תינוקותזיכרון הוא דבר חשוב, מאידך כאשר אנחנו תינוקות, אנחנו לא ממש זוכרים את החוויות שלנו. בעבר סברו שחוסר היכולת להיזכר נובע מכך שאין לתינוקות שפה, תפיסת עצמי או כישורים מנטליים מתאימים הנחוצים לאחסון זיכרונות, אולם לאחרונה, שני מדענים מבית החולים לילדים בטורנטו בשם פול פרנקלנד ושינה ג’וסלין (Paul Frankland & Sheena Josselyn), טוענים שהסיבה לשיכחה היא צמיחתם המהירה של תאי עצב חדשים במוח התינוק, צמיחה אשר חוסמת את הגישה לזיכרונות החדשים.
במהלך מחקרם ניצלו החוקרים את העובדה שגם עכברים שוכחים את ילדותם המוקדמת ושינו את קצב הצמיחה של תאי עצב בהיפוקמפוס של עכברים צעירים ובוגרים. התברר שהאטת קצב צמיחת תאי העצב בהיפוקמפוס של עכברים צעירים הביא לכך שהזיכרון לטווח ארוך שלהם היה טוב יותר. לעומת זאת, האצת קצב צמיחת תאי העצב בהיפוקמפוס של עכברים מבוגרים הביא לכך שהם זכרו פחות טוב.
לטענת החוקרים, סיבה זו בנוסף לעובדה שקליפת המוח הקדם-מצחית (prefrontal cortex), איזור נוסף שבו מוצפנים הזכרונות, אינו מפותח אצל תינוקות, מונעת יכולת היזכרות בזכרונות ינקות. ככל שגדלים, כך קצב צמיחת תאי העצב מואט ואז נוצר איזון בין יצירת הזיכרונות לבין שמירתם.

 

קישור לכתבה- אתר סיינטיפיק אמריקן ישראל

קישור לכתבה באנגלית- אתר scientificamerican

קצת על הזיכרון שלנו

צניחת אקסטרייםהמירוץ למיליון התחיל לא מזמן והחווים אותו מספקים לעצמם חוויות שאינם שגרתיות, אולם האם שיתוף חוויות אלו יעזור להם בעתיד להיות מקובלים יותר חברתית?
במהלך מחקר חדש, אשר נערך על-ידי דניאל גליברט, טימותי ווילסון וגאס קוני (Daniel, Timothy & Cooney) מאוניברסיטת הרווארד ואשר פורסם בכתב העת Psychological Science, בוצעו מספר ניסויים שבדקו זאת. בסדרת הניסויים, חלק מהנחקרים חוו חוויה מיוחדת יחסית כמו צפייה בסרטון מעניין וחלק אחר צפה בסרטים שדורגו כפחות מעניינים. אז נפגשו כל הנחקרים לפגישה חברתית ודיברו על החוויה שחוו. לאחר מכן התבקשו הנחקרים לדרג את תחושתם לגבי כמה דחויים וכמה מקובלים חשו במהלך הפגישה ומה מצב רוחם. מתוצאות הניסוי התברר שנחקרים, אשר שיתפו חוויה מיוחדת, חשו דחויים יותר וכתוצאה מכך מצב רוחם היה ירוד יותר. ניסוי שני בסדרת הניסויים גילה שהנחקרים אף לא צופים את המחיר החברתי ביגרם בעקבות שיתוף צפוי של חוויה מיוחדת.
שכלול התוצאות של סדרת הניסויים כולה הראתה ששיתוף אחרים בחוויה מיוחדת עלולה לקלקל את האינטרקציה איתם, אולי כתוצאה מחוסר מכנה משותף או קנאה, אם כי ברור שלא כך הדבר בכל סיטואציה ולכן נדרשים גם מחקרי המשך לתמוך במסקנה זו.

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 194, ע”מ 46-47

 

קישור למאמר המקורי

קישור לכתבה- אתר Timeout

ספינוזאורוס- התמונה מתוך אתר dinosaurios.orgהדינוזאורים היו זוחלים מטילי ביצים, אשר התקיימו על פני כדור הארץ בעידן שנקרא עידן המזוזואיקון, ונכחדו‏, על פי הערכת המדענים, לפני כ-65 מיליון שנים. הסברה היא שהדינוזאורים הותאמו לחיים על פני היבשה, אך מחקר חדש מגלה שדינוזאור בשם ספינוזאורוס (Spinosaurus), כנראה הטורף הגדול ביותר אי פעם שחי בעולמנו לפני כ-100 מיליון שנה, היה מותאם גם לחיים במים.
החוקרים ניתחו שרידי עצמות של ספינוזאורוס שנמצאו במצריים וגילו מספר התאמות אשר מרמזות על כך שהוא חי במים או לפחות בילה שם זמן רב. הם גילו, בין השאר, שלספינוזאורוס היו נחיריים שמוקמו גבוה בגולגולת, כפות רגליים שטוחות, זנב שרירי ששימש כמנוע לשם תנועה ואף חורים קטנים בקצה החוטם אשר נועדו לזיהוי של תנועות במים (בדומה לתנין של היום). כמו כן נמצאו אצלו עצמות כבדות אשר מונעות ציפה על פני המים.
ניתוח חדש זה מלמד על דרכה של האבולוציה ליצור באופן אקראי, למשך דורות, תהליך של שינוי גנטי באוכלוסייה ‏‏אשר מאפשר את התאמת אורגנזימים לסביבות אקולוגיות, במקרה הזה, סביבות משופעות במים.

