שקית ציפסגלי קול מייצרים ויברציות בתווך שבו הם עוברים וגם באובייקטים דוממים שבהם הם פוגעים. מדענים מ-MIT) Massachusetts Institute of Technology) אשר בארצות הברית, בשילוב חוקרים מחברת מיקרוסופט וחברת אדובי (Adobe), פיתחו דרך לשחזר את הויברציות הללו (אשר אינן נראות בעין בלתי מזוינת) ולתרגם אותן לצלילים המקוריים, כמו למשל מילים משיחה של שני אנשים.
אחת ההדגמות כללה שקית ציפ’ס אשר לידה דיברו שני אנשים. מצלמה מיוחדת במרחק 15 מטרים מהשקית, מאחורי זכוכית אטומה לרעש, צילמה את השקית בזמן השיחה ולאחר מכן ניתוח סרטון הוידאו הצליח לתרגם בחזרה את הוויברציות של השקית לקולות דיבור (אם כי, באיכות די נמוכה). הדגמות נוספות כללו שימוש בחפצים דוממים אחרים לשם הקלטה, כמו למשל צמחים, ושיחזור הוויברציות לצליל המקורי שגרם להן.
אייב דוויס (Abe Davis) אשר הוביל מחקר זה (בהנחיית שני פרופסורים בשם Frédo Durand & Bill Freeman מ-MIT) טוען שמדובר לא רק באמצעי לשחזור קולות אלא בשיטת דימות חדשה לגמרי. הסיבה היא ששיחזור המידע הקולי מהאובייקט מלמד רבות על סביבתו וגם על האובייקט עצמו, מכיוון שאובייקטים שונים מגיבים אחרת לגלי קול וכך אפשר לקבוע את תכונותיו של האובייקט ואת מרכיביו. מחקרים נוספים בתחום יכולים להאיר את הדרך לשם וליישומים רבים אחרים המבוססים על רעיון זה.

תודה לשגיא כהן, כתב טכנולוגיה ומחשבים, על העזרה בהכנת הידיעה.

 

קישור לידיעה

סרטון המסביר על הטכנולוגיה מאחורי התגלית- אתר youtube

קצת על גלי קול

בונים בנייןהדרך בה בונים בניין לא השתנתה באופן מהותי מזה עשרות שנים- בונים עמודים על יסודות, משלבים ברזל ואז ממלאים את המרווחים בבלוקים ובבטון. לאחר מכן חוצבים בהם על מנת להכניס תשתיות. הבלוקים מהם בונים בניינים אינם תורמים במיוחד לבידוד ולכן האנרגיה והמשאבים אשר מופנים לחימום וקירור מבנים הינו גדול מאוד.
יזם ישראלי בשם רוני זוהר חבר למהנדס אזרחי בשם ד”ר דורון שלו וביחד הם פיתחו שיטת בנייה חדשה אשר נקראת Smart brick (לבנה חכמה). בשיטת בנייה זו משתמשים בלבני בטון מיוחדות, אשר חוזקן דומה לחוזק הפלדה והן בעלות מבנה פנימי המתפרק ומאפשר הכנסת תשתיות בקלות. הלבנה עצמה מבודדת וכך קל יותר לחמם ולקרר את הבית.
שיטת הבנייה גם היא מיוחדת, כאשר הבנייה מתבצעת ללא מנוף, אלא פשוט בעזרת הדבקת הלבנים אחת לשנייה (דבר שיכול להתבצע בעזרתו של רובוט בנייה). מעבר לכך שכך נחסך כוח עבודה רב, זמן הבנייה קצר ב-80% מזמן בנייה רגיל. כמו כן כל אחד יכול ללכת לחנות, לקנות לבנים ולבנות לעצמו בית באופן מהיר, נוח, זול ויעיל.
פיתוח זה, אשר יכול לשמש גם לריצוף מדרכות ולפתרונות בנייה רבים אחרים, עמד כבר בתקן בנייה טרומית וכעת מגייס כספים לשם מעבר משלב הפיתוח לשלב הביצוע. אם אכן יצליח, אפשר שענף הבנייה בעולם יעבור מהפכה אשר תשנה את כל מה שידענו עד כה על עולם הנדל”ן.

