אנרגיה לשתלים תוך גופיים, כמו למשל קוצבי לב, שתלים שכיום דורשים מקור אנרגיה חיצוני אשר צריך להיות מוחלף בניתוח מדי כמה שנים או להיות מוטען חיצונית בעזרת כבל אשר חשוף לזיהום.
הגלוקוז זמין מאוד בגופנו. הוא נמצא בדם ובנוזל הבין רקמתי שבו נמצאים תאי הגוף. הרעיון מאחורי העניין מתמקד בכך שאנזימים באנודה מוציאים אלקטרונים ממולקולות הגלוקוז, אלו זורמים אל הקתודה ובעצם יוצרים זרם חשמלי.
התפתחויות אחרונות של חוקרים ב-MIT הצליחו לשלב תא דלק כזה בשבב סיליקון ובעתיד, לאחר התגברות על בעיות של תאימות ביולוגית ובעיות אחרות, אפשר יהיה להשתמש במקור האנרגיה הזמין הזה לשימושים תוך גופניים רבים.

קישור לידיעה-סיינטיפיק אמריקן ישראל

קצת על הגלוקוז בגופנו

חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל-אביב בראשות פרופ’ יהודית ברמן גילו שפטריית הקנדידה אלביקנס (Candidia albicans), פטרייה אשר גורמת למקרי מוות רבים אצל אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת, מתרבה גם באמצעות רבייה מינית.
עד היום ידעו שהפטרייה מתרבה בצורה של חלוקת תאים פשוטה בעזרת תאים דיפלואידים (תאים שבהם כל החומר הגנטי). החוקרים הבחינו שבמצבי מצוקה, כמו חשיפה לתרופות, יכולה הפטרייה גם לעבור לחלוקה של תאים הפלואידיים, תאים שבהם מידע גנטי חלקי (כמו תא הביצית והזרע אצלנו).
הקנדידה מצליחה, בזכות הרבייה המינית, לפתח עמידות לתרופות והתקווה שמחקר זה יוכל להאיר את הדרך לפתח תרופות טובות יותר ועמידות יותר נגדה.

קישור לידיעה-אתר רשת ב’

קישור למחקר ב-nature

צוות מחקר ממכון גלדסטון למחקר ומאוניברסיטת קליפורניה בראשות אלזה סוברביאל  (Suberbielle) גילה בניסוי אשר בדק תאי עצב של עכברים, ממצא אשר משנה את כל מה שחשבו עד היום על המוח.
בניסוי הועברה קבוצת עכברים מכלוב שבו שהו לכלוב חדש עשיר בגירויים חזותיים, שמיעתיים וחושיים אחרים. לאחר כשעתיים הוחזרו העכברים לסביבתם הטבעית ואז התברר שנמצאו אצלם ב-DNA שברים דו-גדיליים, שברים אשר קשה מאוד לתקן. כאשר חזרו העכברים לשגרה, תוקנו השברים.
ניסוי אחר כלל הכנסה לכלוב העשיר בגירויים של  עכברים שלהם רמת ביתא-עמילואיד רבה במוח, הצטברות שאופיינית לחולי אלצהיימר. אצל עכברים אלו, בעקבות הגירויים, עלה מספר השברים הדו-גדיליים ב-DNA , מספר שברים שהיו גדול בלאו הכי. כמו כן היה לאותם שברים קשה מאוד להתאחות.
מחקר זה מעורר תהיות מאחר שלמידה אמורה לפתח את הסינפסות במוח ולא לגרום ל-DNA  של תאי עצב, תאים נדירים שאינם מתחדשים, להיפגע.

קישור לידיעה- אתר the scientist

על אלצהיימר וביתא-עמילואיד

המידע הרפואי מכפיל את עצמו מידי תקופה קצרה. כמו כן נוספים חולי סרטן רבים למערכת הבריאות האמריקאי- כל אלו מצריכים יכולת אירגון נתונים משופרת על מנת להצליח לתת טיפולים נכונים ומספקים לחולים.
חברת IBM בשיתוף פעולה עם חברת WellPoint ובית חולים ממוריאל בניו-יורק חשפו יישומים ראשונים של מערכת המחשוב הקוגניטיבי “ווטסון”. המערכת מסוגלת לקלוט מידע רב, לנתח אותו ולהצליב אותו עם רשומות נבדקים במטרה ליצור לכל חולה פרופיל טיפולי משלו ותוך כדי כך גם ללמוד .
כמו כן יכולה המערכת לעבד ולפרז מידע קליני מורכב תוך שימוש בדיבור אנושי טבעי רגיל בשיחה עם החולה.
מערכת שכזו יכולה לשפר באופן משמעותי את הטיפול ואת המחקר בתחום מחלות הסרטן.