 

מבוסס על כתבתם של יונת אשחר ונעם לויתן, גלילאו מ”ס 194, ע”מ 6-7

 

קישור לידיעה-בלוג תיבת נעם

קישור למאמר המקורי- אתר sciencemag

קצת על הספינוזאורוס

עוגה טעימהטעמים נזכרים במוח באזור בקליפת המוח אשר נקרא “האי” ( Insular Cortex). מאידך, זיכרונות הקשורים למקום וזמן שבו התרחשה החוויה נוצרים ומתגבשים בהיפוקמפוס. עד היום סברו החוקרים שזיכרונות הקשורים לחוויות של טעימה אינם תלויים בזמן ומקום שבו הם נחוו, משמע שהאיזורים שהוזכרו אינם קשורים, אך מחקר חדש שנערך על-ידי הדוקטורנט צ’ינאקרופאן אדאיקן, במעבדתו של פרופ’ קובי רוזנבלום מחוג סגול לנוירוביולוגיה באוניברסיטת חיפה בשיתוף חוקרים מטוקיו, חשף שקיים קשר בין איזורים אלו.
המחקר נערך בעכברים עם יכולת ליצור זכרונות חדשים ועם עכברים שהונדסו לא ליצור זכרונות כאלו. תוצאותיו הראו שכאשר העכברים חוו חווית טעם שלילית במקום מסוים, הזיכרון השלילי ליווה אותם ביתר שאת כאשר טעמו באותו המקום, לעומת מצב שבו טעמו את אותו טעם שלילי במקום חדש. כאשר חווית הטעם היתה חיובית לא נמצאו הבדלים. החוקרים הראו קשר דומה גם בהקשר למשך הזמן שבו נחוותה חווית הטעימה השלילית בשנית.
מחקר זה מעיד על כך שגם בחווית טעם פשוטה יחסית, המוח מערב את ההיפוקמפוס לחוויה משולבת הכוללת מידע של מיקום וזמן ויכול לעזור בעתיד להבין טוב יותר את התפקוד ההתנהגותי והפגיעה במצבים מסוימים ביצירת זיכרונות, גם פשוטים יחסית, במוח.

 

מבוסס על כתבתו של אילן יבלברג, גלילאו מ”ס 194, ע”מ 44-45

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת חיפה

קצת על חוש הטעם וסוגי הטעמים השונים

בחורה חושבת לבדחלק מהיכולות אשר מבדילות אדם מבעלי חיים הוא יכולתו לחשוב מחשבות, לתכנן את עתידו ולדמיין. מחשבות, לעיתים, יכולות גם להפריע לאדם כאשר הן מטרידות ולא קשורות לפעולה אותה הוא מבצע ולאחרונה התברר שחלק מהאנשים אף מעדיפים לתת לעצמם שוק חשמלי ובלבד שלא להישאר לבד עם מחשבותיהם.
המחקר, אשר שנעשה באוניברסיטת הרווארד על-ידי דניאל גילברט וטימותי ווילסון (Wilson & Gilbert), כלל סדרת ניסויים. באחד הניסויים התבקשו הנבדקים לשבת בחדר ולחשוב. לאחר מכן הם התבקשו למלא שאלון, אשר ממצאיו הראו שרובם לא נהנו כלל מהחוויה. גם כאשר עשו את אותו הניסוי בביתם של הנחקרים, התברר שהם העדיפו לעשות משהו במקביל ובלבד לא להישאר עם מחשבותיהם. ניסוי נוסף העלה שחלק מהאנשים אף מעדיפים לתת לעצמם שוק חשמלי על מנת לעשות משהו, ורק לא לשבת בחוסר מעש ולחשוב.
מחקר זה, בעל ממצאים יחסית מפתיעים, יכול להוות פתח למחקרי המשך אשר ינסו לברר מה הסיבה שבגינה אנשים אינם יכולים להישאר עם מחשבותיהם לבדם.