 

מבוסס על כתבתו של עידו גנוט, גלילאו מ”ס191, ע”מ 61-63

 

קישור לאתר החברה ולסרטון המדגים את הבנייה

קצת על הדרך בה בונים בניינים כיום

התמונה לקוחה מויקיפדיה- יצירה של Bruno de Giusti בהתאם  לתנאי רישיון CC-BY3.0
לרוות דגים- מתוך ויקיפדיה ( Bruno de Giusti) בהתאם לתנאי רישיון CC-BY3.0

רוב הדגים הינם מטילי ביצים, מאידך כ-99% מהלרוות (בעברית “פגית”; שלב התפתחותי ירוד במחזור החיים של חלק מבעלי החיים) מתות בטבע בתוך הימים הראשונים מרגע בקיעתן וכ-80% מתות בתוך מכלים חקלאיים (תקופה זו נקראת “התקופה הקריטית”). עד היום לא היתה ידועה הסיבה לכך, עד שמחקר חדש, אשר נערך על-ידי תלמיד המחקר ויקטור קינה וד”ר רועי הולצמן מהמחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל-אביב, העלה תשובה מבוססת לכך. החוקרים טענו, בעקבות הניסויים שעשו, שהסיבה לתמותה היא מוות מרעב בשל הקושי של הלרוות לשאוב את המים עם המזון המפוזר בתוכם. גוף הלרווה הוא גוף קטן מאוד אשר נמצא בתוך נוזל המים. כאשר גוף נמצא בתוך נוזל, נוצרים קשרים חשמליים חלשים בין הנוזל לגוף ובשל גודלה הקטן של הלרווה, השפעתם של קשרים אלו עליה גדולים מאוד. לכן קשה מאוד ללרווה לייצר זרם מספיק חזק אשר מצליח לשאוב חומרי מזון אל תוכה וכך היא גוועת ברעב. לרוות אשר מצליחות לעמוד בתקופה זו, וכאמור הן מעטות מאוד, גדלות קצת יותר ואז סיכויי ההישרדות שלהם גדלים באופן ניכר. מחקרי המשך ויצירת דרך להתמודד עם בעיה זו, אולי בעזרת שינוי צמיגות המים או פיתוח מזון שקל יותר לשאוב אותו, יכולים למנוע את ההפסדים העצומים אשר חווים החקלאים המתעסקים בדגה.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, גיליון גלילאו מ”ס 191, ע”מ 44-45.

 

קישור לידיעה-אתר אוניברסיטת תל-אביב

קצת על הלרווה (פגית)

פירות וירקותפירות וירקות, אשר מגיעים אלינו טריים, לעיתים מכילים על גביהם שכבת הצטברות חיידקים אשר נקראת ביופילם (Biofilm). חיידקים אלו מתקשרים אחד עם השני באמצעות הפרשות, ואז מתרבים מאוד, פוגעים בפרי או בירק ואז נהיים פתוגניים (מחוללי מחלות).
סטודנט תואר שני בביו-רפואה בשם מיכאל ברנדויין מהאוניברסיטה העברית פיתח פולימר חדשני בשם Quorum quenching polymer (פולימר הוא מולקולת ענק המורכבת ממספר בלתי-מוגבל של יחידות במתכונת החוזרת על עצמה-ע.ב.ח) אשר מסוגל לכלוא מולקולה בשם TZD-6 המשבשת את התקשורת בין החיידקים וכך פוגעת בהיווצרותם.
פיתוח זה, אשר זכה בפרס קיי של האוניברסיטה העברית, יכול לשמש כציפוי לקרטונים בהם נשלחים הפירות והירקות וגם באריזות מזון קפוא, בשר ועוד, ואז לאפשר חיי מדף יותר ארוכים והפחתת הסכנה הבריאותית כתוצאה מאכילת פרי נגוע. כמו כן הוא יכול לשמש בתחום הרפואה למניעת זיהומים, למשל בקטטרים ובשתלים ובמניעת הצטברות חיידקים בצינורות המים.

מבוסס על ידיעתו של טל בן עזרא, גיליון גלילאו מ”ס 191, ע”מ 40-41.

