פעולות פולשניות ברפואה, בהם מכשור רפואי מתוחכם מוחדר לתוך הגוף, מבוצע לרוב תחת שיקוף על מנת לכוון את המיכשור למקום הבעייתי המתאים בגוף- לדוגמה צינתור לב הנעשה על מנת לאתר ולשחרר את החסימה בכלי הדם המזרימים דם ללב. פעולות אלו לרוב מחליפות את הצורך בפעולה כירורגית פולשנית יותר. שיקוף הרנטגן הרציף בפעולות אלו מלווה בחשיפה לקרינת רנטגן שהיא פי 100-1000 מכמות הקרינה בצילום חזה. לנבדק היא יכולה לגרום בסיכון של 1:10,000 לפגיעה בעור (אדמומיות, כוויות) ולעלייה קטנה בסיכון להתפתחות סרטן בעתיד (לכן חשוב לרופאי עור להימנע מביצוע ביופסיה בנגעים כאלו, כיוון שאם הנזק עמוק, הפצע יתקשה להחלים ואז ייווצר זיהום). הקרינה גם משפיעה על אנשי הצוות, אשר אמנם מוגנים באמצעי הגנה שונים, אך עדיין חשופים לה. אחת ההשפעות הידועות על אנשי צוות העובדים עם קרינה, אשר נבדקת בבדיקות תקופתיות, הינה עכירות הקרנית על רקע חשיפה לקרינה.

בכנס ה-RNSA (Radiological Society of North America) האחרון, כנס רדיולוגים בינלאומי, דווח על רקע מחקרים אחרונים בתחום, שעכירות העדשה, כאשר היא על רקע חשיפה לקרינה, מופיעה לרוב בחלק האחורי של העין. למשל מחקר משנת 2010 מצא כי במחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים וב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות הייתה עדות לעכירות של הקרנית. מחקרי המשך משנת 2012 ומשנת 2013 אישרו את הממצאים הללו בקרב הקרדיולוגים ההתערבותיים ואנשי צוותם.

עכירות כזו, אשר אולי בשלב הראשוני איננה משפיעה על הראיה, יכולה להתקדם ולהחמיר עם הזמן, ובסופו של דבר להתבטא בצורת קטרקט. עם זאת, לא ידוע כמה זמן ההתקדמות הזו אורכת- ואם מדובר בתהליך המתרחש לאורך שנה, עשור, או יותר מכך. חשוב לציין שמשקפי עופרת יכולים למנוע את מקרי הקטרקט על רקע קרינה ב-100%.

מה באשר לסיכויי ממאירות כתוצאה מחשיפה לקרינה?

במחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים אשר ביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, סך מקרי התמותה עקב ממאירות ומסיבות אחרות לא היה גבוה יותר באוכלוסיה זו, בהשוואה לפסיכיאטרים שלא נחשפים לקרינה במהלך עבודתם. אם זאת, מחקר פרוספקטיבי (מחקר שבו בוחנים את שיעור התפתחות מחלה ומשווים אותה בין קבוצות אנשים החשופים לגורם סיכון לבין קבוצת אנשים שאינם חשופים- ע.ב.ח.) אשר בוצע על 90,957 רנטגנאים בארצות הברית בשנים 1994-2008 ופורסם לראשונה בשנת 2016 דיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו. מהסיבה הזו דורשים הרופאים ההתערבותיים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בנושא לפני שניתן יהיה לשלול סיכון בעניין הקרינה.

לסיכום- לקרינה יכולות להיות השפעות מזיקות על אנשי הצוות ולכן יש להשתמש באמצעי מגן ולהתרחק ככל שניתן ממקור הקרינה.

 

ביבליוגרפיה

 

מחקרים אשר מצאו שבמחצית מהקרדיולוגים ההתערבותיים וב-45% מהאחיות שהשתתפו בפרוצדורות ההתערבותיות הייתה עדות לעכירות של הקרנית (מהשנים 2010, 2012 ו-2013 בהתאמה):

Risk for radiation-induced cataract for staff in interventional cardiology: is there reason for concern?

Radiation-induced eye lens changes and risk for cataract in interventional cardiology

Radiation-associated lens opacities in catheterization personnel: results of a survey and direct assessments

 

מחקר עוקבה גדול משנת 2017, אשר כלל למעלה מ-45,000 רופאים שביצעו פרוצדורות התערבותיות בהנחיית שיקוף, ולא גילה שוני בשיעורי הממאירות בקרב אותם רופאים:

Mortality in U.S. Physicians Likely to Perform Fluoroscopy-guided Interventional Procedures Compared with Psychiatrists, 1979 to 2008

 

מחקר פרוספקטיבי, אשר בוצע על 90,957 רנטגנאים מארצות הברית בין השנים 1994 ל-2008 (פורסם לראשונה בשנת 2016), ודיווח על עליה של למעלה מכפליים בשיעורי תמותה עקב סרטן המוח בקרב טכנאי רנטגן, כמו גם היארעות גבוהה יותר משמעותית של מלנומה וסרטן שד באוכלוסיה זו.