קישור לידיעה-אתר IBM

מדענים באוניברסיטת וירג’יניה הראו שהחפרפרת מסוגלת להשתמש בחוש הריח שלה כמו שאנחנו או יונקים אחרים משתמשים בחוש השמיעה, משמע לא רק להריח אלא גם לאתר את מיקום הריח.
חוש הריח הינו החוש המרכזי אצל החפרפרת אשר חושי הראייה והשמיעה שלהם חלשים. התברר שמוחה של החפרפרת מקבל מידע עצמאי מכל אחד משני הנחיריים אצלה, ובעזרת עיבוד שלהם, החפרפרת יכולה למקם את מקור הריח ואז למשל למצוא את המזון שמפיק ריח זה.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 176, ע”מ 12.

קישור לידיעה-עיתון גלילאו

קצת על החפרפרת

כוכב המאדים הוא כוכב בעל פני שטח סלעיים. כמו כן נפוצות במאדים רוחות עזות שיכולות להגיע למהירויות של כ-160 קמ”ש, למרות שבשל האטמוספרה הדלילה יותר שם, הרוח מורגשת שם באופן פחות משמעותי מכדור הארץ.
נאס”א צירפה נותנים אלו והציעה לבנות רובוט חדש עגול אשר ינוע בעזרת הרוח על פני המאדים. הכדור יהיה בקוטר של כ-6 מטרים, כך שיוכל לעבור מכשולים ולנוע במהירות.
רובוטים כדוריים אלו, לאחר שיבנו ויבחנו, יוכלו להשלים משימות שרובוטים גלגליים לא הצליחו לבצע.

מבוסס על ידיעתו של עידו גנוט, עיתון גלילאו מ”ס 177, ע”מ 17.

קישור לידיעה

קצת על אנרגית הרוח

תמונת הספר היקום החשמליהספר “היקום החשמלי”, אשר נכתב על-ידי דייוויד בודאניס ויצא בעברית בהוצאת כתר, הינו ספר אשר מתאר את תהליך ההמצאה של החשמל.
דיוויד בודאניס הביא לנו בעבר את הספר E=MC2 שבו הוא מסביר את עלילותיה של המשוואה המפורסמת בעולם והוא מסביר בערך באותו פורמט גם את המצאת החשמל.

בספר “היקום החשמלי” מתאר בודאניס את הכוח החשמלי, את השדה המגנטי, את גלי הרדיו ומסביר אותם. כמו כן הוא מסביר איך עובדים מכשירים חשמליים כמו הטלגרף, הטלפון, המכ”ם, המיקרופון, הנורה החשמלית, המנוע החשמלי, הטרנזיסטור, רדיו, טלוויזיה ועוד.

הוא בעיקר מתאר את האנשים שמאחורי ההמצאות ואת התחרות להגיע ראשון לקו הגמר ולזכות בתהילה, תחרות שרחוקה היתה מלהיות הוגנת. הוא למשל מספר על פראדיי שהצליח לגלות את האלקטרומגנטיות, אולי בזכות זה שלא רכש השכלה אקדמאית נרחבת מספיק בפיזיקה, כך שלא הסתבך עם משוואותיו של ניוטון. הוא מספר על מקסוול ועל משוואותיו, על היינריך הרץ אשר גילה את הגלים האלקטרומגנטיים, על טיורינג הבריטי אשר המציא את המחשב.

ישנו תיאור מיוחד בספר על המאבק בין בריטניה וגרמניה במלחמת העולם השנייה על מנת להשיג יכולות טובות יותר של מכ”ם וסיפור נוסף מעניין על טיורינג ומסעו לגילוי המחשב האישי על רקע היותו הומוסקסואל.
בספר זה אתם תצליחו להבין למה “עמק הסיליקון” נקרא כך ומי ייסד אותו ובעיקר תשקעו לתוך עולמם הנסתר של האלקטרונים והכוח החשמלי-מגנטי שהם יוצרים.
לסיכום- הספר בהחלט נותן סקירה יפה לגבי החשמל ששינה את חיינו. מאידך, הייתי מצפה ליותר הסברים טכניים (ברמת המדע הפופולרי) בד בבד עם הסיפורים הפיקנטיים ולדעתי הספר נמצא מעט לוקה בחסר בעניין זה.

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, [email protected]

הדיונון הענק (Architeuthis dux) הוא יצור ימי ענק אשר נמצא במעמקי האוקיינוסים וממעט לעלות על פני הים- מה שמקשה על המחקר שלו. ממדיו האדירים מתודלקים על-ידי מערכת דם בעלת שלושה לבבות. שני עיניו הם בגודל של כ-30 סנטימטר האחת, מה שעוזר לו לקלוט את האור המועט בתחתית האוקיינוסים.
מחקר חדש אשר בדק את הגנום המיטוכונדרי, הנוקליאוטידים של ה-DNA בתוך המיטוכונדריה, הראה דמיון כמעט זהה בין כל הפרטים שנחקרו, חלקם מאוד מרוחקים אחד מהשני.
דמיון זה מעיד על כך שלמרות המרחקים, הדיונונים הם מאותה משפחה אשר נהגה בעבר לחיות במקום מרוכז לפני התפזרותה על פני שאר האוקיינוסים.

מבוסס על ידיעתו של ליאור שמיר, עיתון גלילאו מ”ס 177, ע”מ 13.

קישור לידיעה באנגלית

קצת על הדיונון הענק