רופאי השיניים ממליצים להשתמש בחוט דנטלי לאחר כל ארוחה על מנת להוציא שארית אוכל מהשיניים. מאידך, מחקר חדש אשר נערך על-ידי המכון לבריאות הציבור ומכון silent spring (מכון ללא מטרות רווח העוסק במחקרים הקשורים למניעת סרטן) בהנחייתה של ד"ר קלי ברונו (Katie Boronow) באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ופורסם בכתב העת Journal of Exposure Science & Environmental Epidemiology , טוען שחוט דנטלי מסוג Oral-B Glide מכיל חומר כימי רעיל לאדם בשם PFAS Polyfluoroalkyl Substances.

מדובר בחומר כימי שמיוצר באופן מלאכותי ונעשה בו שימוש במוצרי צריכה ותעשייה. מחקרים קודמים מצאו שהחומר הזה משפיע על יכולת הגדילה, הלמידה וההתנהגות של ילדים. כמו כן הוא פוגע בפוריות נשים, באיכות הזרע, מפריע לפעילות ההורמונלית בגוף, גורם לקוליטיס כיבית במבוגרים, משפיע על מערכת החיסון ומגביר את הסיכון לסרטן  (במיוחד סרטן האשכים והכליות)

במהלך המחקר השתמשו 178 נשים בגיל העמידה ב-18 חוטים דנטליים, כולל ארבעה סוגים של חוטים דנטליים מסוג Glide. לאחר מכן סקרו החוקרים בדיקות דם מאותן נשים וחילקו אותם ל-11 רמות בהתאם לכמות ה-PFAS  שנמצאה בדמם. התברר שאלו שנטו להשתמש יותר בחוט דנטלי מסוג Oral-B Glide  היו מדורגים ברמות הגבוהות של PFAS. כל שאר שלושת המוצרים של Glide היו גם הם חיוביים לפלאורין (Fluorine), המהווה אינדיקטור להימצאות PFAS (ובנוסף היה עוד חוט דנטלי שהציג ערכים ניתנים למדידה של פלאורין).

חשוב לציין שמדובר במחקר ראשוני בתחום ועדיין ישנם דברים רבים נוספים לברר (כמו למשל מהם מוצרי המזון שאותם נשים אכלו ואולי הכילו גם הם PFAS, כך שלא החוט הדנטלי גרם לתוצאות). כמו כן, יש להוכיח שנוכחות אפשרית של PFAS בחוט דנטאלי עשוי לנדוד לרוק או לידיים. מה שטוב הוא שישנם חוטים דנטליים בשוק שאינם מכילים PFAS וניתן להשתמש בהם.

 

קישור למאמר המלא- אתר Nature

קצת על חומרי PFAS ורעילותם לגוף האדם

 

 

הוריקן פלורנס שהיכה בחוף המזרחי של ארצות הברית בספטמבר 2018 הביא לפינוים של כ-4 מיליון אמריקאים, לפגיעות בנפש ולנזק כלכלי עצום. באותו החודש הכתה סופת הטייפון מנגוט באיזור הפיליפינים ובסין והביאה להרס עצום ולנפגעים רבים בנפש. בישראל, בימים האחרונים ישנו מזג אוויר גשום וסוער, זה אמנם לא מספיק להוריקן, אבל גם הים התיכון בהחלט יכול לייצר הוריקן משלו.

מדיקיין (Medicane), משחק מילים של מדיטראניאן (הים התיכון) והוריקן, היא סופה דמוית הוריקן, המופיעה בים התיכון בערך פעם בשנה. למרות שהיא חלשה יותר מהוריקנים וטייפונים, היא עדיין יכולה לגרום נזק רב ואף לנפגעים בנפש. עד היום סופה כזו לא פגעה בחופי ישראל, אך בעקבות שינוי האקלים הצפוי, בהחלט אפשרי שהדבר יקרה בשנים הקרובות. לסופת המדיקיין, בדומה להוריקן, יש מבנה של ספירלת עננים ו"עין סערה" במרכז. בקרבת הקרקע המדיקיין יכול לייצר משבי רוח במהירות של עד 100 קמ"ש ויותר, וגשמים רבים. צורת היווצרותה דומה לצורת היווצרות הוריקן- אוויר קר מהאטמוספרה מעודד אי-יציבות ועלייה של אוויר, טמפרטורה גבוהה יחסית של פני הים מאיצה את העלייה הזו ומאפשרת לים התיכון להפוך למקור של לחות ואנרגיה לסופה. כמובן שעוצמתה של הסופה בים התיכון נמוכה עשרות מונים מהוריקן, מהסיבה שהטמפרטורות בו נמוכות יותר ומהסיבה שהוא ים קטן יחסית המוקף יבשה מכל צדדיו. למרות זאת סופת המדיקיין יכולה לייצר שיטפונות והצפות, ולגרום נזק משמעותי מאוד לערים שלאורך חוף הים התיכון.

מאמר שהתפרסם על-ידי קבוצת חוקרים מיוון סקר 63 מדיקיינים שהתרחשו בין 1969 ל-2014. אזורים כמו דרום איטליה, צפון תוניסיה, סיציליה, סרדיניה, והאיים הבלאריים אשר שייכים לספרד מצויים בסיכון הגבוה ביותר, בשל הימצאותם בקרבת מוקדי היווצרות סופות בצדו המערבי של הים. המדיקיין הקטלני ביותר שתועד התרחש ב-2001, והביא למותם של למעלה מ-600 בני אדם באלג'יריה ולנזקים בשווי 250 מיליון דולרים. במזרח הים התיכון, לעומת זאת, תועדו בעשורים האחרונים רק שלוש סופות מדיקיין (ביוון ובקפריסין) שהובילו למקרי מוות.

למרות העבר, חוקרים סבורים שבעתיד עוצמת המדיקיינים תגדל, הסופות עלולות להפוך לאנרגטיות ולאלימות יותר וצפויה סופה קיצונית אחת לשלושים שנה- לכך יש לדעת להיערך נכון גם בערי החוף של ישראל.

 

כתבה על המחקר- אתר זווית

קישור למחקר היווני