 

קישור לידיעה-אתר האוניברסיטה העברית

קצת על קרום הביופילם שיוצרים החיידקים

אנשים יושבים במשרדעודף משקל הינו בין חמשת גורמי התחלואה העיקריים בעולם ולרוב קושרים אותו עם תזונה עתירת קלוריות. לאחרונה, מחקר חדש מאוניברסיטת תל-אביב הצליח להדגים בפעם הראשונה קשר בין השמנה למצב סטטי כמו ישיבה או שכיבה ללא קשר לתזונה עצמה.
תא השומן מייצר טיפות שומן (Lipid Droplets) והתרחבות תאי שומן נגרמת בעקבות התאחדות הטיפות הקטנות לטיפה גדולה המרחיבה את התא. במחקר הנוכחי, אשר נערך על-ידי פרופ’ עמית גפן, ד”ר נתן שקד ותלמידת המחקר נעמה שוהם ובשיתוף פרופ’ דפנה בניהו, נמצא שלא רק גודל התא הספציפי משתנה אלא לחץ התא על תאים סמוכים גורם גם להם לייצר עוד טיפות שומן ולהתרחב (הוא מפעיל עליהם לחץ סטטי). ישיבה או שכיבה גם הן מפעילות לחץ סטטי שכזה ולכן נוצרת השמנה אשר איננה תלויה בתזונה. כך בעצם רקמת השומן צוברת מסה תחת תנאי לחץ מכני סטטי, בעוד רקמות עצם ושריר מתנוונות (יורדות במסתן) תחת עומס שכזה.
פיתוח מחקרי המשך לגילוי זה יוכלו בעתיד לעזור לבעלי עודף משקל ולאלו הסובלים מתת-תזונה, זאת ללא צורך במשטרי תזונה מעיקים.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קצת על השמנה

כסף2שיפוט מוסרי מוגדר כהערכת אופיו או התנהגותו של אדם, הנעשיית על רקע מערכת ערכים ומידות בהם מחזיקה תרבות או קבוצה מסוימות. מחקרים רבים, גם כאלו אשר מתעסקים בניהול קונפליקטים, מנסים להבין מה משפיע על השיפוט שלנו ולאחרונה, מחקר שנעשה על-ידי שני חוקרים אירופיים (Pitesa&Thau), מגלה שלכמות המשאבים החומריים שיש לנו, יש קשר לאופן שבו אנחנו שופטים מצבים מוסריים.
המחקר, אשר נעשה על אוכלוסיה בינלאומית גדולה של כ-85,000 אנשים, בדק את הקשר בין שני המשתנים שהוזכרו תוך התייחסות גם לגובה האינפלציה במדינת המשתתף והתברר שמשתתפים שהכנסותיהם היו נמוכות יותר, נקטו שיפוטים מוסריים או שפטו בצורה מחמירה יותר סיטואציות מוסריות שונות מאנשים עם הכנסות גבוהות יותר. לאינפלציה גבוהה גם היה קשר לאותה החמרה בשיפוט המוסרי. מחקר המשך, אשר הפעם נעשה במעבדה וכלל 199 נבדקים שלל מצב שבו אנשים עם הכנסה נמוכה שפטו בחומרה כל התנהגות, גם כזו שלא מזיקה לאנשים אחרים.
החוקרים טוענים שהסיבה לשיפוט מחמיר זה היא עצם העובדה שלאנשים מיעוטי יכולת כלכלית, במיוחד במדינה עם אינפלציה גבוהה, יש פחות יכולות וחופש פעולה להתמודד עם התנהגות לא מוסרית.

 

מבוסס על כתבתה של מרים דישון-ברקוביץ, עיתון “גלילאו” גליון מ”ס 189, ע”מ 52-53

 

קישור למאמר המקורי- קובץ PDF

קצת על התפתחות מוסרית (פיאז’ה, קולברג ועוד)

סריקת MRI (סקן T2) אשר מדגימה שבץ הנגרם מקריש דם
סריקת MRI (סקן T2) אשר מדגימה שבץ הנגרם מקריש דם- התמונה מאתר אונ’ rochester

