חוקרים, במטרה למצוא תרופה כנגד וירוס שפעת העופות, יצרו זן קטלני אשר מסוגל לגרום להדבקה דרך האוויר.
במהלך המחקר, לקחו החוקרים זן קטלני במיוחד בשם H5N1. זן זה מסוגל לעבור בקלות מעוף לעוף ומביא לתמותה רבה, אך קשה לו להגיע לבני אדם ובמקרים שהוא מגיע לבני אדם, לרוב הוא קטלני.
החוקרים השתמשו בחמוסים כחיות ניסוי ויצרו מוירוס זה, תוך יצירת חמש מוטציות בשני גנים שונים, וירוס שמסוגל להדביק בקלות דרך האוויר.
מצד אחד, מחקר זה נעשה על מנת למצוא תרופה, אך מצד שני הוא יכול להוות כלי נשק ביולוגי מסוכן בידיים הלא נכונות.
דצמבר 2011
התגלה שיתוף פעולה מיוחד בין פטריות לחיידקים
מחקר חדש באוניברסיטת תל-אביב גילה שיתוף פעולה מפתיע בין חיידקים לפטריות.
המחקר גילה שחיידקים מסוג Paenibacillus vortex מצילים פטריות מסוג Aspergillus fumigates ממקומות מסוכנים עבורן על-ידי נשיאת הפטריות חסרות יכולת התנועה עשרות סנטימטרים.
בתמורה לכך הפטריות יוצרות גשרים על-פני תהומות שאותן החיידקים לא יכולים לעבור וזאת על-ידי יצירת תפטיר (קורים שהפטרייה יוצרת) וכך החיידקים יכולים לעבור.
כך בעצם יכולים חיידקים ופטריות לפלוש, בשיתוף פעולה, לטריטוריות חדשות ולהתפשט באופן יעיל.
המחקר גם מצטרף לסדרת מחקרים אשר מגלים שהחיידקים הם זן בעל התנהגות חברתית מתוחכמת במיוחד.
לימוד מוזיקה כדוחה התפתחות שיטיון ואלצהיימר
מחקרים קודמים הראו שפעילות גופנית ועיסוק בפעילות קוגנטיבית ברמה גבוהה לאורך החיים עוזרים לדחות התפתחות שיטיון (כדוגמת מחלת אלצהיימר).
מחקר מקיף בדק האם נגינה על כלי נגינה יכולה לתרום לדחייה ונמצא שאפשר להצביע על קשר ישיר בין מספר שנות הנגינה על כלי נגינה לבין יכולות קוגניטיביות בגיל המבוגר.
למרות זאת, קיימות במחקר מספר בעיות מתולוגיות שמעמידות בספק את המסקנה ומצריכות מחקרים נוספים בתחום.
תרופות כימותרפיות- באות לעזור ובעצם יכולות גם להזיק
כימותרפיה ניתנת על מנת לחסל תאים סרטניים. שיתוף פעולה של חוקרים ישראליים והולנדים הראה שאמנם הכימותרפיה ממיתה תאי גידול, אך גם מגבירה את הסיכון לתהליכים גרורתיים אצל עכברים.
כבר בעבר נמצא שטיפולים כימותרפיים מעודדים יצירת כלי דם לאספקה של דם לתאים הסרטניים.
אחת ההשערות שהועלו היא שבנוסף לשינויים בתאים הסרטניים, חלים שינויים גם בתאים אחרים במאחסן עצמו ואז הגידול הסרטני “מקבל עזרה” מהם. למשל תאי מוח עצם שונים מגיעים לגידול הסרטני ומפרישים אנזימים אשר מפרקים את המטריצה הבין-תאית, מה שמאפשר לתאי הסרטן יכולת טובה יותר לנוע ולשלוח גרורות.
המחקר הראה שמעבר לתכונות הרעילות של הכימותרפיה לתאי הגוף, היא אמנם מקטינה את הגידול הראשוני, אך גם יכולה להחמיר את התהליך הגרורתי ואז לא להאריך את חיי החולים.
חסימה של הפקטורים השלילים של תהליך הכימותרפיה יכולה להגביר את יעילותה בצורה משמעותית.
פחמן זכוכיתי- חזק כמו היהלום ואפילו יותר
ידוע שהיהלום הוא החומר הכי קשה בטבע. היהלום הוא צורה של פחמן, היסוד הרביעי בתפוצתו ביקום, ולאחרונה הצליחו המדענים לייצר, בעזרת דחיסה של פחמן זכוכיתי (glassy carbon), חומר שקשה לפחות כמו היהלום.
בשונה מהיהלום, חומר זה אינו מאורגן בצורת יחידות אטומיות החוזרות על עצמן אלא הוא אמורפי. אם יתברר כי החומר קשה באותה העוצמה בכל כיווניו, אשר יהיה לנצל אותו לסנתוז חומרים חזקים במיוחד.
