תמונת תאיםמחלת הסרטן הינה גורם התמותה הראשון בארץ. בארצות הברית כ-40% יאובחנו כחולים בסרטן במשך חייהם וכ-20% גם ימותו ממנה. בשל סיבה זו וסיבות אחרות מתנהל בתחום מחקר ענף.
ד”ר רביד שטראוסמן (Ravid Straussman) ממכון ויצמן למדע, הינו רופא ובעל תואר Ph.D. הוא טוען שיכול להיות שדווקא תיפקודם של תאי הגוף הבריאים הוא זה שמאפשר את עמידותם של תאי הסרטן לכימותרפיה. במחקר שביצע, הוא גילה שתאים סרטניים הנמצאים לבדם במבחנה ומטופלים בכימותרפיה, רגישים הרבה יותר לכימותרפיה מאשר תאים סרטניים אשר נמצאים בסביבת תאים נורמליים בריאים. בהמשך התברר שבמקרה של תאי העור, מפרישים התאים הבריאים חלבון בשם HGF (Hepatocyte growth factor )אשר מגן על התאים הסרטניים (חלבון אשר משמש, בין השאר, לריפוי של פצעים).
תוצאות ניסוי זה פותחות פתח למחקר בתחום יחסית חדש בחקר הסרטן, מחקר אשר יכול להניב תרופות מתאימות חדשות.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על תפקידו ומבנהו של חלבון ה-HGF

מחשב ווטסון-מתוך ויקיפדיה
מחשב ווטסון-מתוך ויקיפדיה

מערכת המחשוב ווטסון (Watson) של חברת IBM הינה מערכת מחשבים אשר מסוגלת במידה מסוימת לתקשר ולהבין תכנים בשפה אנושית. מחשב-על זה, שלב חשוב בהתפתחות הבינה המלאכותית, כבר ביצע כמה הישגים משמעותיים כמו להביס את אלופי העולם בשעשועון “מלך הטריוויה” (Jeopardy) ועוד.
יכולותיו של ווטסון להבין ניואנסים דקים של שפה אנושית מאפשרים לו להבין גם את השפה המדעית, כולל נוסחאות מסובכות. חוקר טיפוסי מצליח לקרוא כ-23 מאמרים מדעיים בחודש, כאשר מערכת של ווטסון הקרויה Watson Discovery Advisor, מערכת הזמינה כשירות ענן של IBM, יכולה לסרוק מאות מאמרים בזמן קצר, לנתח את הנוסחאות שלהם וכך לבחון השערות שונות במטרה לעזור בהמצאה, פיתוח ואישורי תרופות.
המערכת כבר נמצאת בשימושם של מספר אירגונים כמו חברת התרופות ג’ונסון את ג’ונסון, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ביילור ועוד. היא עוזרת להם לדעת באילו חלבונים כדאי להתמקד על מנת למצוא מבנה רצוי של תרופה ומאיצה את כל תהליכי המחקר הקשורים לכך.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על יכולות מחשב ווטסון (Watson)

דג ה-placoderm
דג ה-placoderm

רוב בעלי החיים היבשתיים מבצעים את הרבייה בעזרת הפריה פנימית, תהליך שבו הביציות פוגשות את תאי הזרע בתוך גוף הנקבה ולא מחוץ לגופה, כפי שמתקיים בהפריה חיצונית. לרוב הזדווגות מקדימה הפריה פנימית.
כיום רוב הדגים מתרבים בעזרת הפריה חיצונית (הזכר מפריש את תאי הזרע על תאי הביצה שמפרישה הנקבה החוצה), אך מחקר חדש אשר פורסם באתר Nature מגלה שדגים קדומים בשם פלקודרמים (Placoderms), דגים דומי הכרישים של היום שחיו לפני מאות מיליוני שנה, התרבו בעזרת חדירה והפריה פנימית. בחלק מהפלקודרמים ניתן לראות מבנה הקרוי קלספר (Clasper) אשר משמש את הזכר להעברת הזרע אל תוך הנקבה.
הפלקודרמים, אשר נכחדו לפני כ-70 מיליון שנה לקראת סוף תור הדבון, הם האבות של דגי הגרם, אשר התרבו בהפריה חיצונית, אך לאחר מילוני שנה נוספים הופיעה שוב היכולת להפריה פנימית עד לשוכני היבשה של ימינו.

 

מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, גלילאו מ”ס 196, ע”מ 10-11.