Cancer Risks in U.S. Radiologic Technologists Working With Fluoroscopically Guided Interventional Procedures, 1994-2008

להלן רשימת ספרי עיון מומלצים מטעם אתר “חדשות המדע” לשנת 2019:

 

מסעות דניאל – דניאל קרן (הוצאת עם עובד)

הספר “מסעות דניאל” הינו ספר הרפתקני ומיוחד, אשר מתאר את מסעותיו וחוויותיו של מטייל ישראלי בשם דניאל קרן ברחבי העולם. הספר מחולק לפרקים רבים- כל פרק מוקדש למסע אחר. במהלך הפרקים חווה הקורא את המסע דרך עיניו של דניאל קרן- מטיפוס הרים כמו פסגת האוורסט, אל קפיטן, הימלאיה, הרי האלפים, פסגת הר דנלי באלסקה, הר מטרהורן, פסגת האלברוס בהרי הקווקז והקילימנג’רו, דרך מרתונים ואולטרה מרתונים כמו האולטרה מרתון מההר לעמק, תחרות שלוש הפסגות, איש הברזל, טריאתלון וכלה באתגרים כמו מסע לקוטב הצפוני, אקו צ’אלנג’ ואמנויות לחימה שונות. דניאל מתאר בספרו את הקשיים, את ההתמודדות, את האימונים והמשמעת שיש לבצע על מנת לעמוד באתגרים כאלו.

המסעות מרשימים מאוד, אם כי לדעתי הספר מעוצב באופן שמקשה על הקריאה בגלל רוחבו. תיאורי המסעות מרשימים מאוד, לדעתי קשה להציג את כל מה שעבר דניאל בספר ולכן היה קשה לקלוט את כל התמונה או לזרום עם הקריאה בספר- זה כמובן לא מוריד מערכן של החוויות. בכל מקרה אין ספק שמדובר בהרפתקן ישראלי מהשורה הראשונה בעולם.

ציון הספר- 8.4

 

הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה – גיימס מילטון (הוצאת כתר)

ספר מרתק על כל מיני מצבים או אירועים מרתקים שאירעו במהלך ההיסטוריה. הספר מחולק לפרקים קצרים, כל אחד מתאר סיפור שכזה. למשל אפשר לקרוא שם על גניבת המונה ליזה למשך שנתיים ממוזיאון הלובר ב-1911, על בעיית הגזים של היטלר, על הלסת והגולגולת של היטלר שהוצגו בשנת 2000 במוזיאון ברוסיה, על נחת בשם גאיי גבלדון ששכנע יפנים בזמן מלחמת העולם השנייה להיכנע (הוא אפילו הצליח לגרום לחצי גדוד יפני להיכנע במילותיו בלבד), על בלונים פורחים עם פצצות שהיפנים העלו לאוויר ביפן על מנת שיגיעו אל ארצות הברית באמצעות זרם הסילון החורפי והתפוצצו שם, על משפטם של נשים נאציות אכזריות לאחר מלחמת העולם השנייה, על בחור פולני בשם ויטולד פלצ’קי שדאג שהגסטפו יעצרו אותו ויכניסו אותו לתוך מחנה “אושוויץ” על מנת להעביר לעולם מה קורה שם (הוא הצליח לברוח משם, לפרסם דו”ח אלא שאף אחד לא התייחס אליו והדו”ח פורסם רק בשנת 2000), על תוכנית לבנסבורן של הנאצים להבאת ילדים אריים לעולם בלי שידעו מי הוריהם ועוד סיפורים מרתקים שכאלו. ספר מרתק ומעניין מאוד לקריאה.

ציון הספר- 9.3

 

אבולוציות – אורן הרמן (הוצאת ספרי עליית הגג)

ספרו החדש של פרופ’ אורן הרמן הינו ספר אשר מנסה לשלב קטעי מיתוסים עם תיאור מדעי המלווה אותו, בסוג של צורה פיוטית. הכתיבה לא מעניינת, מפוזרת, מלאת מטפורות מיותרות, סוג של מדע פופולרי שמצד אחד לא נגיש לקהל הרחב ומצד שני לא מתאים לאנשי מקצוע בתחום. נראה שפרופ’ הרמן מנסה להרשים את הקוראים בידענותו, אלא שהדבר לא ממש מצליח לו. הספר מנסה להקיף תחומים רבים וכך לא מצליח להתמקד. הדבר מצטרף לפונט הגדול, בו כתוב הספר, אשר מקשה לקרוא אותו – חוויה שפחות התחברתי אליה.