מבוסס על כתבתה של ד”ר מרים דישון-ברקוביץ, גלילאו מ”ס 193, ע”מ 46-47

 

קישור לידיעה

קצת על חשיבה ומחשבות

מיליםמנהיגים פוליטים מובילים מדיניות של ממשלות ואירגונים בעולם, ביניהם גם של אירגוני טרור. הם אלו המחליטים החלטות בעלות חשיבות להמוני בני אדם. מסיבה זו חוקרים בתחומים שונים מנסים לאתר שיטות ללמוד עליהם ככל האפשר ואז להגדיר את הפרופיל הפסיכולוגי שלהם (למשל, אם נאתר שלמנהיג יש נטייה לראות את עצמו ככל-יכול, נפיק מכך שהוא תופס את העולם במונחי צייד-ניצוד ולכן לא תהיה לו בעיה לפגוע בחפים מפשע).
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בראשותו של פרופ’ יאיר נוימן, פיתחו שיטה חדשה לבניית פרופיל פסיכולוגי של מנהיג וזאת על סמך ניתוח טקסטים שהוא כתב. בשיטה זו מנתחים החוקרים את המילים בהם משתמש המנהיג בכתביו בסמיכות למילים אחרות, יוצרים ווקטורים מתאימים בהתאם לכך ואז בודקים זאת מול מסד נתונים של טיפוסי אישיות.
שיטה זו יכולה להתוות מדיניות פעולה מסוימת כלפי מנהיג על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר הנדרשות לשם ביטחון המדינה.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, גלילאו מ”ס 193, ע”מ 34-35

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת בן-גוריון

Bottlenose Dolphin
Bottlenose Dolphin

“חוש מגנטי” (Magnetoception) הינו יכולתם של בעלי החיים להשתמש בשדה מגנטי, כמו השדה המגנטי של כדור הארץ, על מנת להתמצא בסביבה ולנווט. מחקרים בעבר הראו שחוש זה משחק תפקיד חשוב אצל בעלי חיים יבשתיים לשם ניווט. כמו כן תצפיות הראו שחוש זה קיים גם אצל יונקים ימיים המשתמשים בו לניווט במהלך נדידה ימית, כמו למשל מינים ממשפחת הלווייתנאים והדולפינים.
מחקר חדש אשר נעשה על-ידי דורותי קרמר (Dorothee Kremers) וקולגות שלה מאוניברסיטת דה רנה (Université de Rennes) אשר בצרפת בדק זאת בפעם הראשונה בניסוי התנהגותי. בניסוי הוכנסו שישה דולפינים מסוג bottlenose dolphins (דולפינן, השם המדעי הוא Tursiops) לתוך ארבע בריכות בגודל של כ- 2,000 מטרים מרובעים. חלק מדפנות הבריכה היו עשויות מגלילים מגנטיים אשר יצרו סביבם שדה מגנטי ובחלק אחר, כקבוצת ביקורת, הוצבו גלילים לא מגנטיים. חוץ ממאפיין זה היו הגלילים דומים לחלוטין במראם אחד לשני, כאשר גם האדם ששם את הגלילים וגם האדם שצפה בקלטות הוידאו של הדוליפינים לא ידעו אלו גלילים הם גלילי שדה מגנטי ואלו לא.
במהלך הניסוי, שחו ששת הדולפינים באופן חופשי ותנועתם נוטרה בו-זמנית. תוצאות הניסוי הראו שהדולפינים התקרבו הרבה יותר מהר אל הגלילים אשר פלטו שדה מגנטי מאשר אל הגלילים שלא פלטו שדה מגנטי. ניסוי זה מספק ראיות חדשות לגבי הימצאות חוש מגנטי אצל יונקים ימיים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור למחקר

קצת על “חוש מגנטי” ( Magnetoception)

הכותל המערבי-התמונה לקוחה מאתר ויקיפדיההכותל המערבי הוא אחד מארבעת קירות התמך אשר הקיפו את הר הבית בשלהי הבית שני, לפני כאלפיים שנה. במבט מהיר עליו, אפשר לראות שחלק מסלעיו מאוד בלויים, דבר היכול לגרום בעתיד להתמוטטותו.
מספר חוקרים מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, בראשות ד”ר סימון עמנואל ויעל לוינסון, יצרו מודל תלת-מימדי אשר מאפשר לחשב במדוייק את דרגת השחיקה של אבני הגיר המרכיבות את הכותל. ממודל זה התברר שהאבנים המורכבות מגבישים גדולים כמעט ולא התבלו, בעוד האבנים המורכבות מגבישים קטנים מאוד (גבישים אשר יכולים להגיע לאלפית המילימטר) עברו שחיקה רצינית מאוד. במהלך ניסויים נוספים התברר שגבישי האבנים מתפוררים בגלל המסתם במי גשמים הפוגעים בהם.
מחקר זה יכול להביא להבנת תהליכי בלייה אשר מתרחשים באבני הכותל ואז לנסות להגיע לפתרונות מתאימים על מנת לשמר את אותם אבנים- דבר שיכול לעזור גם לכותל וגם למבני עתיקות אחרים בארץ ובעולם.מבוסס על כתבתו של טל בן עזרא, גלילאו מ”ס 193, ע”מ 36