 

קישור לכתבה- בלוג תיבת נעם

המאמר המקורי באתר Nature

על היתרונות והחסרונות של הפריה פנימית וחיצונית (קובץ וורד)

דוגמת חלבון זוהר
דוגמת חלבון זוהר

אחת הבעיות העיקריות הגורמת לתמותה ממחלת הסרטן הן הגרורות. הסטטיסטיקה מעידה על כך שהן גורמות לכ-90% ממקרי המוות מהמחלה כאשר הדרך בה הן מתפשטות בגוף עדיין איננה ברורה.
לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת ארקנסו (Univ of Arkansas) בראשותה של ד”ר הקטרינה גלנזה (Ekaterina Galanzha) פיתחו דרך לסמן ולעקוב אחרי תאים סרטניים פרטניים כאשר הם נעים בתוך הגוף. שיטתם מבוססת על חלבונים זוהרים אשר משנים את צבעם בתגובה לאור בעל אורך גל מסוים.
שיטה זו כבר יושמה בהצלחה באיתור ומעקב אחר תאים סרטניים בעכבר, כאשר בעזרת צפייה במסך הצליחו החוקרים להדגים את מסלולם של התאים הסרטניים הגרורתיים בדרך להתיישבות ברקמה אחרת מהמיקום הראשוני ממנו יצאו. שיטה זו יכולה לעזור במחקר אודות הסרטן ואז להקל על מציאת פתרונות למנוע את התפשטותו.

 

קישור לידיעה-אתר הידען (ד”ר משה נחמני)

קישור לרשימת הפרסומים של ד”ר הקטרינה גלנזה

ביצת תולעת שוט החזירים- לקוח מויקיפדיה בהתאם לרישיון ייחוס-שיתוף CC BY-SA 3.0
ביצת תולעת שוט החזירים- לקוח מויקיפדיה בהתאם לרישיון ייחוס-שיתוף CC BY-SA 3.0

תולעים טפיליות לרוב גורמות נזקים למאחסנים שלהם. מאידך לאחרונה גילו חוקרים במחקר בינלאומי שתולעת אשר נקראת “תולעת שוט החזירים” (pig whipworm; Trichuris trichiura) יכולה לעזור במחלות מעי דלקתיות.
הטענה היא שתולעים אלו, אשר נמצאות בתוך מעיי חזירים, יכולות לווסת את התגובה האוטואימונית של הגוף, תגובה אשר מאפיינת בין השאר מחלות מעי דלקתיות כגון קרוהן וקולטיס, וכך להחליף תרופות אשר מדכאות את מערכת החיסון. השימוש בתרופה זו נבדק, בין השאר גם בישראל, גם לגבי מחלות אוטואימוניות אחרות כגון טרשת נפוצה או דלקת מפרקים. החוקרים הגיעו לרעיון זה בעקבות “תיאוריית ההיגיינה”, אשר טוענת שדווקא במדינות בהם יש עודף היגינה, יש שכיחות רבה של מחלות אוטואימוניות, זאת בשל תגובה לא נכונה של מערכת החיסון (אם כי ידוע שלמחלות אלו יש גם בסיס תורשתי מוצק- ע.ב.ח).
תולעת זו אינה גורמת נזקים, כמו כן הביצים שלה יכולות להילקח בקלות דרך הפה, אולם נדרשים עוד מחקרים רבים על מנת להוכיח את הצלחת התרופה במטרה לשווקה כבר בשנת 2016-2017.

 

קישור לידיעה-אתר “כמוני” (אתר לחולי קרוהן וקוליטיס)