ציון הספר- 6.1

 

בלב הגיהנום – זלמן גרדובסקי (הוצאת ידיעות אחרונות- ספרי חמד)

“בלב הגיהנום” הוא ספר המבוסס על זכרונותיו של זלמן גרדובסקי, יהודי אשר הוכרח לעבוד בזונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו במשך שנתיים (1942-1944)- זו אותה היחידה שתפקידה היה הכנסת אסירים לתאי הגזים ושריפת הגופות.

באוקטובר 1944 הוא היה אחד ממארגני מרד שפוצץ את אחד הקרמטוריומים, וכמו רוב המורדים נהרג במהלכו. אנשי המחתרת נהגו לרשום רשימות חשאיות ולהסתיר אותן, ובספר זה מתורגמים על-ידי אביחי צור כל הרשימות של זלמן גרדובסקי (אותן הרשימות אשר נמצאו מוחבאות באיזור הקרמטוריומים). הספר נותן תמונה אמיתית של מה שהרגיש אדם שחי בתקופת השואה במחנה ההשמדה וראה את כל המראות המזעזעים. איך הוא התמודד ומה דעתו על הגרמנים ובעלי בריתם. חלק מהרשימות אינן תמיד מעניינות מאוד, בכל זאת מדובר בתרגום של כל כתביו שנמצאו, אבל אין ספק שמדובר בתיעוד היסטורי נדיר, שהמתרגם לא חסך מעצמו מאמצים בהצלחתו. ספר לא פשוט אך חשוב מאוד.

ציון הספר- 8.8

 

כותב הסקירה- עופר בן חורין, עורך ראשי- אתר חדשות המדע וכותב הספר
“MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות”

 

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2018

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2017

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2016

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2015

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2014

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק א

קישור אל ספרי עיון מומלצים לשנת 2013- חלק ב

 

 

 

לבצע סריקת MRI איננה דבר קל לכולם, הסורק מרעיש, לעיתים מעורר תחושות קלאוסטרופוביה והבדיקה נמשכת זמן רב. אז מה היה קורה אם היו מבקשים ממכם לישון לילה שלם בתוך סורק ה-MRI? זו בדיוק ההוראה שנתנו חוקרים מאוניברסיטת בוסטון לנחקרים במהלך מחקר, שהדגים בפעם הראשונה בצילום שגלים של נוזל CSF (נוזל מוחי-שדרתי- ע.ב.ח.) שוטפים את מוחנו במהלך הלילה תוך תיאום עם פעילות גלי המוח וזרימת הדם במוח.

המחקר פורסם בסוף אוקטובר השנה (שנת 2019) בכתב העת הנחשב Science, ובמהלכו 13 נבדקים בין גילאי 23 ל-33 התבקשו לישון בתוך סורק ה-MRI כשלראשם כובעי EEG (כובעים הבודקים פעילות חשמלית במוח). תוצאות המחקר הראו שניתן לזהות אדם ישן רק על פי פעילות ה-CSF במוחו, השונה מפעילות ה-CSF אצל אדם ער. כמו כן התברר שקודם כל מתרחש שינוי עצבי בגלי המוח, לאחר מכן מתרחשת זרימת דם במוח ולאחר מכן גל של CSF. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שכאשר הנוירונים מכובים, הם אינם זקוקים לחמצן רב, כך שדם עוזב את האזור. כאשר הדם עוזב, הלחץ במוח יורד ואז ה-CSF זורם פנימה במהירות על מנת לשמור על לחץ מוחי ברמה בטוחה.

כפי שהוזכר, זהו המחקר הראשון שצילם אי פעם CSF בזמן השינה. החוקרים מתכוונים לבצע מחקר נוסף, גדול יותר, הפעם על נבדקים מבוגרים יותר מהנבדקים במחקר הנוכחי. עצם החיבור של גלי המוח עם זרימת הדם ו-CSF עשוי לספק תובנות באמצעות מחקרי המשך לגבי ליקויים תקינים הקשורים להזדקנות המוח וגם לתובנות על מגוון הפרעות נוירולוגיות ופסיכולוגיות הקשורות לעיתים קרובות לדפוסי שינה משובשים, כולל אוטיזם ומחלת אלצהיימר.

 

קישור לתקציר המאמר- אתר sciencemag

כתבה על המחקר (אנגלית)

אתר MRI המדריך המלא-רפואה ופיזיקה נפגשות