שבץ מוחי ( Cerebro Vascular Accident-CVA, Stroke ) הינו מצב חירום רפואי נפוץ יחסית, אשר ללא טיפול מתאים יכול להביא לנכות קשה או למות הלוקה בו. הוא יכול להיגרם כתוצאה משני מצבים- שבץ איסכמי שבו קרישי דם החוסמים מעבר דם ושבץ המורגי אשר נגרם כתוצאה מדימום. בשבץ איסכמי הטיפול הוא הזרקת חומר ממיס קרישים אלא שטיפול זה יכול להזיק ללוקי השבץ ההמורגי.
לאחרונה לקחו חוקרים בריטיים מהאימפריאל קולג’ בלונדון תוכנה אשר במקורה נועדה לזהות פני נוסעים בשדה התעופה והמירו אותה לתוכנה אשר מסוגלת לזהות דימום על סמך סימנים שונים. התוכנה החדשה הצליחה לחזות דימום בדיוק של 74% לעומת 63% בשיטות המקובלות.
התוכנה החדשה משפרת את הסיכויים למניעת גרימת נזק לאותם לוקי השבץ ההמורגי, אם כי דרוש עדיין מחקר מקיף על מנת להעריך טוב יותר את הפוטנציאל שלה.

 

קישור לידיעה-אתר הידען

קישור לידיעה באנגלית- אתר אימפריאל קולג’

קצת על שבץ מוחי וההבדלים בין שני סוגיו

תמונת גןמחלת ה-PCCA2) Progressive Cerebello Cerebral Atrophy type 2) הינה מחלה גנטית אשר שכיחה בקרב יהודים יוצאי מרוקו. חלק מתסמיניה הם מוגבלות שכלית קשה, נוקשות שרירים ואפליפסיה אשר מתבטאים כבר בגיל שנה-שנתיים.
מחקר חדש אשר נעשה בידי הדוקטורנטית מיאורה פיינשטיין, בהנחיית פרופ’ אוהד בירק מאוניברסיטת בן-גוריון ובהשתתפות חוקרים נוספים בצוותו גילה שהמחלה נגרמת עקב שתי מוטציות בגן VPS53 אשר גורמות לליקוי בהובלת חומרים בתא ואז לאגירת חומרים מזיקים בתוך האנדוזומים בתא (אברון עטוף ממברנה אשר נע בתא ומשמש לשינוע חומרים וכך תורם לעיכול חומרים בתא).
המחלה היא מחלה רצסיבית, משמע יש צורך בשני גנים פגומים משני ההורים לצורך התפרצותה. גילוי זה יכול להוביל בעתיד לבדיקת סקר גנטית בקרב יוצאי מרוקו לאיתור נושאי הגנים הפגומים.

מבוסס על כתבתו של אמיר רוזנבליט, עיתון “גלילאו” גליון 190, ע”מ 43

 

קישור לתקציר המאמר- PubMed

קישור לידיעה באנגלית- אתר algemeiner 

קצת על המחלה ומחקר אחר שנעשה עליה

תאי עצב במוחמחלות מוח ניווניות, כדוגמת אלצהיימר, פרקינסון או מחלת הנטינגטון, מתאפיינות בהצטברות של חלבונים סביב חלבון מוטנטי (חלבון שנוצר בעקבות מוטציה ב-DNA), בפינות בתוך התא ואף מחוצה לו. עד היום הסברה היתה שאותה הצטברות הורגת את תאי המוח ובעצם גורמת למחלות הללו. מאידך מחקרים אחרונים מצאו את אותה הצטברות חלבונים גם אצל קשישים שנפטרו ממחלות אחרות.
מחקר חדש של פרופ’ חררדו לדרקרמר מאוניברסיטת תל-אביב, בשיתוף ג’וליה לייטמן ופרופ’ אולריך הרטל ממכון מקס פלנק בגרמניה, טוען שאותה הצטברות של חלבונים היא תגובת הגנה של התא למצב עקה חמורה. המחקר בוצע על מופע מוטנטי של החלבון הנטינגטין, אשר מחולל את מחלת הנטינגטון (מחלה חשוכת מרפא שבה מתים תאי מוח וגורמים לירידה קוגנטיבית, להפרעות מוטריות ולמוות). במחקר התברר שתאים שנחשפו לעקה חמורה, יצרו גושי חלבונים, אשר התרכזו בפינה אחת של התא, והצילו את שאר התא באופן זמני ממוות.
מחקר זה מרמז על כך שיש לכוון את מחקרי ההמשך לכיוון של גילוי סיבת העקה אשר גורמת לתא לייצר גושי חלבונים ולאו דווקא לשתק פעולה זו.

מבוסס על ידיעתה של אורנה כהן, עיתון גלילאו מ”ס 189, ע”מ 42-43.

 

קישור לידיעה

שקיעת חלבונים במחלת האלצהיימר

קצת על מחלת ההנטינגטון