תרכובות אורגניות בחלל כתוצרי כוכבים
אסטרונומים מאוניברסיטת הונג קונג מדווחים שתרכובות מורכבות בחלל, כמו תרכובות אורגניות של פחם ונפט, לא חייבות להיווצר בנוכחות יצורים חיים אלא גם כאשר לא קיימים חיים.
ממצא זה הובא כהסבר לאוסף פליטות קרינה תת-אדומה שאותר בכוכבים ובחלל ביניהם ואשר מעיד על נוכחות תרכובות אורגניות. הסברה היא שהכוכבים הם מעיין מפעלים אשר מרכיבים מוליקולות המייצרות תרכובות אורגניות.
אחת ההשערות היא שמטאוריטים מועשרים בתרכובות אורגניות, תוצר של כוכבים, הגיעו לכדור הארץ במטר מטאוריטים ושאולי היה להם חלק בהתפתחות החיים על פני כדור הארץ.
לזהות חייזרים בחלל בעזרת אורות הערים שלהם
שני מדענים אמריקאים מציעים לאתר חייזרים בטכניקה שתאתר את אורות הערים שלהם.
בכדור הארץ, גילוי גלי רדיו וטלוויזיה הנעים בתוך סיבים אופטיים קשה יותר מגילוי תאורת הערים. הרעיון הוא שחיים תבוניים אחרים משלנו יסתמכו גם הם על תאורה מלאכותית מאחר שהם נמצאים על כדור שניזון מאורה של שמש סמוכה. לכן יש לחפש אורות באיזור כוכב אשר סמוך לשמש שלו.
לצורך קליטת אורות על כוכבים יש צורך לשכלל מאוד את הטלסקופים שלנו כי כיום יכולים הטלסקופים לקלוט שינוי באורות כוכב רק עד איזור הכוכבים פלוטו ואריס, ולכן כרגע מדובר רק בשיטה תיאורטית לגילוי חייזרים.
קצת על אסטרוביולוגיה (או אקסובילוגיה) קיומם של חיים חוץ-ארציים
לצפות בגז מתחילת היקום
במפץ הגדול נוצרו רק היסודות הקלים- מימן והליום. כשהם הפכו לצפופים יותר, בתהליך של מאות מיליוני שנים, נוצרו הכוכבים הראשונים ובתוך גרעיני הכוכבים הראשונים נוצרו יסודות כבדים יותר.
באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז הצליחו לצפות בחומר הראשוני, ענני גז אשר נוצרו שניות לאחר המפץ הגדול (בהתאם לתחזיות תיאוריית “המפץ הגדול”). ענני הגז שנצפו, לפי בדיקת הספקטרום שלהם, הכילו רק מימן ודאוטריום (מימן כבד) אך לא שום יסוד כבד יותר.
נחשף המנגנון המולקולרי של מחלת באטן
מחלת באטן היא מחלה אשר בה מצטבר בתאי העצב במוח חומר פסולת אשר מביא, בסופו של דבר, למותם. החולים במחלה נדירה זו הופכים פחות ופחות תפקודיים- מאבדים יכולות חושיות, מוטוריות וקונטיביות- עד שהם מתים בשנות ה-20 המוקדמות לחייהם.
המחלה נגרמת על-ידי מוטציה בגן CLN3 ולאחרונה התגלה במכון וייצמן תפקידו של גן זה בעזרת של שמרים (בהם יש העתק זהה של הגן אצל היונקים).
התברר שהגן מפעיל אנזים ממשפחת הקינאז אשר מניע חלבונים בתוך התא. כאשר יש פגם בגן, חלבונים לא מונעים בתא ולכן מצטברים בליזוזום, אשר משמש כמערכת מיחזור הפסולת של התא. בעקבות כך מתמלא הליזוזום בפסולת ואז מופרעת העברת האותות בתא העצב עד למותו של התא.
נשים וולדניות סובלות פחות ממחלות לב ושבעות רצון
מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת סאן דייגו מצא שנשים שילדו ארבעה ילדים ומעלה סבלו פחות מבעיות לב וכלי דם והביעו שביעות רצון רבה יותר בחייהן.
ממצא זה עובד גם הפוך- נשים לא הרו סבלו מיותר בעיות בריאות והיו פחות שבעות רצון מחייהן (גם כאשר היו במערכת יחסים זוגית).
החוקרים סוברים שיכולות להיות לכך מספר סיבות- ביניהן הסיבה ההורמונלית (האסטרוגן אשר נמצא בגוף האישה בזמן ההיריון ידוע ביכולתו למתן מחלות לב) ועצם ההימצאות במשפחה גדולה.