קישור לידיעה באנגלית

קצת על תולעת Trichuris trichiura

בדיקת דםכיום, על מנת לגלות תהליכים סרטניים או טרום סרטניים בגופנו, יש צורך בבדיקות עם קרינה או בדיקות יקרות ולא נעימות אחרות. לאחרונה, מספר חוקרים מאוניברסיטת ברדפורד, בראשותה של פרופ’ דיאנה אנדרסון (.Anderson, D), פיתחו בדיקת דם פשוטה אשר יכולה לשלול קיומו של סרטן במטופלים המציגים תסמינים מסוימים.
שמה של הבדיקה החדשה היא LGS) Lymphocyte Genome Sensitivity), בעברית “רגישות הגנום של לימפוציט” והיא בוחנת את הנזק שנגרם ל-DNA של תאי דם לבנים בעקבות הקרנה של קרינה על-סגולה. החוקרים גילו שה-DNA של תאי דם לבנים שברירי יותר כאשר הם נלחמים בסרטן, זאת מהסיבה שהם תחת מצב של עקה. קרינה על-סגולה חושפת אותם לעקה נוספת ואז יכולה להבדיל בין תאי דם לבנים במצב עקה, משמע נלחמים במצב סרטני או טרום סרטני לבין תאי דם לבנים שאינם תחת מצב עקה.
בדיקת הדם הפיקה תוצאות מרשימות מתוך דגימות דם של חולים במלנומה, סרטן המעי וסרטן הריאות והצליחה להבדיל בין חולים בסרטן, חולים במצב טרום-סרטני וחולים בריאים. יש צורך בהוכחות לגבי סוגי סרטן אחרים, חלקם קשים לגילוי ובקבוצות מחקר וביקורת גדולות יותר, אך בהחלט מדובר בכלי איבחוני שיכול להיות שימושי בעתיד.

 
קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למאמר המקורי-Pubmed

חלבון NPC1-לקוח מויקיפדיה

נגיף האבולה גרם עד היום למחלה של כ-17 אלף חולים, מתוכם יותר מ-6,000 מתו. מאידך מחקר אמריקאי חדש מגלה שיש אנשים שהם חסינים לנגיף האבולה ושלאותם אנשים אין קולטנים הבנויים מחלבון בשם NPC1, חלבון אשר תפקידו המקורי בגוף הוא לשאת את הכולסטרול.
נגיף האבולה הוא נגיף RNA, אשר הצמדן החלבוני שלו (נקרא GP) מתחבר אל קולטן ה-NPC1 ואז מתאפשרת יכולתו לפגוע בתא. התברר שישנם אנשים שאין להם את אותם הקולטנים נושאי הכולסטרול ואלו חסינים בפני מחלת האבולה. אנשים אלו חולים במחלה תורשתית נדירה אשר נקראת ניימן-פיק (Niemann Pick) מסוג C1 שבה הכולסטרול מצטבר בכבד, בטחול ובמוח.
גם אנשים שהם הטרוזיגוטים, משמע שיש להם גן תקין אחד בלבד המייצר את חלבון ה-NPC1, יכולים לחלות באבולה אבל לרוב מחלימים ממנה.
מחקרי המשך מיועדים להתמקד בסיבה לכך שהטרוזיגוטים לגן לרוב שורדים את המחלה ובמציאת תרופות אשר יבטלו את הקשר בין הקולטן לצמדן ואז ימנעו הדבקה בנגיף האבולה.

 

הבלוג של ד”ר דרור בר-ניר- חיידקים, נגיפים ושאר “ירקות” 

קישור למאמר המקורי- אתר Nature

קצת על חלבון NCP1

אמא אבא ותינוקכאשר בני זוג מביאים תינוק לעולם, נוצר עולם עדיפויות שונה. מחקרים מעידים על כך שלידת התינוק מחוללת במוחם של ההורים שינויים על מנת להבטיח את הישרדותו של תינוקם. למשל אצל יונקים, חושי האימהות מתחדדים, יכולת איתור המזון מתחזקת וגם תוקפנות האם כלפי סביבתה, לשם הגנה על הצאצא, גוברת.
מחקר חדש, אשר נעשה באוניברסיטת בר-אילן על זוגות הטרוסקסואליים וזוגות הומוסקסואליים (שני אבות ללא אם) אשר מגדלים תינוק, גילה בעזרת שימוש בסורק fMRI שתי רשתות עצביות, האחת אימהית שבה המוטיב העיקרי הוא רגשי והשנייה אבהית שבה המוטיב העיקרי הוא רציונלי או יותר הכרתי ומודע (לכן כאשר התינוק בוכה, האם פועלת ממניעים רגשיים יותר ואילו האב מבין שהתינוק זקוק לעזרה ופועל ממקום יותר שכלי).
המחקר, אשר נעשה על-ידי אייל אברהם, מצוות המחקר של פרופ’ רות פלדמן, גילה ממצא מעניין נוסף והוא עצם הימצאות המסלול האימהי אצל אבות הומוסכסואליים, בנוסף למסלול האבהי, דבר שלא נמצא עד כה. גילוי זה הוביל את החוקרים למסקנה שהמסלול האימהי איננו נחלת האימהות בלבד, אלא גם גברים הטרוסקסואליים יכולים לפתח אותו בהינתן התנאים המתאימים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על הורות